יום ראשון כ"ד בכסלו תשפ"ב 28/11/2021
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

הישוב היהודי במירון

היישוב מירון מוכר כיום בעיקר בזכות ציון התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי הטמון בו, אולם המקום טומן בחובו היסטוריה יהודית שהחלה עוד קודם לפטירתו של רשב"י - בימי בית המקדש השני.

מוטי מרינגר כ"ה באלול תשס"ט - 14/09/2009 06:03

בצפונה של ארץ ישראל בין הרי הגליל מתנשאים ברמה הרי מירון, אזור הרי מרון היה אזור יהודי כבר בשנים קדומות ויש שמזהים את הישוב 'מי מרום' המוזכר בספר יהושע עם יישוב עתיק שהיה באזור זה.


צפונית לאוהל קברו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זי"ע נחשף לפני כמה עשרות שנים יישוב עתיק יומין המזוהה כמירון הקדומה, התל העתיק מורכב מרובד של שבע שכבות מתקופות שונות של התיישבות באזור. הממצאים העתיקים ביותר שהתגלו במקום מתוארכים לתקופת בית המקדש השני, ככל הנראה כמאה שנה לאחר חורבן הבית החלה במקום פריחה כלכלית. במקום התגלו שרידי בית הכנסת שמתוארך למאה השנייה לספירת הנוצרים, מבית הכנסת שוחזר קיר הכניסה שעל פי מבנהו ניכר כי בקיר זה היה גם ארון הקודש, חזיתו של בית הכנסת פונה לכיוון עיר הקודש ירושלים ובקיר ששוחזר קיימים שני פתחים, אחד גדול ומרכזי ופתח נוסף קטן העומד בצד, מבנהו של בית הכנסת עומד על צלעו של הר דבר שחייב את הבונים לחצוב בהר מחצית מהמשטח עליו עומד בית הכנסת ומנגד למלא בעפר את המחצית השנייה וזאת על מנת ליצור משטח ישר עבור בית הכנסת. מלבד בית הכנסת נמצאו במקום בתים ובורות מים וכלי מלאכה שונים השייכים לאותה תקופה ומעידים על יישוב פורח ופעיל שהיה במקום.

חזית בית הכנסת במירון, לפני 1899 [צלם]

בית הכנסת שנמצא במקום וכן מספר מקוואות טהרה שנחשפו מעידים כי זהותו של היישוב הייתה יהודית, וככל הנראה התרחבותו באה בעקבות יהודים שנמלטו מאימת הרומאים לאחר כישלון מרד בר כוכבא.


העיר מירון הייתה מקום מושבם של משמרת הכהנים 'יהויריב'. בני משמרת זו עליהם נמנו החשמונאים היו אלו ששמשו בכהונה בזמן שנחרבו שני המקדשות. על משמרת זו נאמר בחז"ל 'רבי יוסה אומר מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב, כשחרב בית המקדש בראשונה, מוצאי שבת ומוצאי שביעית היה, ומשמרתו של יהויריב הייתה, ותשעה באב היה, וכן בשנייה, והלווים עומדין על דוכנן ואומרים 'וישב עליהם את אונם וגו''. למחר כשיבנה הבית מה הן אומרים 'ברוך ה' אלוקי ישראל מן העולם ועד העולם עושה נפלאות לבדו וברוך שם כבודו וגו'''.

חזית בית הכנסת - מבט מלמטה - אפשר להבחין בחציבה בהר [צלם]

לאחר חורבן בית המקדש השני עזבו משמרות הכהנים את ירושלים ונדדו על פני הארץ, משמרתם של בני יהויריב התיישבה במירון והמשיכה לשמר את שושלת הכהנים בקדושה ובטהרה.


היישוב במירון התקיים עד למאה השלישית לספירה, אז ננטש ככל הנראה מחמת תנאי המחיה והמיסים הקשים שהוטלו על יושבי הגליל. המקום עמד שמם עד למאה השמינית לספירה עת החלו הממלוכים לשלוט באזור.


בשנת ה'תקצ"ד לערך ייסד ר' ישראל ב"ק שמקום מגוריו היה אז בצפת משק יהודי על הר מירון שנקרא אז הג'רמק, רבי ישראל עצמו היה עסוק בבית הדפוס אותו ייסד בצפת ועל כן הוא מינה את בנו ר' ניסן לנהל את המשק, לפי עדויות שונות בשיא פריחתו דרו במשק כחמש עשרה משפחות יהודיות שעסקו בעבודות השונות במשק, הישוב הצעיר התקיים שנים בודדות בלבד וכעבור כחמש שנים ננטש ככל הנראה בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה בצפת וחילופי השלטון באזור הגליל, רבי ישראל ב"ק ובנו רבי ניסן עברו לדור בעיר הקודש ירושלים שם הקימו מחדש את בית הדפוס אותו ניהלו בצפת, כיום נמצאים על הר הג'רמק שרידי בתים ומטעים מניסיון התיישבות זה שלא צלח.


לאחר מלחמת השחרור והקמת מדינת ישראל נוסד בהר מירון בסמוך לקבר רבי שמעון בר יוחאי יישוב יהודי דתי, את היישוב יסדו אודים מוצלים מאש משרידי יהדות רומניה ששרדו את שואת אירופה הנוראה, אליהם הצטרפו חיילים דתיים שלחמו במלחמת השחרור. היישוב בעיקרו התפרנס מחקלאות – בעיקר גידול פירות, אולם מזה עשרות שנים שתושבי המקום מתפרנסים מתיירות ענפה, רבות בזכות סמיכותם לקבר רבי שמעון בר יוחאי.


גם אם לא התקיים במירון יישוב יהודי קבוע בכל השנים, הרי שעיניהם של עם ישראל היו תמיד נשואות אל המקום בשל הימצאות קברו של התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי. גם חלקת קברו של רבי שמעון בר יוחאי לא הייתה מתוחזקת כיאות שנים רבות, עד שבשנת ה'תקצ"ג קנה את השטח אחד מרבני צפת – רבי שמואל עבו. רבי שמואל עבו קנה את חלקת קברו של רבי שמעון בר יוחאי מידי הרועים הערבים שרעו את צאנם במקום, ודאג לשקם ולנקות את מתחם הקבר. רבי שמואל היה זה שהקים על הציון את המבנה, המוכר עד היום כאוהל קברו של רבי שמעון בר יוחאי.

מתפללים במערת הרשב"י [צלם]

קברו של רבי שמעון בר יוחאי מהווה מוקד עלייה לרגל של יהודים רבים בכל ימות השנה, אך מיוחד ביותר הוא יום י"ח באייר הוא ל"ג בעומר בו על פי המסורת מהאר"י הקדוש הלך לעולמו התנא הקדוש הקבור במקום. ביום זה נקהלים עשרות אלפי יהודים אל מירון וכבישי הגליל מלאים במכוניות ואוטובוסים עמוסי יהודים הכמהים להגיע ולהשתטח על קברו של התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי, ורבים נוהגים לערוך במקום את טקס ה'חלאקה',- תגלחת לבני השלוש.

 

הדלקת מדורת ל"ג בעומר נעשית על גג המבנה שעל הקבר ברוב עם, וסגולות רבות נקשרו אל המקום כפועלות ישועות ונפלאות בזכות התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי. יום נוסף בו עולים יהודים רבים למירון הוא יום ז' באדר בו על פי דברי חז"ל נפטר עבד ה' – משה רבנו ע"ה, שלפי מסורת מחכמי הקבלה היה רבי שמעון בר יוחאי היה ניצוץ משנשמתו של משה רבנו, ועל כן יהודים רבים עולים מירונה ביום פטירתו של משה רבנו. גם ביום כ"ה באלול שבו על פי המסורת נפטר בנו של רבי שמעון – התנא רבי אלעזר, פוקדים יהודים רבים את הציון במירון, ודורשי רשומות אומרים כי בשלשת ימים יחד אלו מתקיים הפסוק שנאמר על שלשת הרגלים - 'שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו''.


בקבר רבי שמעון בר יוחאי מתנהלות מספר הכנסות אורחים השייכות לכמה הקדשות שניהלו את המקום. לאחר דין ודברים שנמשך שנים ארוכות בין ההקדשות השונים שטענו לחזקה בקבר רבי שמעון בר יוחאי, מונתה בעת האחרונה ועדה הנקראת 'ועדת החמישה' בה יושבים נציגי ארבעת ההקדשות שטוענים לחזקה במקום ונציג מטעם מדינת ישראל המשמש גם כיושב ראש הוועדה.


מלבד קברו של רבי שמעון בר יוחאי טמונים במירון גם בנו של רבי שמעון התנא רבי אלעזר, התנא רבי יוחנן הסנדלר, האמורא רבי יצחק נפחא ועוד תנאים ואמוראים נוספים.

חלאק'ה במירון. ל"ג בעומר [צלם]
  1. 1. שמעתי שהיה שם כל מיני בלגנים והפגנות בזמן האחרון [לל"ת]
    משה 15/09/2009 23:04