יום שישי י"ט בשבט תשפ"ב 21/01/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

שכונת 'משכנות שאננים'

פורצת הדרך לעיר החדשה של ירושלים הייתה שכונת 'משכנות שאננים' שנבנתה על ידי השר הנדיב משה מונטיפיורי, שכונה זו הייתה השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה

מוטי מרינגר י"ח בחשון תש"ע - 05/11/2009 05:31

בימים שקדמו למלחמת העולם הראשונה הייתה ארץ ישראל תחת שליטתה של האימפריה העות'מאנית, באותם הימים הישוב היהודי בארץ הקודש היה דל יחסית והארץ אשר סירבה לתת את פירותיה כאשר בניה אינם על אדמתה עמדה שוממה וחרבה. גם העיר ירושלים הייתה באותם הימים קטנה ושטחה הכיל רק את תחומי העיר העתיקה שבין החומות, מחוץ לחומות העיר העתיקה נחשבו המגורים כסכנה ואדמת הטרשים שסביב העיר הייתה מלאה בשודדים ערביים שארבו לכל יוצא מהעיר. בייחוד גברה הסכנה בשעות הליל אז ננעלו שערי העיר העתיקה ומאחורי חומותיה הבצורות התגוננו התושבים מפני השודדים וחיות רעות.

למרות שטחה הקטן של ירושלים יוקרתה הייתה רבה כימים מקדם ואנשים רבים איוו להם את העיר כמקום לגור בו, יהודים, נוצרים, מוסלמים וארמנים התגוררו בעיר בצפיפות רבה שגרמה לעלייה בתחלואה ולקשיי פרנסה לתושבי העיר.

משה מונטיפיורי  
באותה תקופה קשה הגיע לביקור בארץ ישראל השר והנגיד היהודי סר משה מונטיפיורי. היה זה ביקורו הרביעי של מונטיפיורי בארץ ישראל, וכבר בביקוריו הקודמים סייע רבות ליהודי ארץ ישראל בכלל וליהודי ירושלים בפרט, אך בשונה מפעמים קודמות נשא עימו משה מונטיפיורי בחיקו סך עצום של חמישים אלף דולר לטובת עניי ארץ ישראל מירושתו של הנדיב היהודי יהודה טורא.

יהודה טורא היה סוחר יהודי אמריקאי שנפטר ללא יורשים, בשנותיו הראשונות היה טורא רחוק במקצת מהיהדות הגם שבא ממשפחה חשובה ואביו שימש כבעל תפילה מפורסם, בשנותיו המאוחרות התקרב יהודה טורא ליהדות ולאחר מותו הותיר בצוואתו סך מאתים וחמישים אלף דולר לטובת מטרות יהודיות מתוכם סך של חמישים אלף דולר הוקצה לטובת עניי ארץ ישראל. אחד הנאמנים ליישום הצוואה היה השר משה מונטיפיורי שהגיע כעת לארץ ישראל על מנת להשתמש בכסף לטובת יהודי ירושלים.
Almog
תבליט בבניין הארוך במשכנות שאננים המנציח את תרומת יהודה טורא להקמת השכונה [צלם]

תוכניתו המקורית של מונטיפיורי הייתה לרכוש אדמה מחוץ לחומות העיר העתיקה ועליה להקים בית חולים יהודי לטובת יהודי העיר העתיקה, כך שלא יאלצו להזדקק לחסדי בתי חולים זרים שחלקם היו מיסיונריים. תוכנית זו נגנזה מאוחר יותר בשל הבעת חוסר נכונות מצד היהודים להשתמש בשרותי בית חולים מחוץ לחומות העיר באזור הסכנה. משנכח בכך מונטיפיורי הוא החליט להחליף את תוכניתו ולהקים שכונה יהודית מרווחת על שטח שנקנה מחוץ לחומות העיר העתיקה. מכשול ראשון בו נתקל מונטיפיורי היה החוק הטורקי שאסר על נתינים זרים דוגמת מונטיפיורי שהיה אנגלי לרכוש אדמות בשטחי האימפריה העות'מאנית. על מנת להתגבר על מכשול זה עבר מונטיפיורי בדרכו לארץ ישראל בבירת האימפריה העות'מאנית – קונסטנטינופול בה ישב הסולטן שליט האימפריה, וממנו השיג מונטיפיורי אישור מיוחד המתיר לו לקנות אדמות בארץ ישראל. מצויד באישור זה הגיע מונטיפיורי בשנת ה'תרט"ו לארץ ישראל והחל תר אחר אדמה מתאימה להקמת בית החולים מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.

לאחר זמן מה אותר שטח מתאים מעל לבריכת הסולטן שהיה בבעלותו של אחד משליטי ירושלים בשם אחמד אגא איזרד. לאחר משא ומתן שארך יום שלם הגיעו הצדדים לעמק השווה ומשה מונטיפיורי השליש לידיו של השליט הערבי סך אלף לירות סטרלינג בתמורה לשטח האדמה המבוקש. כעבור שלשה ימים מיום הקניה ביום א' באלול שנת ה'תרט"ו נורתה שלא בידיעה אבן הפינה לשכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה. רק כעבור שנתיים לאחר שייעוד השטח הוחלף מבית חולים לשכונה התברר כי אבן הפינה הונחה לשכונה יהודית שהיוותה פריצת דרך למגורים מחוץ לחומות העיר העתיקה, ולא לבית חולים יהודי.

פעולתו של מונטיפיורי לא תמה, ועל מנת לסייע לפרנסתם של עניי ירושלים גויסו למלאכת הבניה אמנים ובנאים יהודים רבים, ורק בעת מחסור בפועלים יהודים הסכים מונטיפיורי להעסיק פועלים שאינם מבני ברית. מבנה השכונה המקורי כלל מבנה אחד מאורך שהכיל בתוכו שש עשרה דירות מרווחות ביותר במושגי אותם הימים, כל דירה כללה שני חדרים ומטבח ותוספת של חלקת גינה פרטית, לבד מזאת נבנו בשכונה גם שני בתי כנסת האחד אשכנזי וחברו ספרדי וכן מקווה טהרה. בשלב מאוחר יותר נבנה בשכונה עוד בית שהכיל בתוכו ארבע דירות נוספות.

תחנת הקמח  
השכונה נחשבה באותם הימים למודרנית ומתקדמת ביותר מבחינת המבנה שלה ומה שהתלווה אליה. מבנה הדירות וגודלן היו חלומו של כל תושב בירושלים הצפופה שבין החומות, בנוסף נחפרה בשכונה באר מים ממנה נשאבו המים בעזרת משאבת יד מודרנית ללא צורך בשאיבה ידנית בעזרת דליים, אך גולת הכותרת של השכונה הייתה ללא ספק טחנת הקמח שנבנתה בה. במטרה לסייע ליהודי ירושלים בפרנסתם ציווה מונטיפיורי להקים בשכונה טחנת קמח הפועלת מכוח הרוח, לצורך הקמת טחנה זו הזמין משה מונטיפיורי מומחה מיוחד מאנגליה שעמל על התוכניות להקמתה עד שעמדה על תילה ופעלה ביעילות. הטחנה אכן השיגה את יעודה והביאה להוזלה משמעותית של מחיר הקמח בירושלים. שנים מספר לאחר מכן פסקה פעולתה של הטחנה לאחר שהוקמו בעיר טחנות קמח מודרניות הפועלות בכח הקיטור ושוב לא היה משתלם כלכלית להפעיל את הטחנה הישנה.

ביום י"ח במרחשון שנת ה'תרכ"א הסתיימה בניית השכונה החדשה שנקראה בשם 'חצר יהודה טורא'. מאוחר יותר על מנת לעודד תושבים לעבור ולגור בשכונה הוסב שמה ל'משכנות שאננים' על פי הפסוק בספר ישעיהו 'וישב עמי בנווה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות'. על פי תוכניתו של מונטיפיורי נועדה השכונה לעניי ירושלים ומשימת חלוקת הדירות הוטלה על 'הכוללים' השונים שפעלו בעיר העתיקה. לפי התוכנית המקורית היו הדיירים אמורים להתגורר בדירות שלש שנים בלבד שאחריהן היו מוחלפים בדיירים אחרים וזאת על מנת שאנשים רבים ככל היותר ייהנו מהדירות, בפועל הייתה הענות מועטה ביותר לדירות ורוב בני העיר חששו לעבור לשכונה החדשה ועל כן נתנו הדירות לצמיתות למי שהסכים לעזוב את העיר העתיקה ולעבור לשכונה החדשה. הבעיה העיקרית שעמדה בפני אלו העתידים להתיישב בשכונה והרתיעה רבים מלעבור אליה הייתה בעיית הביטחון, באזור שורץ שודדים ללא חומות העיר המגנות היה חשש מוצדק מלעבור ולגור בשכונה החדשה. השכונה אמנם הוקפה בגדרות ובשער שנסגר בכל ערב אך עדיין רבים נמנעו מלעבור לשכונה למרות התנאים המפתים שהיו בה.
תמר הירדני
משכנות שאננים [צלם]

לאחר מלחמת העולם הראשונה וקריסת האימפריה העות'מאנית שלטו בארץ ישראל הבריטים, תקופה זו הייתה תקופה קשה לתושבי 'משכנות שאננים'. אמנם נוספו לצד השכונה שכונות יהודיות נוספות דוגמת השכונות 'מחנה ישראל', 'נחלת שבעה' ו'מאה שערים', אך דבר זה לא עצר בעד הפורעים הערבים מלהתנכל לתושבי 'משכנות שאננים' ולתושבי שאר השכונות היהודיות. קושי נוסף שנוצר לאחר המלחמה היה הפסקת הסיוע שהגיע דרך קבע לתושבי השכונה מיהודים נדיבים מעבר לים. למרות קשיים אלו הוסיפה השכונה להתקיים בגאון וירושלים החדשה שמחוץ לחומות הלכה והתרחבה.

לאחר החלטת האומות המאוחדות על חלוקת ארץ ישראל הורו הבריטים לתושבי השכונה לפנות את בתיהם לטובת הערבים, היהודים סרבו ודבקו בבתיהם והוסיפו להחזיק בהם גם לאחר שהוקמה מדינת ישראל והחלה מלחמת העצמאות. עם תום מלחמת השחרור עבר קו הגבול בין ישראל לירדן בסמוך לשכונת 'משכנות שאננים' כאשר בריכת הסולטן שתחת השכונה הייתה שטח הפקר שבין שתי המדינות. תושבי משכנות שאננים סבלו במשך תשע-עשרה השנים בהן עבר הגבול לידם מאש צלפים ירדנים שישבו על החומות וטיווחו את תושבי המקום. הם הוקפו בחומות בטון אפורות ובחוטי תיל דוקרניים ומצב בלתי נסבל זה גרם לרבים מהתושבים המקוריים של השכונה לעזוב את המקום, במקומם של העוזבים התיישבו בשכונה יהודים שגורשו מהעיר העתיקה וכן עולים חדשים.

במהלך מלחמת ששת הימים נכבשה ירושלים וכן שטחים ממזרחה עד לים המלח מידי הירדנים והעיר העתיקה והחדשה אוחדו לעיר גדולה, הגבול התרחק משכונת 'משכנות שאננים' ששבה להיות מקום הראוי לשם אותו הוא נושא. מאותם ימים ועד היום עברה השכונה מספר שיפוצים וכיום משמש המקום בעיקר כאתר תיירות, המבנה עצמו משמש כמרכז כנסים ובית הארחה ובסמוך לו ניצבת בגאון טחנת הרוח שהפכה לאחד מסמליה של העיר ירושלים, בצד הטחנה בתוך חדר זכוכית ניצב שחזור מושלם של כרכרתו המקורית של משה מונטיפיורי אבי השכונה.

שכונת 'משכנות שאננים' הייתה פורצת הדרך לירושלים החדשה שמחוץ לחומות שכיום התרחבה והייתה לגדולה שבערי ארץ ישראל כולה, ומי ייתן ונזכה לראותה מתרחבת עד לדמשק כהבטחת הנביא, בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

משכנות שאננים בשלג []