יום שישי י"ט בשבט תשפ"ב 21/01/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבי יעקב יוסף כ"ץ מפולנאה זצ"ל – בעל 'התולדות'

מגדולי החסידות וממעצבי דרכה היה רבי יעקב יוסף כ"ץ מפולנאה זצ"ל, בספרו 'תולדות יעקב יוסף' מובאים קרוב לשלש מאות מאמרים של הבעל שם טוב הקדוש והוא המקור החשוב ביותר לתורתו.

מוטי מרינגר כ"ד בתשרי תש"ע - 12/10/2009 05:53

רבי יעקב יוסף כ"ץ מפולנאה זצ"ל ידוע בקרב החסידים בכינוי 'התולדות' על שם ספרו הנודע 'תולדות יעקב יוסף', שנת לידתו ופרטים אחרים על חייו בטרם הפך לתלמידו של הבעל שם טוב הקדוש אינם ידועים ורוב המידע הקיים אודותיו הוא מתחילת היכרותו עם הבעש"ט.

קיימות שתי גרסאות כיצד הכיר רבי יעקב יוסף את הבעל שם טוב ואת דרך החסידות. הדעה המקובלת המובאת בספר 'דור דעה' מספרת כי הבעש"ט הקדוש היה משוטט בכפרים ובעיירות בתורו אחר נשמות גבוהות שיוכלו להתעלות בדרך החסידות, באחד ממסעותיו הגיע הבעש"ט אל העיר שאריגראד בה כיהן כמרא דאתרא רבי יעקב יוסף, בני העיר התרגשו מבואו של הבעש"ט לתחומם אך רב העיר רבי יעקב יוסף סרב להקביל את פניו כיון שהיה מתנגד גדול לדרך החסידות. בליל שבת קודש ערך הבעש"ט את שולחנו הטהור ודיבר על שולחנו דברי תורה זוהרים ומזהירים שהפליאו את לב כל שומעם, בני העיר מיהרו אל רבי יעקב יוסף וחזרו בפניו על תורתו של הבעש"ט, רבי יעקב נפעם אף הוא מדברי התורה ששמע אך עדיין סרב לחלות את פניו של הבעש"ט.

מבצר בפודוליה עיר הולדתו.[צלם]

בסעודת הבוקר ערך הבעש"ט בשנית את שולחנו ושוב אמר על שולחנו דברי תורה נפלאים ויקרים מפז, בשנית הגיעו בני העיר והשמיעו את תורתו של הבעש"ט בפני רבה של העיר - רבי יעקב יוסף, שוב נפעם רבי יעקב יוסף מתורתו של הבעש"ט ולעת ערב משירדה חשכה על העיר מיהר רבי יעקב יוסף ובחסות החשכה חמק אל תוך בית המדרש והצטרף לסעודה שלישית אותה ערך הבעש"ט. הבעש"ט ברוח קודשו ידע כי רבי יעקב יוסף סמוך על שולחנו והחל מספר לציבור היושבים מעשה שאירע בפסח של אותה שנה, וכה סיפר: באחת מקהילות ישראל כיהן כרב תלמיד חכם חריף ובקי, כבר בראש חודש ניסן החל אותו רב לומד בהלכות החג על מנת להכין עצמו לדרוש של שבת הגדול, העמיק הרב וחקר בהלכות החג אך דא עקא ששבת הגדול קרבה ובאה והרב לא סיים את הכנת הדרוש, יהודים רבים מבני העיר התדפקו על דלתו שואלים ודורשים בהלכות חמץ ומצה והרב נטרד בכל פעם מלימודו.

משראה הרב כי בביתו לא יוכל ללמוד בנחת יצא אל בית המדרש שם שקע בלימודו בהכנת הדרוש, באמצע לימודו חש הרב צמא גדול וחפץ לשתות מים, מחלון בית המדרש הבחין הרב בשואב המים הצועד ברחוב ואסל נושא דליי מים על שכמו, הרב קרא לשואב המים אך הלה לא שמע את קריאתו או עשה עצמו כמי שאינו שומע ולא שעה לקריאתו של הרב, הרב התכעס על אותו שואב מים וכעבור שעה כשהבחין בו עובר שוב תחת בית המדרש קרא אליו בקול גדול אך גם הפעם לא שעה שואב המים לקריאת הרב, הרב בראותו כי השואב מים אינו עונה לו התכעס ביותר קפץ מחלון בית המדרש ורץ בחמתו לעבר שואב המים ומשהגיע אליו סתר לו בכעס על לחיו פעמיים. לאחר ששכך כעסו של הרב ניחם הוא על מעשהו אך לא ידע כיצד יסדר לעצמו סדר תשובה על מעשהו שעשה בכעסו. סיים הבעש"ט את סיפורו והוסיף ואמר: עד היום מחפש אותו רב את תיקון התשובה לחטאו אך לו יבוא לפני אני אסדר לו סדרי תשובה וסר עוונו וחטאתו תכופר.

שמע רבי יעקב יוסף את דברי הבעש"ט וידע כי אליו מכוונים הדברים כי בדידו היה המעשה אותו סיפר הבעש"ט ומיד ניגש אליו וביקשו כי יורהו דרך תשובה. מאז אותו מעשה הפך רבי יעקב יוסף לתלמידו של הבעש"ט ומגדולי חסידיו. בערוב ימיו התבטא הבעש"ט ואמר 'רבונו של עולם, לא אבקש שכרי בעולם הבא על מעשים שעשיתי, רק על מה שנתתי לך יוסל'ה שכזה.

לאחר שהפך רבי יעקב יוסף לחסיד החלו בני עירו רודפים אותו ומצרים את רגליו עד שגירשוהו מן העיר. באחד מימי השישי ערב שבת קודש, רבי יעקב יוסף נאלץ לשבות את אותה שבת באחד הכפרים על אם הדרך והיה שרוי בשל כך בצער גדול, הבעש"ט ששהה באותו יום שישי בקרבת מקום ראה בעיני רוחו את צערו של רבי יעקב יוסף ואמר לבני לווייתו הבה ונשבות שבת זו באותו כפר בחברת רבה של שאריגרוד וננחמו מצערו. וכשם שאמר כך עשה ואת אותה שבת שבתו הבעש"ט ורבי יעקב יוסף בכפר אלמוני על אם הדרך.

לאחר גירושו מקהילת שאריגראד עבר רבי יעקב יוסף לכהן כרבה של קהילת ראשקוב אך חי בה בדוחק ובעוני רב. באחת הפעמים שנסע רבי יעקב יוסף מראשקוב אל חצרו של הבעש"ט במז'יבוז' על מנת לשבות בה את שבתו הוא עבר דרך העיר שאריגראד אך התכוון שלא להתעכב בה לפי שכעס על אנשי המקום שגירשוהו, ברם דווקא בשאריגראד החלו גשמים חזקים ניתכים ארצה ולא היה ניתן להמשיך בדרך למז'יבוז'. הגשמים התארכו והשעה התאחרה ורבי יעקב יוסף נאלץ על כורחו לשבות את שבתו בשאריגראד. במהלך השבת הרבה רבי יעקב יוסף בתפילה עבור בני העיר, במוצאי שבת המשיך רבי יעקב יוסף בנסיעתו למז'יבוז' ובבואו לשם צהל ושחק הבעש"ט לקראתו ואמר לו כי רואה הוא ששבת את שבתו בשאריגראד. רבי יעקב יוסף אישר את הדברים ואז אמר הבעש"ט כי דברי אותו מגיד שאמר באותה שבת שלאחר הגירוש כי בני שאריגרוד יבואו על עונשם היו אמורים להתקיים בבני העיר, ורק מה שהתעכב אצלם רבי יעקב יוסף במשך השבת והתפלל בעבורם הוא מה שגרם לדחיית גזר הדין ובעקבות פעולתו לא תישרף העיר כולה באחת אלא חלקים ממנה ישרפו לאורך השנים, גם אלו שגירשוהו לא ימותו מיד אלא יארך גזר דינם וימותו רק כעבור כמה שנים.

כעבור ארבע שנים מעת הגיעו לראשקוב עקר רבי יעקב יוסף לקהילת נמירוב וכיהן כרב המקום במשך ח"י שנים, באמצע כהונתו בנמירוב הסתלק לישיבה של מעלה רבן של ישראל הבעל שם הקדוש ותלמידיו נשאו את עיניהם אל תלמידו המגיד רבי דב בער ממעזריטש זצ"ל שימלא את מקומו.

למרות שרבי יעקב יוסף קדם למגיד והיה לתלמיד הבעש"ט לפניו, בכל זאת - יש אומרים על פי הוראתו של הבעש"ט - נהרו החסידים אל חצרו של המגיד, ורק חבורת תלמידים מצומצמת התרכזה סביב רבי יעקב יוסף. חצרו המצומצמת של רבי יעקב יוסף לא הפחיתה מרום מעלתו, ואם תפקידו של המגיד היה להפיץ את אור החסידות בקרב העם כי אז היה תפקידו של רבי יעקב יוסף לכתוב ולעבד את משנתה הרוחנית של החסידות כפי שזוקקה בכור הברזל של הבעש"ט. ספרו של רבי יעקב יוסף 'התולדות' הוא ספר יסוד בהגות והמחשבה החסידית ומהווה את המקור החשוב ביותר לדבריו של הבעש"ט. רבי יעקב יוסף ביקר פעם אחת בחצרו של המגיד ממעזריטש וכשהגיע לחדרו ראה כי בפתח עומד גבאי, נתכעס רבי יעקב יוסף ואמר 'והרי זו גאווה, וכי כך למדנו אצל הבעש"ט?' לשמע דבריו נזעק המגיד ואמר כי אין אותו גבאי נצרך לו לכבודו אלא הוא משמשו בשל חולי רגליו כפי שידוע שהיה המגיד חולה ברגליו וכמעט שלא יכול היה לילך בהן. מששמע כך רבי יעקב יוסף נחה דעתו וישב לדבר עם המגיד בדברי תורה והמגיד אמר לו דרוש על הפסוק משיר השירים 'על משכבי בלילות', דרוש זה מובא בספר התולדות. לאחר שיצא רבי יעקב יוסף מחדרו של המגיד אמר לסובבים אותו 'צריך להרכין את הראש, הרבי (הבעש"ט) עבר לכאן עם תרמילו'. המגיד לעומתו העיד על רבי יעקב יוסף כי זכה לגילוי של אליהו הנביא זכור לטוב.

לאחר ח"י שנים בקהילת נמירוב עבר רבי יעקב יוסף לקהילת פולנאה עליה נקרא שמו רבי יעקב יוסף מפולנאה. בעת כהונתו בפולנאה הדפיס רבי יעקב יוסף את ספרו 'תולדות יעקב יוסף' והוא היה הספר החסידי הראשון שהודפס, תפוצתו של ספר זה הייתה רבה והיא עוררה התנגדות עצומה בקרב 'המתנגדים' לדרך החסידות. מסופר כי רבי שניאור זלמן מלאדי זצ"ל (חב"ד) – בעל התניא ביקר פעם בבית 'מתנגד' וראה את ספר 'התולדות' מוטל על הארץ תחת הספסל בביזיון, אמר בעל התניא לאותו 'מתנגד' 'יודע אתה – מעלתו של מחבר ספר זה היא שגם אם תשליך אותו בעצמו תחת הספסל עדיין הוא יבלום את פיו ולא ישיב לקלונו'.

הנהגותיו של רבי יעקב יוסף היו חמורות והוא נהג כל ימיו בתשובה. בתחילת דרכו הוא הנהיג עצמו בצומות וסיגופים עד כדי סיכון גופו אך משנודע הדבר לבעש"ט הוא שלח אליו מכתב ובו הוא כתב לו: 'תרגז בטני לקול הקורא, והנני מוסיף בגזרת עירין וצירוף קודש אבריך הוא ושכינתיה לבל יכניס את עצמו בסכנה כזו... ...איעצך ויהי אלוקים עמך, בעת למודו ידבק עצמו בדבקות גמור לעבודת הבורא ב"ה.. ..מנאי הדוש"ת ישראל'. מכתבו של הבעש"ט השפיע עד למאוד על רבי יעקב יוסף שהפך את שיטתו עד שכתב בספר 'התולדות': 'בתענית וסיגופין בא האדם לידי עצבות וזאת פועלת רעה גם על הדבקות בה' שאי אפשר רק ע"י שמחה... צריך האדם לאכול ולשתות ולהתענג כדי שתהיה לו שמחה ויוכל אז להתדבק בה''.
רבי יעקב יוסף הורה לכל מי שבא אליו לשוב בתשובה. מסופר שפעם בא אליו כפרי אחד ותינה בפניו את קשיי הפרנסה בהם הוא מצוי, רבי יעקב יוסף הקשיב לדברי הכפרי והורה לו לשוב בתשובה. נאנח אותו כפרי ואמר: 'וי, חבל שהרבי (הבעש"ט) כבר אינו בן החיים'. רבי יעקב יוסף תמה על דבריו של הכפרי והלה הסביר לו כי פעם הופקד אצלו לשמירה חפץ גנוב שאחריו נערכו חיפושים, באותם הימים היה הבעש"ט בחיים חיותו והוא הגיע אליו וביקש שיתפלל בעדו כי הוא חושש שיטעו לחשוב שהגניבה אצלו. הבעש"ט הביט בפניו של הכפרי ואמר לו: וכי מה אתה חושש שיתבלבלו הרי הגניבה באמת אצלך. מששמע כך הכפרי הודה מיד בדבר אך ביקש כי הבעש"ט יתפלל בעדו שינצל והבעש"ט אכן בירכו כי בביתו לא יחפשו. אמר אותו כפרי לרבי יעקב יוסף: הנה הבעש"ט הקדוש לא רק שלא הוכיח אותי שאשוב בתשובה על פשעי אלא עוד ברכני שלא אנזק ואתה בטרם ידעת את חטאי כבר הורית לי לחזור בתשובה.

מלבד ספר 'התולדות' חיבר רבי יעקב יוסף גם את הספר 'צפנת פענח' ואת הספר 'בן פורת יוסף' ומייחסים אליו גם את חיבור הספר 'כתונת פסים'.

רבי יעקב יוסף כ"ץ מפולנאה זצ"ל התבקש לישיבה של מעלה ביום כ"ד בתשרי בערך בשנת ה'תקמ"ב ויש אומרים בשנת ה'תקנ"א והוא הותיר אחריו את דרך החסידות סלולה לכל דורש ה' ומבקש דרכו.

  1. 2. ל 1
    קא משמע לן 13/10/2009 00:16
    אתה צודק ישנם כאלה שרק התואר רשכבה"ג יגדיל ויפאר אותם אך ישנם כאלה כמו תלמידי הבעש"ט שמכובדים בזכות עצמם ולא צריכים תארים על מנת לפארם.
  2. 1. הרה"ק רבי יעקב יוסף - "התולדות" זצוק"ל
    ישראל ויינרייך 12/10/2009 11:32
    היום כותבים לכל אחד מרן או רשכבה"ג ,אבל גם על תלמידי הבעש"ט הק' צריך לכה"פ לכתוב הרה"ק , ולא לכתוב ר' יעקב יוסף .