יום חמישי כ"ה באייר תשפ"ב 26/05/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

מצוות ארבעת המינים

מצווה ליטול ארבעה מינים בכל יום ויום מימי חג הסוכות.

דוד סופר ט"ז בתשרי תש"ע - 04/10/2009 06:00

אחת ממצוות החג בסוכות היא ליטול את ארבעת המינים בברכה. ארבעת המינים הם: לולב אחד, אתרוג אחד, שתי ערבות ושלושה הדסים. את האתרוג נוטלים ביד אחת, ואילו הלולב הערבות וההדסים נאגדים יחדיו וכך ניטלים. כיצד אוגדם? שדרת הלולב כלפי פניו של הנוטל, ההדסים מימין הלולב, הערבות משמאלו כאשר ראשיהם נמוכים קמעה מן ההדסים, ואוגדם בקשר של קיימא שעושה מעלי הלולב או מדבר אחר.


ארבעת מינים הללו, מצווה אחת הן, ולכן אם חיסר אפילו מין אחד בלבד לא קיים המצווה כלל. הלולב, מפני שאגודים בו עוד שני מינים - נוטלו ביד ימין שהיא החשובה, והאתרוג מפני שהוא לבדו - נוטלו ביד שמאל. [ומי שהוא איטר יד נוטל בהיפך]. את האתרוג הוא נוטל הפוך - פטמתו של האתרוג למטה, ועוקצו, החלק שבו הוא מחובר לאילן, למעלה. מברך "על נטילת לולב", ובפעם הראשונה אף מוסיף ברכת "שהחיינו". גמר לברך על נטילת לולב, הופך את האתרוג לדרך גידולו - פטמתו למעלה ועוקצו למטה, מחבר שתי ידיו יחד ומנענע בהם לארבע רוחות השמים ולמעלה ולמטה ובכך יצא ידי חובת מצווה זו.


ומפני מה נוטל את האתרוג שלא כדרך גידולו והפכו לאחר מכן? לפי שכל המצוות צריך לברך עליהם קודם עשייתן, ואם יטול בידיו את ארבעת המינים כדרך שגדלים על האילן נמצא שכבר קיים את המצווה [שהרי עיקר המצווה היא הנטילה ולא הנענועים] ומברך אחר עשייתה, לכן נוטל לכתחילה את האתרוג שלא כדרך גידולו שאז עדיין לא מקיים את המצווה, ולאחר שבירך הופך את האתרוג לדרך גידולו ונמצא מברך קודם עשיית המצווה. כמו כן יכול הוא ליטול את הלולב שלא כדרך גידולו, אלא שאת הלולב הגבוה קשה להפוך. עוד פתרון להתגבר על החשש הנ"ל - לא ליטול את האתרוג בידיו עד לאחר הברכה, וכך נוהגים הספרדים. או יש שנוהגים ליטלם מלכתחילה כדרך גידולם, אלא שמכוונים לא לצאת ידי חובת המצווה, ורק לאחר שמברכים על המצווה מכוונים לצאת בה ומנענעים.

Yakov Miler - Hadashot 24
"וכפות תמרים" [צלם]

מצוות לולב נוהגת רק ביום ולא בלילה. ומצוותה מהנץ החמה ועד שקיעת החמה. מצווה זו נוהגת בבית המקדש כל שבעת ימי החג מהתורה, ובגבולין [חוץ לבית המקדש, ויש אומרים חוץ לירושלים] נוהגת מצווה זו רק ביום הראשון מהתורה. אלא שלאחר החורבן קבעוה חכמים בגבולין אף לשאר ימי החג, זכר למקדש. גזרו חכמים שלא ליטול את ארבעת המינים בשבת, ואפילו חל יום הראשון של חג בשבת, שאז מצוותה מהתורה. וכל זה מפני החשש שמא יטלטלנו ארבע אמות ברשות הרבים שהוא איסור תורה. חומרה מיוחדת יש ביום הראשון של חג - אין מקיימים אותה בלולב של אחר. אין צריך לומר בלולב הגזול שזה מצווה הבאה בעבירה, אלא אפילו בלולב שאול, מפני שביום הראשון נאמר "ולקחתם לכם ביום הראשון" - "לכם" משלכם.


כל דבר שבמצווה שעושים לשמו של הקדוש ברוך הוא, צריך להיות מן הנאה ומן המובחר, שהרי כך דרשו חכמים: "זה א-לי ואנווהו" - התנאה לפניו במצוות. אך מיוחדת היא מצוות ארבעת המינים שבחג בעניין זה שההידור שבהם הוא לעיכובא, ואם אין בהם הדר הרי הם פסולים. וכל זה הוא מפני שבאתרוג כתבה התורה: "פרי עץ הדר" ואמרו חכמים ש"הדר" הכתוב כאן לא לעניין אתרוג בלבד נאמר, אלא על כל ארבעת המינים נאמר, שצריכים כולם להיות מהודרים והידורם הוא מעיקר מצוותם. חלק מפרטי ההידור הם שיהיו שלמים נאים ולחים. בכל אחד ואחד מארבעת המינים יש פסולים מיוחדים שנאמרו רק בו. אף על פי שעיקר מצוות ארבעת המינים היא הנטילה, וכיוון שאדם נטל כבר יצא בזה ידי חובת המצווה, הרי שהמצווה כהלכתה הוא שינענע אותם לשש קצות העולם, כלפי ארבע רוחות השמיים, כלפי מעלה וכלפי מטה. ושלוש פעמים הוא מוליך ומנענע ומביא בכל צד. ועל נענועים אלו אמרו בגמרא: "מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים". לפי שבחג נידון העולם על המים ועל הגשמים של כל השנה, וארבעת מינים הללו באים לרצות על המים הואיל והם זקוקים למים יותר משאר צמחים. ארבע פעמים מנענעים את ארבעת המינים. א. בשעת הברכה וקיום המצווה. ב. בשעת אמירת "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" בהלל. [פעם בתחילת הפרק ופעם בסוף ההלל] ג. בשעת אמירת "אנא ה' הושיעה נא" בהלל. 


אף על פי שאמרו חכמים "הידור מצווה עד שליש במצווה", כלומר, הבא לקנות דבר מצווה צריך להוסיף עד שליש מדמיה בשביל לקנות דבר יותר מהודר, ויותר משליש אינו צריך, כבר נהגו ישראל קדושים להקדיש עבור מצווה זו של ארבעת המינים ממון הרבה. בגמרא מסופר על רבן גמליאל שקנה לולב באלף זוז וכל זאת כדי להודיעך כמה מצוות חביבות עליו. אך כמובן צריך שכל ההידור יהיה לשם שמים, להדר את מצוות הבורא, ולא שחס וחלילה יכווין בזה לעשותה עטרה לעצמו ולהתהדר בפני אחרים, להתגאות שאתרוגו יפה משלהם.  וכבר חסידים ראשונים מצאו בזה רמז נאה ודרשו נוטריקון בתיבה זו של "אתרג" - אל תבואני רגל גאווה. [תהילים לו].

Eliyahu Kubin
"פרי עץ הדר" [צלם]

מספרים על אחד מגדולי החסידות שהיה עני ביותר ונזדמן לו בערב החג אתרוג נאה במיוחד. הוא היה להוט אחריו לקנותו אלא שלא היתה בידו פרוטה אחת לפורטה, ואפילו לצרכי החג לא היה סיפק בידו. מה עשה? היו לו זוג תפילין יקרים מאד מירושת אבותיו, אמר אותו צדיק: מצוות תפילין כבר קיימתי היום, ויעברו עלי עוד תשעה ימים עד שאתחייב שוב במצוות זו, ומצוות אתרוג היא חובת היום, שאם לא אקנה עכשיו אתרוג היאך אקיימנה בכל ימי החג? לפיכך דין הוא שתדחה מצווה שתבוא לאחר זמן מפני מצווה שזמנה היום. הלך ומכר תפיליו וקנה בכל דמיהם את האתרוג הנאה. שמעה אשתו את המעשה, נתמלאה צער גדול בלבה על התפילין האלה, כיוון שבאה לכלל צער, באה לכלל כעס וכעסה על בעלה שלא נתן לה כלום לצרכי החג, או אז נטלה את האתרוג והפילתו על הארץ ופסלתו. אמר אותו צדיק: תפילין - אין לי. אתרוג - אין לי. הגם כעוס אכעס? לא אכעוס!...


ארבעת המינים משולים לעם ישראל. באתרוג יש גם טעם וגם ריח, כך בעם ישראל יש בהם מלאים תורה ומעשים טובים. בתמר [לולב] יש רק טעם ואין בו ריח, כך בעם ישראל יש שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים. בהדס יש בו ריח ואין בו טעם, כך בעם ישראל יש שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה. בערבה אין בה טעם ואין בה ריח, כך בעם ישראל יש שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים. ומה הקדוש ברוך הוא עושה להם? לאבדם אי-אפשר. אלא אמר הקדוש ברוך הוא: יאגדו כולם באגודה אחת והם מכפרים אלו על אלו.


ארבעת המינים דומים לאבריו של האדם. וכפי שאמרו חכמים: למה באתרוג? שהוא דומה ללב, לכפר על הרהור הלב. ולמה בהדס? שהוא דומה לעיניים, לכפר על סיקור העיניים. ולמה בערבה? שהוא דומה לשפתיים, לכפר על ביטוי שפתיים. ולמה בלולב? לומר לך: מה לולב זה אין לו אלא לב אחד, כך ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמיים.