על תקופת צעירותו של רבי זאב וולף קיציס לא ידועים פרטים רבים, משערים כי הוא נולד בשנת ה'ת"ס לערך, הוא כיהן כרבה של קהילת טולצ'ין ומאוחר יותר עבר לכהן כאב"ד בעיר מז'יבוז'. תקופת הגעתו של רבי זאב למז'יבוז' היתה עוד בטרם קבע בעיר את משכנו מייסד החסידות רבי ישראל בעל שם טוב, כאשר הגיע הבעל שם טוב למז'יבוז' החל רבי זאב חוקר את דרכיו על מנת לעמוד על טיבו, בתחילה התנגד רבי זאב לבעל שם טוב אולם לאחר תקופה קצרה הפך לאחד מגדולי תלמידיו. המסורת החסידית מספרת כי השינוי שהיה בדעתו של רבי זאב על הבעל שם טוב נבע ממעשה שהיה, בערב שבת היה מנהגו של הבעל שם טוב להתפלל תפילת מנחה בעוד היום גדול והוא עצמו היה עובר לפני התיבה ומאריך בתפילת שמונה עשרה עד שארכה כמה שעות, רבי זאב שעקב אחרי מעשיו של הבעל שם טוב, חרה לו מאוד על הנהגתו של הבעל שם טוב והוא טען כי לא יתכן להתפלל תפילת שמונה עשרה בכוונה הראויה זמן ארוך כל כך, ותפילה שאורכת שעות כה רבות אינה תפילה ראויה. ניגש רבי זאב אל הבעל שם טוב שהיה שקוע בתפילה והרים את הטלית מעל פניו על מנת לראות מה הוא עושה, רבי זאב הביט בפניו של הבעל שם טוב והתעלף.

לאחר שהקיץ רבי זאב מעלפונו ושבה אליו רוחו הוא נפל למשכב והיה חולה במשך שלשה חודשים, לסובבים אותו סיפר רבי זאב כי סיבת עלפונו היתה לפי שרגיל הוא לראות את הבעל שם טוב כאשר פניו בריאות ויפות, והנה בעת שהרים את טליתו של הבעל שם טוב מעל פניו מרוב שקיעותו בתפילה נראה הבעל שם טוב כגוף מת אשר עיניו בולטות מחוריהן ומזילות דמעות. מאז אותו מעשה הכניע עצמו רבי זאב בפני הבעל שם טוב והפך לתלמידו.

לאחר שהפך רבי זאב לתלמידו של הבעל שם טוב הוא היה מגן על רבו ועל שיטתו בויכוחים רבים שהיו לו עם ה'מתנגדים', מסופר שהבעל שם טוב עצמו אמר פעם לרבי זאב כי "אין ביני לבינך אלא כחוט השערה, אבל החוט הזה לא תוכל לעברו לעולם".
רבי זאב היה גדול בתורה ובקי בכל מכמניה, הוא היה מחמיר על עצמו בכל מה שקשור בקיום המצוות ואמרו עליו כי לא היה אוכל בשר שלא הוכשר לעיניו ואפילו אם רבו הבעל שם טוב היה אוכל מבשר זה.

רבי זאב וולף קיציס זצ"ל, תלמידו של הבעל שם טוב. [צלם]

כמו רבו הבעל שם טוב גם רבי זאב שאף לעלות לארץ ישראל ואף החל במסע אליה, לפני שיצא לדרך נכנס רבי זאב אל רבו הבעל שם טוב על מנת לקבל ברכת הדרך, הבעל שם טוב בירך את רבי זאב והוסיף ואמר לו כי בדרך מסעו ישים ליבו לכל אשר יוצא מפיו וכל תשובה שהוא עונה לשואל שתהיה מדוקדקת על דרך האמת, רבי זאב קיבל את אזהרת הבעל שם טוב ויצא לדרך.

בדרך מסעו הפליג רבי זאב בספינה שנקלעה לסערה שהסיטה אותה מרחק רב ממסלולה, לאחר ששככה הסערה עגנה הספינה לחופי אי בלתי ידוע על מנת לתקן בה את אשר ניזוק בסערה, בזמן שעסקו מלחי הספינה בתיקונים ירד רבי זאב מהספינה והחל משוטט באי, רבי זאב התהלך ברחבי האי כשהוא שקוע במחשבות ולא שם ליבו לזמן שעובר וכי הספינה כבר תוקנה ואף עומדת היא לצאת אל הים בעוד רגעים ספורים, כאשר התעורר רבי זאב משרעפיו היה זה מאוחר מדי, הספינה הפליגה לדרכה והוא נותר לבדו מאחור.

רבי זאב וולף קיציס עבר לגור במז'יבוז'.	צלם

רבי זאב שנותר לבד החל מהלך באי עד שהגיע לבית גדול ויפה שעמד בלב האי, מפתח הבית יצא אדם זקן שזקנו הלבן יורד על פי מידותיו והוא לבוש בגד בד לבן, הזקן פנה לרבי זאב והזמין אותו לשהות בשבת הקרובה בביתו ולמחרת השבת יפליג בספינה שאמורה לעגון באי ביום ראשון, רבי זאב שמח להזמנה ושהה במשך השבת אצל אותו זקן, יחד עימו הלך למקווה לטבול לכבוד שבת קודש ויחד עימו ועוד מנין זקנים כמותו התפלל הוא את תפילות השבת, למחרת השבת ליוה הזקן את רבי זאב אל הספינה שעגנה באי ורגע לפני שעלה רבי זאב לספינה פנה אליו הזקן ושאל "הגד נא לי רבי זאב מה מצבם של היהודים בגלות וכיצד הם חיים?" רבי זאב שמיהר לעלות לספינה מחשש שמא תפליג והוא ישאר שוב על החוף, פלט במהירות כי לא כלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא העוזר ליהודים בכל מקום שהם, לאחר שנפרד הזקן מרבי זאב והספינה הפליגה התעורר רבי זאב וחשב על התשובה שענה, שמא לשאלה זו התכוון רבו הבעל שם טוב כאשר הזהירו לענות לפי האמת, אם כן חשב רבי זאב היה הוא צריך לספר לזקן מה רב דוחקם של היהודים וכיצד הם סובלים בגלות, משהגיע למסקנה זו לא התעכב רבי זאב ומיד סב על עקבותיו וחזר לרבו שבמז'יבוז', כאשר הגיע רבי זאב לפני הבעל שם טוב אמר לו רבו: דע לך כי אותו זקן שפגשת היה אברהם אבינו עליו השלום שבכל יום ויום בא לפני הקדוש ברוך ושואל בשלום בניו, והקדוש ברוך הוא עונה לו כי מגן הוא עליהם מכל צר, ולראיה הנה רבי זאב וולף קיציס שידוע כי הוא יהודי ישר נוסע לארץ ישראל והוא יעיד כי מצבם של היהודים בגלותם טוב, סיבב הקדוש ברוך את מסעה של הספינה בה הפלגת עד שפגש אותך אברהם אבינו ושאל אותך מה מצב היהודים, ואילו היית עונה לו כפי שהזהרתי אותך כי אז היתה מגיעה גאולתינו לה אנו מייחלים.

רבי זאב וולף קיציס נפטר ביום י"ב במרחשוון שנת ה'תקמ"ח ונטמן במזיבוז' בסמוך לקברו של רבו הבעל שם טוב.