יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

האדמו"ר רבי קלונימוס קלמן שפירא מפיאסצנה הי"ד

אחד מגדולי החסידות ומנהיגיה שהאיר את שמי יהדות פולין גם בעיתותיה הקשות ביותר היה האדמו"ר רבי קלונימוס קלמן שפירא מפיאסצנה הי"ד

מוטי מרינר ד' בחשון תש"ע - 22/10/2009 05:47
רבי קלונימוס קלמן נולד ביום י"ט באייר שנת ה'תרמ"ט לאביו האדמו"ר רבי אלימלך שפירא מגרודזינסק זצ"ל, רבי אלימלך היה זקן האדמו"רים שבאותו דור וחיבר את הספרים "אמרי אלימלך" ו"דברי אלימלך", רבי קלונימוס קלמן נקרא בשם זה על שם אבי זקנו מצד אמו רבי קלונימוס קלמיש שחיבר את הספר "מאור ושמש".

בהיות רבי קלונימוס קלמן בן שנתיים ימים הוא חלה במחלה קשה, כאשר החמירה המחלה ונשקפה סכנה לחיי הילד, הסיר אביו האדמו"ר רבי אלימלך את הקולפיק מעל ראשו ואמר כי אינו מכהן כאדמו"ר ואינו מקבל חסידים עד שיבריא בנו, באחד הלילות כאשר החמיר המצב ולרבי קלונימוס היו התכווצויות ועוויתות נשא אותו אביו על כפיו כל הלילה כשהוא נושא תפילה לבריאותו, כסגולה נגד ההתכווצויות ציווה רבי אלימלך לקשור על אצבעותיו של רבי קלונימוס עלים מהלולב של ארבעת המינים אותו הוא שמר לצורך אפיית מצות, בנוסף שלח רבי אלימלך שליח למגיד מטריסק בבקשה שיעתיר בתפילה עבור הילד, המגיד מטריסק שלח בתשובה לרבי אלימלך קערה עשויה כסף טהור אותה ירש מאבותיו וציווה להאכיל את רבי קלונימוס מקערה זו, קערה זו השתמרה אצל רבי קלונימוס קלמן עד סוף ימיו והוא היה נוהג להשתמש בה בסעודות שבת קודש.

כאשר היה רבי קלונימוס קלמן כבן שלש שנים בראש חודש ניסן שנת תרנ"ב נפטר אביו הגדול רבי אלימלך זצ"ל. רבי קלונימוס קלמן המשיך לגדול בגרודזינסק שהיתה מרכז חסידי גדול ודרו בה תלמידי חכמים מופלגים מגדולי החסידים. לחינוכו דאגו סבו אבי אמו האדמו"ר רבי חיים שמואל הלוי הורביץ מחנצ'ין זצ"ל וכן בן בתו (מזיווג ראשון) של רבי אלימלך - האדמו"ר רבי ירחמיאל משה מקוז'ניץ זצ"ל.

בהגיע רבי קלונימוס קלמן לגיל י"ג לקחו האדמו"ר מקוז'ניץ כחתן לבתו מרת חיה מרים. החתונה עצמה נערכה כעבור ארבע שנים כאשר היה רבי קלונימוס קלמן בן ט"ז שנה, לאחר החתונה עבר רבי קלונימוס קלמן לגור בסמוך לשולחן חמיו בקוז'ניץ, במשך ארבע שנים שהה רבי קלונימוס קלמן בקוז'ניץ ואמרו עליו שבמשך אותן ארבע שנים קיבל מחותנו האדמו"ר מקוז'ניץ מה שגדולי החסידים לא קיבלו במשך ארבעים שנה.

מנהג היה בקוז'ניץ כי בחג השבועות קורא האדמו"ר בעצמו את האקדמות, בקיץ שנת תרס"ט ציווה האדמו"ר מקוז'ניץ כי חתנו רבי קלונימוס קלמן יקרא את האקדמות במקומו, החסידים ראו במעשה זה סימן כי האדמו"ר מקוז'ניץ מסר את ההנהגה לחתנו רבי קלונימוס קלמן, בסוף אותה שנה ביום י"ג באלול שנת תרס"ט נסתלק לבית עולמו האדמו"ר מקוז'ניץ בעת שהיה בדרכו למרחצאות מרפא בקרניץ כשעל ידו חתנו האהוב רבי קלונימוס קלמן, האדמו"ר מקוז'ניץ נקבר לצד אבותיו באוהל המגיד מקוז'ניץ ואילו רבי קלונימוס קלמן החל למלוך בפיאסצנה.

בראש השנה שנת תע"ר הוכתר רבי קלונימוס קלמן כממלא מקום חותנו בעיר פיאסצנה והוא בן כ' שנים בלבד, המוני חסידים החלו נוהרים לפיאסצנה לחלות פניו של צעיר האדמו"רים שבדור, השם פיאסצנה היה למילת קסם אצל המוני חסידים והמקום הפך מעיירה קטנה ושכוחה למרכז חסידי הומה אדם, בשנת תרע"ג נפטר רב העיירה פיאסצנה ולאחר הפצרות מרובות הואיל רבי קלונימוס קלמן לקבל על עצמו את משרת המרא דאתרא.

לאחר מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ז עבר רבי קלונימוס קלמן וקבע את משכנו בורשה, למרות שעזב את פיאסצנה לא ויתרו תושבי המקום על רבם ורבי קלונימוס קלמן המשיך לכהן כרבה של פיאסצנה כשהוא מבקר במקום מפעם לפעם.

בכל שנה ביום י"ג באלול היה מקפיד רבי קלונימוס קלמן לפקוד את קבר חותנו בקוז'ניץ, בדרך חזרה מקוז'ניץ היה מנהגו לעצור בראדום ולטבול במקווה בה על פי המסורת טבל הבעל שם טוב הקדוש, באחת השנים תקף את רבי קלונימוס קלמן צינון עז, למרות הסכנה שבדבר התאזר רבי קלונימוס קלמן עוז ונהג כמנהגו הקבוע לטבול במקווה הקרה, לא הועילו כל תחונני מקורביו שביקשו כי יחוס על בריאותו ורבי קלונימוס קלמן שמר על מנהגו, לקראת ראש השנה הגיע רבי קלונימוס לפיאסצנה, במשך הזמן גברה מחלתו והיה חשש כי לא יוכל לתקוע בשופר כמנהגו בראש השנה, בהגיע ראש השנה התאמץ רבי קלונימוס קלמן וקיים את מנהגו לתקוע בשופר ואף טבל לפני כן במקווה כמנהגו, לקראת שבת תשובה היו בטוחים החסידים כי רבי קלונימוס קלמן לא יאמר את דרשת שבת שובה בשל המחלה אבל רבי קלונימוס קלמן התאמץ ושלח להודיע לכל בתי הכנסת בפיאסצנה כי יאמר את הדרשה, סיבה מיוחדת הייתה לרבי קלונימוס קלמן לומר דרשה זו, באותם ימים דר בפיאסצנה יהודי עשיר עז פנים שהחל לפרוץ פרצות בחומת השבת, רבי קלונימוס קלמן הזהירו כי יחזור בו וישוב בתשובה וכתגובה אותו עשיר הלשין לשלטונות כי רבי קלונימוס קלמן אינו ראוי לשמש כרב לפי שאינו בקי בשפת המדינה, בשל מעשה זה התאמץ רבי קלונימוס קלמן ונשא את דרשת שבת שובה למרות בריאותו הרופפת, דרשה זו נדפסה בסוף הספר "חובת בתלמידים" בדרשה תקף רבי קלונימוס קלמן את הפוגעים בשבת הקדושה ובין הדברים אמר "...כאשר התחלתי פה לעסוק בענייני תיקוני שבת, שלחו לי שילשינו עלי בענין משרת הרבנות שלי. אבל בערים שוטים, בזה הם רוצים להפחידני שאחדל מלעשות תיקונים למצוות ה'? האם רק את משרת הרבנות מוכן אני להפקיר בעד ה', הלא גם צווארי מוכן אני להפקיר!..." שמירת השבת הייתה חשובה ביותר לרבי קלונימוס קלמן, הוא היה חבר באגודת "שומרי שבת" ומאוחר יותר אף עמד בראשה.

בשנת תרפ"ג יסד רבי קלונימוס קלמן ישיבה וקראה בשם "דעת משה" על שם חותנו רבי ירחמיאל משה מקוז'ניץ, על ישיבה זו אמר רבי קלונימוס קלמן "כל הנשיאות וההנהגה של החסידים אינה כדאית לי אלא בשביל הישיבה, ותכלית הישיבה היא להוציא מתוכה לכל הפחות עשרה בני עליה". תחת ידו של רבי קלונימוס קלמן עברו בישיבה מאות ואלפי תלמידים מהם רבים שהגיעו להוראה, רבי קלונימוס קלמן ניהל את הישיבה במסירות נפש ועמל קשות על מנת לגייס כספים שיספיקו לכלכלת בני הישיבה, אהבתו של רבי קלונימוס קלמן לתלמידיו הייתה לשם דבר, כאשר אחד התלמידים נעשה חולה היה רבי קלונימוס קלמן מכניסו אל ביתו ומטפל בו כאב רחום עד שהבריא ושב לספסל הלימודים, לכל צרה ומועקה שהייתה למי מבני הישיבה היה רבי קלונימוס קלמן קשוב ומוכן ולא היה נותן שינה לעיניו עד שנמצא לה פתרון.

עיקר עיסוקו של רבי קלונימוס קלמן היה בחינוך, את כל כוחותיו השקיע רבי קלונימוס קלמן בחינוך ילדים ונערים עד שעמדו על דעתם, אחד האדמו"רים התבטא פעם על רבי קלונימוס קלמן ואמר: "יודעים אתם איך נעשיתי חסיד? האדמו"ר מפיאסצנה הוציא את נשמתי מתוך גופי, כיבס אותה ושפשפה והדיחה ומרקה במים זכים וטהורים והחזירה לי אחרי כן נקיה מכל רבב". ספרו "חובת התלמידים" מלמד רבות על גישתו של רבי קלונימוס קלמן בחינוך, כהקדמה לספר כתב רבי קלונימוס מאמר בשם "שיח עם המלמדים ואבות הבנים" בהקדמה זו פורס רבי קלונימוס את עיקרי משנתו החינוכית, את הספר עצמו הוא פותח במילים "אשריך נער ישראל ואשרי חלקך, את התורה אור ה' ללמוד זכית, ולהיות בן שעשועו בן רחומו זכית מלאכי עליון יקנאוך אף יקירוך. ושרפי קל עליך יתמהו ואותך יכבדו". ספר זה אף היה הספר היחיד שפרסם רבי קלונימוס קלמן עוד בחייו.

לקראת הימים הנוראים בשלהי שנת תרצ"ט פרצה מלחמת העולם השנייה בפולין, רבי קלונימוס קלמן שהה כמנהגו בתקופת הימים הנוראים בעיירה פיאסצנה אולם עם פרוץ המלחמה עזב את המקום וחזר לורשה, ביום שני י"ד בתשרי שנת ה'ת"ש החלו הנאצים בהסתערות על ורשה, בתוך ימים ספורים נהרגו בעיר אלפים מאחינו בני ישראל, ביום שלישי התפוצץ פגז גרמני ליד ביתו של רבי קלונימוס קלמן ורסיסים פגעו בבנו יחידו של רבי קלונימוס קלמן הקדוש רבי אלימלך בן ציון הי"ד רבי אלימלך פונה במצב קשה לבית החולים ושעות אחדות לאחר מכן פגז שפגע בשער בית החולים הרג את אשתו של רבי אלימלך יחד עם גיסתו של רבי קלונימוס קלמן. בערב חג הסוכות נכנעה ורשה וההפצצות על העיר פסקו, את יום טוב ראשון של סוכות חגג רבי קלונימוס קלמן בשמחה, ובכוחות נפש עילאיים נהג כאילו לא אירע דבר, למחרת היום ביום ט"ז בתשרי בערוב היום עם כניסת שבת המלכה נפטר מפצעיו בנו של רבי קלונימוס קלמן רבי אלימלך הי"ד, למרות הבשורה הנוראה מפני קדושת השבת והחג הבליג רבי קלונימוס קלמן ושמר על כאבו, במשך השבת ערך רבי קלונימוס קלמן את שולחנו וחילק שירים כמנהגו, רק בצאת השבת נפרץ סכר דמעותיו של רבי קלונימוס קלמן והוא קונן על בנו יחידו מחמד נפשו שנהרג בידי המרצחים, באותם ימים אמר רבי קלונימוס קלמן: "אני כבר נוצחתי במלחמה זו, ה' יעזור שעם ישראל ינצח במלחמה".

בליל שמחת תורה התגבר רבי קלונימוס קלמן על כאבו ועבר לפני התיבה, בהתלהבות ודבקות יוקדת התפלל רבי קלונימוס קלמן ושר כמנהגו מימים ימימה, חסידים שנכחו במעמד זה העידו כי באותם רגעים נשתכחה כליל חרב מלאך המוות המשתוללת בחוץ ויחד עם רבי קלונימוס חשו החסידים כי הם עולים למעלה למעלה לעולמות עליונים בהם אין למלאך המוות דריסת רגל.

במהלך המלחמה נקרו בפני רבי קלונימוס קלמן הזדמנויות רבות להימלט מורשה ולברוח, רבי קלונימוס קלמן סירב לכל הצעה והתעקש להישאר בעיר ולחזק את שארית הפליטה, בתוככי עמק הבכא של גטו ורשה בין אקציה לאקציה אמר רבי קלונימוס קלמן במסירות נפש שיעורי תורה וערך את שולחנו הטהור, באותם ימים מבין שש מאות אלף יהודי ורשה נותרו לפליטה אך אלפים בודדים וביניהם רבי קלונימוס קלמן, את רוב האקציות שרד רבי קלונימוס קלמן בשל היותו רשום כעובד חיוני בבית החרושת 'שולץ' שבו שהו בין היתר מספר רבנים במסווה של פועלים, את הימים האלו ניצל רבי קלונימוס קלמן על מנת לכתוב את חידושיו ודברי תורתו שראו אור בספר "אש קודש" שנתגלה לאחר השואה בדרך מופלאה בין חורבותיו של גטו ורשה.

לקראת חג הפסח שנת תש"ג החלו הנאצים יימח שמם בחיסול גטו ורשה, לאחר דיכוי מרד גטו ורשה גורש רבי קלונימוס קלמן יחד עם ניצולים נוספים למחנה העבודה בודז'ין שליד לובלין, במחנה זה עברו על רבי קלונימוס קלמן חודשיו האחרונים עד שבים המר והנמהר ד' בחשוון שנת ה'תש"ד עלה רבי קלונימוס קלמן הי"ד השמיימה ברכב אש על מוקד המשרפות של מחנה מיידאנק. יחד עימו נרצח באותו היום האדמו"ר רבי יעקב יצחק דן לנדא מסטריקוב הי"ד.

חודשים מספר לפני שגורש רבי קלונימוס קלמן מורשה הוא שלח מכתב לאחיו רבי ישעיה שהיה בארץ ישראל, מכתב זה הפך לצוואתו של רבי קלונימוס ובו הוא כותב "ועתה כשאנו בסכנה חס וחלילה בכל יום, הנני מבקש מכם אהובי ויקירי, שכשיעזור ה' ויגיעו לידכם הקונטרסים משנות הזעם ת"ש תש"א ותש"ב תואילו להשתדל להדפיסם, אני מבקש ומתחנן לפני כל אחד מישראל שילמד בספרי, ובטח זכות אבותי הקדושים יעמוד לו ולכל ביתו... ...וה', ירחם ויאמר די לצרות ישראל ולצרותי... ...דברי אוהבכם אחיכם ורעכם המתגעגע אליכם, הנשבר והנרצץ מצרותי ומצרות ישראל העמוקים עד תהום רבה וגבוהים עד שמי שמים והמצפה לישועת ה' כהרף עין, קלונמוס".

לאחר המלחמה הודפסו חלק מכתביו של רבי קלונימוס קלמן ביניהם חידושי התורה עליהם כתב במכתבו לאחיו וכן חיבורים נוספים, חיבורים אחרים שכתב אבדו בשנות הזעם, ויי על דאבדין.
  1. 3. נאבד ?
    יחזקאל 22/10/2009 14:38
    למה אתם כותבים שספר "הכשרת האברכים" נאבד בשננות הזעם ?
  2. 2. הרבה תמיד היה אומר:
    אש קודש 22/10/2009 14:35
    כי הדבר הכי גדול בעולם הוא לעשות טובה ליהודי אחר.
  3. 1. איזו כתיבה.פשוט כייף לקרוא!
    ישראל.ש 22/10/2009 13:11
    תמשיכו כך