שבת כ"ז באייר תשפ"ב 28/05/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

חול המועד

הימים שבין יום טוב ראשון של סוכות ופסח ליום טוב האחרון נקראים "חול המועד" ונוהגת בהם מקצת מקדושת יום טוב.

דוד סופר י"ז בתשרי תש"ע - 05/10/2009 06:00

ששה הימים שבין יום טוב ראשון של חג הסוכות לחג שמיני עצרת, וחמשה הימים שבין יום טוב ראשון של פסח ליום טוב האחרון של פסח נקראים "חול המועד". בסוכות - חול המועד סוכות, ובפסח - חול המועד פסח.


את ימי חול המועד צריך לכבד בלבוש נאה ובסעודה חגיגית, כיוון שמצוות "ושמחת בחגך" נאמרה אף על חול המועד. המהרי"ל לבש בחול המועד בגדי שבת. [וביום טוב עצמו בגדים נאים משל שבת]. את הסעודה בחול המועד צריך לעשות על הפת [ובחול המועד פסח על מצות], ומהדרים לאכול בשר ולשתות יין. אכל מיני מגדים ולא פת - לא נחשב לו שאכל סעודה.


בחול המועד יש איסור מלאכה. אך אין איסור מלאכה זה חמור כאיסור מלאכה שיש ביום טוב עצמו. ביום טוב עצמו האיסור הוא מהתורה, ובחול המועד האיסור הוא מדברי חכמים, אך יש דעות כי גם בחול המועד ישנו איסור מלאכה מהתורה אלא שמסרה התורה לחכמים לקבוע מה מותר ומה אסור. וחכמים קבעו שמלאכה לצורך אכילה, הן לו והן לאחרים, הן לחול המועד והן ליום טוב עצמו, מותרת. וכן התירו מלאכה בדבר האבד [שאם לא יעשנו עכשיו יפסיד] שאין בו טרחה גדולה. אך אם יש בה טרחה גדולה אסור, אלא אם כן יש בה הפסד מרובה.


אסור להסתפר, להתגלח וליטול ציפורניו בחול המועד. והטעם הוא - שימהרו כולם לעשות זאת בערב החג כדי שלא יכנסו לחג כשהם מנוולים. לפי זה, מי שהיה אנוס באונס מפורסם כגון, שבוי שיצא מבית האסורים או אבל - מותר להם להסתפר בחול המועד. וכן מי שנטל את ציפורניו בערב החג אלא שגדלו מהר, מותר לו לקצוץ אותם. [אך אם גילח שערו בערב החג וגדלו מהר, אסור לו לגלחם, כיוון שגילוח השערות ניכר לכל, ורק באונס מפורסם התירו].


כיבוס בגדים אסור בחול המועד אלא אם כן צריך אותם לחג ולא היה יכול לכבסם בערב החג. אריגה ותפירה אסורה בחול המועד ואפילו לצורך החג, ואם אין לו ברירה וחייב לתפור שיתפור בשינוי. כתיבה אסורה בחול המועד, אך אם מפחד שישכח דבר מה ויבוא לידי הפסד - מותר, שהרי זה בכלל דבר האבד. אין מתחתנים בחול המועד כיוון ש"אין מערבים שמחה בשמחה", אבל לארס אישה מותר.


מי שמת לו מת בחול המועד - עושים לו לוויה אך לא מספידים, ואת ישיבת ה"שבעה" דוחים לאחרי יום טוב האחרון של החג. כמו כן אין מתענים בחול המועד. טעמם של חלק מאיסורי המלאכה שאסרו חכמים הוא כדי שיאכלו וישתו וילמדו בחג. לפי זה, מי שיושב בטל או בא לידי קלות ראש, לא טוב הוא עושה. וכך כתוב בירושלמי: אמר רבי אבא בן רבי ממל, אילו היה מי שימנה איתי, התרתי שיהיו עושים מלאכה בחולו של מועד. לא אסרו לעשות מלאכה אלא כדי שיהיו אוכלים ושותים ושמחים ויגעים בתורה, ועכשיו אוכלים ושותים ופוחזים...


מאד צריך להיזהר מעשיית מלאכה בחול המועד, שכן "כל המבזה את המועדות כאילו עובד עבודה זרה" [מסכת מכות דף כ"ג] ופירש רש"י שהכוונה היא לחול המועד. וכן נהגו ישראל להתענות ולומר סליחות לאחר החגים ואחד הטעמים הוא שחוששים שמא לא נזהרו בכבודו של חול המועד.


בכל אחד מימי חול המועד קוראים בתורה. בחול המועד סוכות מוציאים ספר תורה אחד וקוראים בו מקרבנות החג, ולפי שבכל יום היה קרבן שונה - קוראים את הקרבן של אותו היום. בחול המועד פסח מוציאים שני ספרי תורה, באחד קוראים מענייני המועדות, ובשני את קרבן היום שהיה שווה בכל הימים.


בעניין הנחת תפילין בחול המועד פסק השולחן ערוך שאין להניח. והטעם הוא שהתפילין זה "אות" - והיה לך לאות על ידך. ובחול המועד כבר יש "אות" - בפסח אכילת מצה ובסוכות הישיבה בסוכה. אך הרמ"א חולק וסובר שמניחים תפילין בחול המועד כיוון שמותרים בעשיית מלאכה מן התורה - אין הם אות. למעשה, בארץ ישראל אין מניחים תפילין בחול המועד. אך יש חלק מהאשכנזים בחוץ לארץ שנוהגים להניח תפילין אך לא לברך עליהם.


שבת שבתוך חול המועד מוסיפים בה שמחה יותר מכל שבת משום שמחת יום טוב. יש נוהגים בשבת זו להכין שתי פשטידות - אחת משום שבת ואחת משום המועד. התפילות הן כבכל שבת אלא שמוסיפים תפילת "יעלה ויבוא" חוץ מתפילת ה"מוסף" שהיא עיקרה של הרגל אלא שמזכירים בה את השבת. בשבת חול המועד סוכות נוהגים האשכנזים שקוראים את ספר קהלת, ובשבת חול המועד פסח נוהגים לקרוא את שיר השירים.