יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רחל אמנו

רחל אמנו, הצעירה שבאמהות, שבימיה הקצרים ידעה צער כה רב היא זו שמכירה בצער בניה בגלותם ומתחננת בפני הקב"ה לגאולה שלימה במהרה

מוטי מרינגר י"א בחשון תש"ע - 29/10/2009 05:57

רחל אמנו היתה תאומתה הצעירה של לאה אמנו, שתיהן היו בנותיו של לבן הארמי, לבן הארמי היה בנו של בתואל ואחיה של רבקה אמנו אשת יצחק אבינו ואם יעקב אבינו, ללבן לא היו בנים ועל כן בנותיו היו רועות את צאנו דבר שבדרך כלל היו הבנים עושים, כבר בגיל ט"ו שנים רעתה רחל את צאן לבן אביה וכך היא נפגשה לראשונה עם יעקב אבינו על הבאר, יעקב אבינו נמלט מבאר שבע מפחד אחיו עשו שממנו נטל את ברכות יצחק, בעצת אביו ואימו פנה יעקב לחרן ארץ המוצא של אימו רבקה על מנת לשאת אישה ממשפחת אימו, בדרכו עצר יעקב בישיבתם של שם ועבר שם למד תורה במשך י"ד שנה בהן לא נתן תנומה לעיניו, כאשר הגיע יעקב אבינו לחרן נהג הוא כאליעזר עבד אברהם ופנה לשבת על באר העיר, בהגיעו לבאר פגש יעקב רועים מחרן, לשאלתו ענו הרועים כי מכירים הם את לבן "והנה רחל ביתו באה עם הצאן", בטרם באה רחל שאל יעקב את הרועים מדוע הם מועלים באימון אדוניהם ומכנסים את הצאן באמצע היום, הרועים ענו ליעקב כי הם מתכנסים על הבאר על מנת להשקות את הצאן, מי הבאר מוגנים מגניבה על ידי אבן כבידה המונחת על פי הבור ועל כן הם מחכים שיתכנסו מספיק אנשים שיהיה בכוחם לגול את האבן, עוד הם מדברים רחל אמנו באה עם צאן לבן אביה, אך ראה יעקב את רחל אזר הוא עוז וגל את האבן הכבידה מעל פי הבאר כמסיר פקק מעל גבי בקבוק, אחר שהשקה יעקב את צאן לבן סיפר הוא לרחל כי הוא בן דודה, ורחל רצה וסיפרה את דבר בואו לאביה.

לאחר שנפגשו לבן ויעקב נשאר יעקב בבית לבן חודש ימים במהלכו שימש יעקב כרועה לצאן לבן, לאחר חודש ביקש לבן מיעקב כי ינקוב בשכר על עבודתו ויעקב הביע באוזניו את רצונו לשאת את רחל ביתו לאישה, לבן הסכים וסוכם ביניהם כי יעקב יעבוד שבע שנים בצאן לבן ולאחריהן ישא את רחל, שבע השנים חלפו ביעף והגיעה את החתונה.

ללבן הארמי היתה בת נוספת לבד מרחל בת זו היא לאה אמנו שהייתה תאומתה של רחל וגדולה ממנה, אנשי אותו דור היו אומרים כי כיון שיש שני בנים ליצחק ורבקה ושתי בנות ללבן ינשאו הבנים והבנות כך שעשו הגדול ינשא ללאה הבכירה ויעקב הצעיר ינשא לרחל הקטנה, לאה שצר היה לה כי תיפול בחלקו של עשו הרשע היתה מבכה את גורלה ועיניה היו רכות, לבן אביהן של הבנות היה רמאי ותכנן להוליך שולל את יעקב, בליל החתונה תכנן לבן להחליף את רחל בלאה כך שיעקב ישא את לאה ולא את רחל, יעקב שידע מה טיבו של חמיו לעתיד התכונן למקרה כזה ונתן לרחל סימנים שהיו ידועים רק לשניהם אותם תאמר לו בליל החתונה על מנת לוודא שאכן היא הכלה, בזמן החתונה עמדה רחל על תוכניתו של אביה הרמאי וכדי שלא תתבזה אחותה כאשר תתגלה הרמאות הלכה וגילתה ללאה את הסימנים אותם מסר לה יעקב. יעקב שמע מלאה את הסימנים והסכים לנישואין, למחרת בבוקר מגלה יעקב כי האישה שנשא היא לאה ולא רחל כשחשב, הוא בא בתלונה ללבן חמיו ונענה כי אין זה ראוי לשאת את הצעירה לפני הבכירה ולכן על לאה להינשא לפני רחל, לאחר מכן סיכם לבן עם יעקב כי לאחר שיגמרו ימי המשתה על נישואי לאה הוא ישא את רחל ואחר הנישואין יעבוד שבע שנים נוספות כמוהר עבור רחל, יעקב הסכים ולאחר שבע ימים נשא את רחל והיא בת עשרים ושתים שנה. בגמרא מובא כי בזכות צניעות שהייתה בה ברחל שגילתה את הסימנים לאחיה זכתה ועמד מזרעה שאול מלך ישראל שהיה ענוותן וצנוע מדה זו של צניעות היתה אף באסתר שהיתה מזרעם של רחל ושל שאול.

Eman
קבר רחל על גלויה מראשית המאה העשרים [צלם]

לאחר הנישואין לא זכתה רחל בפרי בטן, לעומתה אחותה לאה ילדה בן אחר בן, רחל התאוותה אף היא לבנים ופנתה בטרוניה ליעקב אבינו כי אינו שותף לצרתה, בדבריה ליעקב אמרה רחל "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי", לאחר דין ודברים שהיה בין רחל ליעקב הביאה רחל ליעקב את בלהה שפחתה כדי שתבנה ממנה, ואכן בלהה ילדה ליעקב שני בנים אותם קראה רחל בשמות דן ונפתלי.

גבורתה של רחל ומידותיה הטובות מודגשים ביותר במעשה הדודאים, היה זה כאשר ראובן בנה של לאה מצא דודאים בשדה והביאם אל אימו, רחל שראתה את הדודאים חשקה בהם וביקשה אותם מלאה, לאה בתגובה ענתה לרחל "המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני", רחל ידעה את האמת כי יעקב רצה להינשא אליה בתחילה וכי כל מה שנישא ללאה היה בזכות מה שגילתה לה את הסימנים ובכל זאת הבליגה רחל והסכימה עם לאה.

לאחר זמן ראה הקב"ה את עונייה של רחל וברחמיו פקד אותה בבן, לאחר הלידה קראה רחל לבנה יוסף שם בו היא מביעה את שמחתה כי אסף ה' את חרפתה שלא היו לה בנים, וכן את משאלתה כי תזכה להוליד בן נוסף.

לאחר לידת יוסף עזבו יעקב ומשפחתו את בית לבן, לפני העזיבה נטלה רחל את התרפים להם עבד לבן כאלוהים על מנת למנוע מאביה לעבוד עבודה זרה, יעקב לא ידע על מעשה זה וכאשר רדף אחריהם לבן על מנת להשיב לעצמו את אלוהיו אמר יעקב ללבן כי מי שלקח את התרפים ימות.
לבן חיפש בכל המחנה אחר התרפים ולא מצא אותם, אבל דבריו של צדיק עושים רושם ונגזר על רחל למות בטרם עת, באמצע הדרך מבית אל למגדל עדר כרעה רחל ללדת את בנה השני בנימין, רחל התקשתה בלידתה ומתה בלידה, בטרם נפטרה עוד הספיקה לתת שם לרך הנולד וקראה את שמו "בן אוני" על שם הצער שהיה לה בלידתו, יעקב אבינו שינה את שמו של בן זקוניו לבנימין.

רחל אמנו נפטרה ביום י"א בחשוון והיא בת ל"ו שנה בלבד, רחל נקברה על ידי יעקב אבינו בדרך אפרתה היא בית לחם.

שנים רבות לאחר פטירתה של רחל, כאשר יעקב עמד לפני מותו בארץ מצרים, הסביר הוא ליוסף בנו כי טמן את רחל בבית לחם ולא נשא אותה למערת המכפלה כשאר האבות והאמהות, לפי שצפה ברוח הקודש כי עתידים עם ישראל לגלות מארצם ובדרך גלותם יעברו בבית לחם ויעוררו את רחמי האם על הבנים לגאולה שלמה במהרה, כמו שנאמר בספר ירמיהו "כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו, כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מן דמעה כי יש שכר לפעולתך נאום ה' ושבו מארץ אויב, ויש תקוה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם".

קברה של רחל אמנו היה במשך כל הדורות למקום תפילה וזעקה לעם ישראל לקירוב הגאולה ולישועה בכל צרה וצרה.

  1. 1. מאמא רחל וויין
    אליקים 29/10/2009 19:37
    את מי מעניין ביום שכזה בו רחל אימנו מבכה על גלותינו כל מיני רבינים למיניהם?