יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

בית השואבה

השמחה היא כלי לשאוב בה מים חיים - רוח הקודש, ובה במידה שהאדם מתדבק בעיקר החיות שיש לו מהשי"ת – שגם זה נעשה על ידי מעשי המצוות, כך מתפשט רוח החיים בכל איבריו.

הרב חיים ברים י"ח בתשרי תש"ע - 06/10/2009 00:00

עושים זכר לשמחת בית השואבה בלילות, מליל א' חה"מ עד ליל הז' ולא עד בכלל, וחוץ מליל שב"ק. משוררים בפיוטים ושירים ותשבחות וזקנים ואנשי מעשה קמים שנים שנים ומרקדים, ואבוקות בידיהם, ומאריכין כמו שעה בשמחה. (הנהגות הרש"ש)


מאז ומעולם היתה גישת חכמי אומות העולם לכל נושא וענין שונה בתכלית מראייתם של חכמי ישראל. אחת מאותן מחלוקות היתה האם השגות אדם ברוח הקודש נובעת מתוך עיסוק במושכלות, מתוך התעמקות בענינים שברוח – כהבנתם של הפילוסופים, שעל ידי ההתבודדות והעיון בדברי חכמה נעשה האדם כלי מחזיק ברכה להכיל בקרבו השגות רוחניות נעלות ונאצלות, או שמא ההיפך הוא הנכון. דוקא ההתנזרות מאותן מחשבות יחד עם ההיצמדות אל המצוות המעשיות – היא זו שתביא אל האדם את המדרגות העילאיות, רוח הקודש, נבואה ושאר מדרגות נאצלות.


את ההוכחה בצדקת חכמינו קבל עם בני ישראל – שיצא זה עתה ממצרים והיה מושפע במדה רבה מדעתם של המצריים - בהיותו על היבשה בים סוף, בזמן בו זכה כל אחד מהם – אפילו הפשוט ביותר לראות מראות אלקים, והחוה באצבעו כי 'זה א'לי ואנוהו'. באותה עת נוכחו לדעת באמיתות הדבר, שהרי בה בשעה ידעו כל אחד בנפשו כי בדברי חכמה לא עסקו מקוצר רוח ועבודה קשה, אבל מכיון שזה עתה התחילו לקיים מצוות אחדות כמו ברית מילה וקרבן פסח, כבר זכו ונתעלו לזכות לראיה רוחנית שכזו. לכך מוצאים אנו לחז"ל שמציינים ואומרים מפני מה זכה זה לנבואה, ותשובתם בצידה 'מפני שעשה כך', ללמד כי אין הדבר תלוי כי אם בקיום מצוות מעשיות, לא בעוסקם במושכלות. ורמוז הדבר באומרם 'נעשה ונשמע', כלומר: ע"י עשיית מצוה נזכה לשמיעת נבואה וקול אלקים.


גם אודות מלאכי השרת מצינו, שאין זוכה מלאך לשמוע קול אלקים - שהוא עיקר שלימותו ואושרו, אם לא שיעשה קודם לזה מצוה ממצוות ה'. ואילו היתה הנבואה ושמיעת קול ה' תלויה במושכלות, הלא כל כולו של המלאך אינו גשם אלא רוח ושכל נבדל.


לכך היו בני ישראל מרקדים וחוגגים בשמחה של מצוה בשמחת בית השואבה, היו מאמצים את כל כלי המעשה, את ידיהם ורגליהם ביגיעה של שמחת המצוה ובזה היו שואבים רוח הקודש, לקיים מה שנאמר 'ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם' כדרשת חז"ל 'ללומדיהם לא נאמר אלא לעושיהם'.


עוד מוצאים אנו כי בכדי לזכות לראיה עליונה זו על האדם לטהר ולזכך כל אבר ואבר דיליה, עד שרמזוהו בדברי חז"ל 'לא ראינו שינה בעינינו', כלומר לא ראינו בעינינו מצב של שינה והרדמות אצל חברינו, לא ראינו אי מי שהוא כישן דמי, כמי שאינו חי את חייו הרוחניים, אלא ראה כל אחד מעלת חברו ולא חסרונו.



וכפי שהוזכר: 'שמחת בית השואבה' - שמשם שואבין רוח הקודש, כלומר על ידי השמחה. כי השמחה היא כלי לשאוב בה מים חיים - רוח הקודש, ובה במידה שהאדם מתדבק בעיקר החיות שיש לו מהשי"ת – שגם זה נעשה על ידי מעשי המצוות, כך מתפשט רוח החיים בכל איבריו.


ועל ידי כך מציף האור בעולם, בשנה ובנפש האדם. בנפש כאמור לעיל שזוכה לרוה"ק ונבואה; בשנה – ימי השמחה, 'זמן שמחתנו' אז חוגגים את שמחת בית השואבה; ובעולם, כמאמר חז"ל 'לא היתה חצר בירושלים שאינה מאירה באור בית השואבה'.