יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

יהודי אלכסנדריה

אחת הקהילות המפוארות ביותר של יהודים שהתקיימה בימי בית המקדש השני הייתה קהילת יהודי אלכסנדריה שבמצרים, על בית הכנסת של קהילה זו אמרו חז"ל כי מי שלא ראה אותו לא ראה כבוד ישראל מימיו

מוטי מרינגר כ"ח בתשרי תש"ע - 16/10/2009 05:54

כמה עשרות שנים לאחר שנתן כורש מלך פרס לעם ישראל את הרשות לבנות את בית המקדש הקיץ הקץ על האימפריה הפרסית ותחתה עלתה האימפריה היוונית תחת הנהגתו של אלכסנדר מוקדון. אלכסנדר מוקדון כבש שטחים נרחבים באזור המזרח התיכון. בארץ מצרים שלחופי הים התיכון הוא ייסד את העיר אלכסנדריה וקרא אותה על שמו.

כעשרים שנה לאחר שבנה את אלכסנדריה מת אלכסנדר מוקדון ותחתיו מלך במצרים תלמי הראשון שהיה אבי שושלת תלמי שמלכה במצרים קרוב לשלש מאות שנה. תלמי קבע את אלכסנדריה כבירתה של מצרים והפך אותה לעיר חשובה ומפוארת. בתקופתו של תלמי הראשון החלו מתיישבים יהודים באלכסנדריה, לא ברור אם יהודים אלו ירדו מארץ ישראל ובחרו לישב באלכסנדריה או שמא היו אלו יהודים שכבר גרו במצרים ובחרו לעבור לאלכסנדריה. לפי עדותו של ההסטוריון בן התקופה, יוסיפוס פלביוס, העביר המלך תלמי למעלה ממאה אלף יהודים לאלכסנדריה על מנת שיגנו על גבולות ארצו. עד מהרה התפתחה במקום קהילה יהודית עשירה ומפוארת שזכתה לעצמאות דתית מופלגת ויכלה לנהל את חייה לפי אורחות היהדות. העיר אלכסנדריה הוסיפה להתרחב עד שמנתה בשיא תפארתה כמה מיליוני תושבים שהתגוררו בחמישה רבעים מהם הורכבה העיר, שנים מחמשת הרובעים היו רובעים בהם התגוררו יהודים.

בימי בית המקדש השני גלה מארץ ישראל למצרים חוניו הרביעי שהיה בנו של שמעון הצדיק ממשפחת כהנים גדולים בבית המקדש. חז"ל נחלקו בסיפור המעשה רבי מאיר סובר כי שמעון הצדיק ציווה את חוניו לשמש אחריו בכהונה גדולה, עובדה זו עוררה את קנאתו של אחיו הבכור שמעי ששם לו עלילות דברים שגרמו לכך ששאר הכהנים רצו להורגו ומפניהם נמלט חוניו למצרים. במצרים, לשיטת רבי מאיר, בנה חוניו מזבח והקטיר עליו לעבודה זרה. רבי יהודה חולק וסובר כי שמעון הצדיק ציווה לשמעי לשמש אחריו בכהונה גדולה וחוניו הוא זה שניסה להעליל עלילות על שמעי, ומשנתגלתה מזימתו ברח למצרים בה בנה מזבח והקטיר עליו לשם שמים כמאמר הכתוב בספר ישעיהו 'ביום ההוא יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים'.

המקדש שבנה חוניו באזור אלכסנדריה היה בעל דמיון רב לבית המקדש אך היה שונה ממנו על מנת להדגיש את פחיתות מעלתו לעומת בית המקדש, כלי המקדש והמזבח שהיה בו היו עשויים במדויק כמו בית המקדש למעט מנורת שבעת הקנים שנעשתה ללא רגל אלא תלויה בשלשלת מהתקרה.
מקדש חוניו שימש את יהודי מצרים שנים רבות גם לאחר חורבן בית המקדש, ברוב המקומות התייחסות חז"ל למקדש זה היא כמקום שנבנה לשם שמים, בפרט לאחר חורבן בית המקדש שלדעות רבות הותרו שוב הבמות ואם כן קיבל מקדש זה מעמד של במה. מקדש חוניו ננעל על ידי הרומאים לאחר שפליטים רבים מארץ ישראל ביניהם סקריים רבים הגיעו אליו ויצרו במקום קן מורדים כנגד הרומאים, לאחר נעילת המקדש הוא הלך ונחרב ושרידיו הארכיאולוגים התגלו בחפירות לפני כמאה שנה.

אלכסנדריה על המפה, ממערב לישראל צלם
שמה של אלכסנדריה נזכר במסורת היהודית כמקום שבו נכתב תרגום השבעים של התורה, תרגום זה נכתב על פי דרישתו של מלך מצרים תלמי.
וכך מתארים חז"ל את מעשה התרגום 'מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים והכניסן בשבעים ושנים בתים ולא גילה להם על מה כינסן ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם כתבו לי תורת משה רבכם, נתן הקדוש ברוך הוא בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולם לדעת אחת'. בהמשך דבריהם מסבירים חז"ל כי הסכמת כולם לדעת אחת היו שינויים אותם הכניסו הזקנים בתרגום על מנת למנוע מתלמי לטעות בכוונת דברי התורה, שינויים אלו נעשו על ידי כל אחד מהזקנים בנפרד בלא שידע האחד ממעשיו של השני ובכל זאת תאמו השינויים ולא נמצאה סתירה בתרגום. אחד מהשינויים המוזכר בחז"ל הוא בפסוקים הכותבים את איסור אכילת הארנבת, את המילה 'ארנבת' החליפו החכמים כל אחד בנפרד בביטוי 'צעירת רגלים' וזאת משום ששם אשתו של תלמי המלך היה ארנבת והחכמים חששו שתלמי יסבור שהיהודים לועגים לו בכך שכתבו את שם אשתו בתורה.
יהודי אלכסנדריה העשירים בנו לעצמם בית כנסת גדול שהיה מפואר ביותר, חז"ל אומרים על בית כנסת זה כי 'מי שלא ראה דיפלסטון של אלכסנדריא לא ראה כבוד גדול לישראל כל ימיו'. חז"ל מתארים את מבנה בית הכנסת ואומרים שלעיתים הכיל מתפללים כפליים מיוצאי מצרים – מספר עצום של מליון ומאתיים אלף איש. בבית הכנסת היו שבעים ואחד קתדראות מזהב שעליהן היה מושבם של שבעים ואחד זקנים שהנהיגו את העם. באמצע בית הכנסת הייתה בימת עץ עליה היה עומד החזן בעת התפילה, מפאת גודלו של בית הכנסת לא יכלו המתפללים בו לשמוע את החזן ועל כן בעת שהגיע החזן לסיומה של ברכה היה מניף באוויר סודר שהיה מסמן לכל העם כי כעת עליהם לענות אמן. בבית הכנסת עצמו היו העם יושבים מסודרים כל אחד עם בני אומנותו, כך שאדם שהיה צריך אומן כלשהו ידע להיכן לגשת בבית הכנסת על מנת לשכור את בעל המלאכה לו הוא נצרך. סדר זה בתוך בית הכנסת נעשה על מנת לסייע לפרנסתם של בעלי המלאכה שלא יבואו חלילה לידי עניות.

מבית הכנסת הגדול של אלכסנדריה לא נותר שריד, ובתלמוד בבלי במסכת סוכה מובא שגם קהילת אלכסנדריה נפגעה קשות בחורבנו של בית הכנסת ונהרגו ממנה יהודים רבים. החרבת בית הכנסת נעשתה על ידי הקיסר הרומאי טריאנוס או לגירסה אחרת אלכסנדר מוקדון (שהיה אולי מלך יווני אחר שחי אחרי אלכסנדר הגדול שהקים את העיר). חז"ל אומרים כי הריסת בית הכנסת והריגת היהודים הרבים ששהו בו בא עליהם כעונש על ששבו להתגורר במצרים ועברו על איסור התורה 'לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד', בעוון חטא זה הביא הקדוש ברוך הוא על יהודי אלכסנדריה את טריאנוס להורגם. כשהגיע טריאנוס אל בית הכנסת שמע כי היהודים לומדים את הפסוק בספר דברים 'ישא ה' עליך גוי מרחוק', אמר טריאנוס לעצמו והרי הדרך בה באתי אורכת בדרך כלל הפלגה בת עשרה ימים ואילו אני הפלגתי אותה רק בחמישה ימים בעזרת רוח שנשבה במפרשי ספינתי, העובדה שהגעתי במחצית מהזמן הרגיל היא סימן כי כוונת דבריו של הקדוש ברוך הוא היא אלי ואני הוא אותו גוי שיבוא מרחוק, משהגיע למסקנה זו קם טריאנוס והרג את כל מאות אלפי היהודים שהיו בבית הכנסת.

שרידים באלכסנדריה המצריץ[צלם]

בתקופת הרומאים הייתה כמעט מחצית מאוכלוסיית אלכסנדריה יהודית. עוד לפני חורבן בית המקדש ניסו יהודי אלכסנדריה למרוד ברומאים, הרקע למרידה היה דרישת היהודים לקבל זכויות שוות כמו היוונים שגרו בעיר. תוצאותיו של מרד זה היו פרעות שערכו היוונים תושבי העיר בתושביה היהודיים בסיועם של כוחות הצבא הרומאים עליהם ציווה הנציב העליון במצרים לעצור את המרד. כעבור ארבעים שנה התרחש בארץ ישראל המרד הגדול שבעקבותיו החריבו הרומאים את בית המקדש השני, גם במרד זה השתתפו יהודי אלכסנדריה וגם הוא דוכא ביד קשה, במרד זה נהרגו כחמישים אלף יהודים מבני קהילת אלכסנדריה. הכאב המיוחד במרד זה הייתה העובדה שהאחראי על דיכויו מטעם הרומאים היה טיבריוס יוליוס אלכסנדר שר"י שהיה יהודי מומר ממשפחתם של מנהיגי הקהילה היהודים.

המרד הבולט ביותר בו השתתפו יהודי אלכסנדריה היה מרד התפוצות, מרד התפוצות פרץ כארבעים שנה לאחר חורבן בית המקדש והיו בו שלשה מוקדים עיקריים. המוקד הגדול ביותר היה באזור קירנאיקה היכן שנמצאת כיום לוב, המוקד השני של המרד היה בקפריסין והמוקד השלישי היה בעיר אלכסנדריה. המרד דוכא בידי טריאנוס ביד חזקה וחיילותיו רצחו במהלך דיכוי המרד מאות ואלפי יהודים והותירו רק כעשירית מיהודי מצרים טרם המרד. ככל הנראה התרחש חורבנו של בית הכנסת הגדול של אלכסנדריה בסמוך או במהלך מרד התפוצות אף כי יש עדויות היסטוריות כי בית הכנסת נחרב כבר כמאתיים שנה קודם לכן. לאחר מרד התפוצות הוסיפה להתקיים באלכסנדריה קהילה יהודית, אך תפארתה לא שבה אליה. כחלוף כשלש מאות שנים ממרד התפוצות גורשו יהודי אלכסנדריה על ידי הביזנטיים וכך הקיץ הקץ על קהילת אלכסנדריה המפוארת.

לאורך השנים התגוררו באלכסנדריה יהודים בודדים ביניהם ישבה בעיר במשך תקופה קצרה משפחתו של רבי משה בן מימון – הרמב"ם. נקודת אור של יהודי אלכסנדריה הייתה בסוף תקופת הגאונים עת נשבו ארבעת השבויים תלמידי חכמים מגדולי ישראל - רבינו חושיאל אביו של רבינו חננאל, רבי משה ובנו רבי חנוך, רבי שמריה בן רבי אלחנן והחכם הרביעי אשר שמו אינו ידוע. ראשון מבין השבויים נפדה רבי שמריה בן רבי אלחנן על ידי יהודי אלכסנדריה שבמהרה עמדו על רום מעלתו ומינוהו לראש עליהם. הקהילה היהודית באלכסנדריה החלה מתרחבת בשנית רק לפני כמאתיים שנה, רוחות הקידמה שהגיעו מאירופה פיתחו את המסחר באלכסנדריה ובעקבותיו הגיעו למקום יהודים רבים, בשיאה של תקופה זו התגוררו בעיר למעלה מעשרת אלפים יהודים, אך תקופה זו לא ארכה ולאחר שנים ספורות משהוקמה מדינת ישראל עזבו רוב היהודים את אלכסנדריה וכיום מתגוררים במקום יהודים בודדים בלבד.

  1. 1. הכותב הזה מדהים, מהיכן הידע הרב? [לל"ת]
    מתלהב 16/10/2009 16:01