יום שישי י"ט בשבט תשפ"ב 21/01/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

הגאון מטשעבין

הרב דב בעריש ווידנפלד, הנודע בכינויו "הגאון מטשיבין", שימש כרב, ראש ישיבה, פוסק הלכה מפורסם, וממנהיגי היהדות החרדית בארץ ישראל

דוד סופר י' בחשון תש"ע - 28/10/2009 06:01

הרב דב בעריש נולד בשנת תרמ"א בעיר הרמלוב שבפולין לאביו רבי יעקב בעל ה"כוכב מיעקב" אשר שימש כרב העיר ומחסידי הוסיאטין. אביו נפטר עליו בעודו נער צעיר לימים. רבי דב בעריש למד תורה מאביו ומאחיו רבי יצחק רבה של גרימילוב, ורבי נחום רבה של דוברוביצה בעל ה"חזון נחום". בשנת תר"ס, בהיותו כבן תשע עשרה שנים, התחתן ועבר לעיר טשיבין שבגליציה.


לצד עיסוקיו בניהול בתי העסק של המשפחה, שכן לא רצה ליהנות מהרבנות, שקד שעות רבות בלימוד התורה והתפרסם בכל רחבי פולין בגאונותו, חריפותו וידיעותיו הרבות. רבי דב בעריש עמד בקשר עם גדולי רבני ואדמו"רי פולין שכיבדוהו מאד, ובהם רבי מאיר אריק, רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון – המהרש"ם מברעזאן, רבי מנחם זמבה ורבים אחרים. שמו הלך לפניו כאחד מגדולי רבני פולין.


למרות ההפצרות הרבות סירב לקבל משרת רבנות והתעקש לעסוק לפרנסתו במסחר, אך לאחר שפשט את הרגל בשנת תרע"ח נאלץ בעל כורחו לקבל משרת מורה-הוראה, וכחמש שנים לאחר מכן, בשנת תרפ"ג בהיותו כבן ארבעים ושנים, התמנה לרב בטשיבין. כאשר התמנה לרב בטשיבין, נמנע מללכת ל"שולם זכר" בלילי שבת. לתרעומת התושבים שהרב הקודם היה הולך ל"שולם זכר", ענה רבי דב בעריש בענוותנותו, שהטעם ל"שולם זכר" הוא לנחם את התינוק על ששכח את כל תלמודו שלמד עם המלאך. לפיכך הרב הקודם שהיה תלמיד חכם גדול יכול היה לנחם את התינוק ולומר לו ראה אף אני שכחתי כל תלמודי אלא שיגעתי בעצמי והחזרתי לי את כל התורה, אך אני לא כמוהו ואין לי במה לנחמו...


רבי דב בעריש הקים בטשיבין ישיבה גדולה בשם "כוכב מיעקב", על שם אביו, שהייתה אחת הישיבות המפורסמות בפולין, וזכה למעמד חשוב בין רבני פולין וגם מצד השלטונות שם. עם פרוץ מלחמת העולם השניה ופלישת הנאצים לפולין בשנת תרצ"ט התעורר חשש כבד לחייו, מאחר שדמותו הייתה מפורסמת מאד, ובעיתון המפלגה הנאצית "דער שטרימר" הוא תואר כ"גדול התלמודיים בעולם". רבי דב בעריש נמלט מפולין ל"לבוב" שהיתה בשליטת ברית המועצות, והתגורר בבית האדמו"ר מהוסיאטין.


בקיץ שנת ת"ש נעצר רבי דב בעריש בידי המשטרה החשאית כנתין זר וגורש עם משפחתו ליערות סברדלובסק בסיביר, שם הועבד בעבודות פרך. מסופר כי בשנים אלו עסק בחשאי בלימוד תורה בעל-פה עם חתנו, לימים ממשיך דרכו, רבי ברוך שמעון שניאורסון, ואת חידושיו מאותה תקופה רשם על פיסות נייר ועץ. פעם התבטא רבי דב בעריש ואמר שבפולין הוא למד בהלכות נטילת ידיים איזה כלי כשר לנטילה ואיזה פסול, ומעולם לא היה לו בזה צורך שכן תמיד הכלים בביתו היו כשרים למהדרין, עד שגלה לסיביר ושם לא היה כי אם גרוטאות שבורים ורק אז קיים את לימודו הלכה למעשה.


בשנת תש"ב, בהיותו כבן ששים ואחד, הועבר לבוכרה, ולאחר ארבע שנים, בשנת תש"ו, הצליח לצאת מרוסיה והגיע לארץ ישראל עם משפחתו ששרדה עמו. בארץ ישראל הלך שמו של רבי דב בעריש לפניו והוא זכה באופן מיידי למעמד חשוב בהנהגת הציבור החרדי לצד החזון איש ורבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק [הרב מבריסק], כאשר שלושתם נחשבו ל"גדולי הדור". רבי דב בעריש כיהן כאחד מראשי מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל" ועמד בראש מאבקיה הציבוריים.


למרות תמיכתו ב"אגודת ישראל" הנוטה מעט לציונות שררו יחסי הערכה בינו ובין רבי יואל טייטלבוים האדמו"ר מסאטמר שנחשב כגדול הקמתנגדים לציונות ולשותפות אגודת ישראל במוסדות המדינה. דמותו נערצת מאז ועד היום גם בקרב החוגים הקנאים.


רבי דב בעריש התגורר בשכונת שערי חסד בירושלים, ויסד את ישיבת "כוכב מיעקב- טשיבין" ביחד עם חתנו רבי ברוך שמעון שניאורסון. ישיבה זו קיימת עד היום בירושלים, ונחשבת כאחת מהישיבות ה"כלל חסידיות" הנחשקות ביותר.


על ענוותנותו העצומה מסופר, שארע ופעם אחת אמרו לו שהחזון איש מוכר את כל ספריו לגוי בערב פסח מחשש חמץ, אך את הספרים הבודדים שהיו חשובים לו לימי החג - הוא ניקה ולא מכר, ואחד מהספרים הללו זה השאלות ותשובות "דובב מישרים", ענה רבי דב בעריש: כי כל השנה החזון איש לא מעיין בספר זה וממילא אין בזה חשש חמץ. עוד מסופר, שבבית הכנסת בשערי חסד התפללו גדולי ישראל. שבת אחת רבי דב בעריש לא הגיע לתפילה ושלחו לקרוא לו, אמר רבי דב בעריש לבאים: אני חש בטוב, אלא כשיצאתי להתפלל ראיתי את מודעות הענק המבשרות על שיעורי ופשוט התביישתי לצאת החוצה...


שבת אחת בשעת צהריים דפק ילד על דלתו של רבי דב בעריש, פתח רבי דב בעריש את הדלת ואמר לילד שצריך להיזהר אולי מישהו ישן, אמר הילד לרבי דב בעריש לא האמנתי שהרב הולך לישן בצהריים, רבי דב בעריש שמע זאת והדברים נכנסו בו כארסו של עכנאי, "היאך ייתכן שרב ילך לישן בצהריים?". על התמדתו מספרים שפעם אחת נכנסו אליו לבשרו על פטירת נכדו הקטן, רבי דב בעריש היה באמצע לימודו וכששמע זאת הרהר קמעא אמר את הפסוק בתהילים "לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי" והמשיך ללמוד.


רבי דב בעריש נפטר בירושלים ביום י' לחודש מרחשוון שנת תשכ"ו בגיל שמונים וחמש ונטמן בהר המנוחות בחלקת הרבנים.