יום ראשון כ"א בשבט תשפ"ב 23/01/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבי שמשון רפאל הירש

במציאות בה רבו התועים והתמעטו מבקשי דבר השם, עמד רבי שמשון רפאל הירש בכוחו ובחילו לישראל ולאורייתא להחזיר עטרת התורה ליושנה ולהשיב לבבות ישראל לאביהם שבשמים תחת הסיסמא "האמת מתקיימת, השקר לא מתקיים"

ברק שריג י"ט בחשון תש"ע - 06/11/2009 06:00
 רבי שמשון רפאל הירש נולד בשנת תקס"ח בהמבורג שבגרמניה. את לימודי הקודש רכש אצל הרב יצחק ברנייס שהיה אחד מרבותיו המובהקים ונודע במלחמתו במגמות הרפורמה. בהיותו כבן עשרים שם פעמיו לישיבתו של רבי יעקב עטלינגר שהיה מגדולי התורה של אותה עת ובפרק זמן קצרצר של שנתיים וחצי בלבד כבר הוסמך על ידו להוראה, ובגיל עשרים ושתיים הופקדה בידיו כהונת רבנות בנסיכות אולדנברג.

בזמן שהותו שם חיבר את ספרו "חורב" על טעמי המצוות בו ניסה להסביר בכלים מדעיים שאינן "מיושנות", וכן את החוברת "אגרות צפון" בה מתוארת חליפת מכתבים של קושיות ותירוצים בין בנימין, צעיר יהודי מתלבט, לבין חברו נפתלי האדוק למסורת. החוברת נכתבה בעילום שם עליה חתם "בן עוזיאל" ונחלה הצלחה עצומה. את שני הכתבים כתב בשפת אשכנז כדי שיהיו מובנים יותר לבני מדינתו ויביאו את התועלת הנחוצה. על כתביו אלה כתב רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי כי "דברי הגאון החוקר זצ"ל, שידע תחלואי בני דורו והתעסק ברפואתם, והשכיל לדלות מים חיים, מים טהורים מי רפואות ושיקוי לחולי הנפש. ונכבד מאוד להפיץ ספרים יקרים כאלה גם במדינתנו".

באחת-עשרה שנים בהן שהה באולדנברג פעל רבות נגד הרוחות הרפורמיות, פעילות שנשא עימו גם משעזב את המקום ועבר לעמדין (אמדן) לפרק זמן של שלש שנים. בתומן נבחר לשמש כרב הכולל למדינות מערין ושלזיה האוסטרית.

בשנת תר"י עלתה בידי אחד-עשר בתי אב אורתודוקסים בעיר פרנקפורט להשיג רישיון לבניית קהילה נפרדת שבראשה יעמוד רב משלהם ותקרא "עדת ישורון". מצבם הרוחני עמד בסכנה בשל השפעתם של המשכילים שרבו בעיר. הרב הירש שלא צלחו ניסיונותיו באותו הזמן לבסס בית מדרש לרבנים עקב המכשולים שהערימו עליו, בחר במפתיע לעזוב את משרת הרבנות החשובה ולטפל בקהילה זו.

"הקהילה הפורשת" של הרב הירש היא למעשה תגובה של שומרי תורת ישראל למצב הרוחני הקשה ששרר במערב אירופה, בגרמניה ובצרפת בפרט. קהילות רבות פסקו מלדאוג לחינוך תורני וה"רבנים" שנבחרו היו כאלה שזלזלו בעצם בקיום שמירת ההלכה והמצוות. הכנסת עוגב לבית הכנסת או ביטול המחיצה בין גברים ונשים, השמטת בניין בית המקדש מסדר התפילה הם רק חלק מן השינויים הנוראיים שהוכנסו. קהילתו זו החלה להתקיים באופן עצמאי ללא שום קשר עם קהילת הרפורמים ומשכה אחריה את כל חרדי תורת ישראל בעיר, עשירים ונכבדים וגם המון העם.

חיזוק זה הביא לביסוס קהילות דומות בערים נוספות בגרמניה, בהן ברלין שבראשה עמד רבי עזריאל הילדסהיימר. הרב הירש עמד בראש הקהילה שלשים ושבע שנים ובה פיתח את אידיאל "תורה עם דרך ארץ" שתמכה בלימוד מדעים והשכלה כללית לצורך הסתגלות לתנאי הקיום והחברה. עם זאת, כפי שצוין, לא רצה שום קשר עם רוחות העת החדשה ולחם להפרדה מוחלטת מהאוכלוסייה הרפורמית שהיוותה את הרוב בעיר.

את כתר יצירת חייו פירושו לחמשה חומשי תורה כתב בפרנקפורט. חלקים גדולים מן הפירוש הרצה לפני תלמידיו וקהל שומעיו מאנשי קהילתו בעיר. בהשפעת תנועת ההשכלה וכתגובה על סטיותיה מדרכי המסורת החלו חרדי גרמניה להתעמק יותר בפשוטו של מקרא ובכך הביאו את תרומתם בהבאת גל חדש של פרשנות מקראית שכולה חדורה אמונת חכמים. באוריו של הרב הירש מיוסדים על שיטת חקר הלשון ומגלים מה מרובים שורשיו בתורה שבעל פה ובתורה שבכתב.
רוניה הררי
פירושו לחמשה חומשי תורה כתב בפרנקפורט [צלם]

לנגד עיניו בפרושו למקרא עמדה בראש ובראשונה משמעותו החינוכית התורנית של הכתוב. מתוך מגמה זו העמיד דברים כנגד זרמי מחשבה והלכי רוח כפרניים שרבים מבני דורו נתפתו להם כמו ההתבוללות, הרפורמה, הנצרות והחומרנות.

"אכן רוח הזמן הפך על הרוב לרוח חטטנות. חסרה הסתכלות חיה בעולם. לא למדו למען החיים, למען הכרת העולם והכרת החובות בו. החקירה הייתה מטרה בפני עצמה, לא אמצעי. נושא החקירה היה לנגד עיניהם של מעטים. חקרו את תורת היהדות אך שכחו לקנות להם את מושג היהדות מתוך התנ"ך. אבל לא זה דרך היהדות הצרופה. נגד חקירה זו התקוממו תמיד חכמינו ז"ל... תנ"ך וש"ס לומדים מתוך נקודת הראות היחידה של ייעודם בחיים - ללמוד וללמד לשמור ולעשות!"

נאה דורש וגם מקיים העלה על הכתב חיבורים נוספים רבים מלבד אלו שהוזכרו קודם אשר מטרתם ללמד לתועים בינה, פעילות שלא פסקה עד זקנה ושיבה. רבינו נפטר בשנת תרמ"ט בהגיעו לגיל הגבורות. בהנהגתו המיוחדת, גם בהיותו על ערש דווי לא חדל מלדאוג שיאכילו את הציפורים בחלונו, עדות לאישיותו המיוחדת שמלבד עיסוקה בחינוך הרבתה בגמילות חסדים עם הבריות.