יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

תולדות קהילות ומנהגי אשכנז

קפדנותם של יהודי אשכנז גרמה לכך כי המסורת תישמר אצלם בדייקנות רבה מימי חורבן הבית ועד ימינו.

אבי לזר כ"ב באלול תשס"ט - 11/09/2009 06:01

"מנהג אשכנז" הוא מושג עתיק אשר אינו מתייחס למנהג בודד זה או אחר, אלא למסורת המנהגים הכללית של בני אשכנז. המונח "אשכנז" מרמז על גבולות מסוימים שבתוכם נשמרה מסורת המנהגים הללו. אין אלה הגבולות הגיאוגרפיים או הפוליטיים של האומה הגרמנית, אלא גבולות מושבם של יהודי אשכנז הראשונים. "מנהג אשכנז" היה מכונה לפני מאות בשנים גם בשם "מנהג ריינוס" - חבל הריין בגרמניה המהווה את העריסה של  יהדות אשכנז ולוז שדרתה.


בקהילות העתיקות שעל גדות הריין - שפיירא, וורמייזא ומגנצא - קהילות שו"ם - התפתחו בתקופה קדומה למדי מרכזי תורה שהשפיעו על חיי הרוח של עם ישראל בכל הארצות הסמוכות. באמצעות גדולי התורה שגדלו בישיבותיה פשטה תורתה של אשכנז לצרפת [רש"י ועוד], לבוהמיה ואוסטריה [ה"אור זרוע" ועוד], לפולין [מהר"ם מינץ, ר' יעקב פולק ועוד], לאיטליה [ה"שיבולי הלקט", מהר"י מינץ ועוד] ושאר ארצות אירופה. זרם היהודים שקלח במשך דורות רבים מאשכנז למדינות אחרות חיזק את מסורת אשכנז בכל מקום אליו הגיעו, ועל כן עד עצם היום הזה נקראים בשם "אשכנזים" כל אותם יהודים שאינם ספרדים.


עם זאת, באשכנז עצמה נשתמרה מסורת אשכנז יותר מכל מקום אחר. חכמי הדורות התייצבו כחומה בצורה סביב המסורת הזו, והצביעו על קדמותה וחשיבותה. גדולי הראשונים מסרו כי חכמי אשכנז, הייתה התורה ירושה להם מאבותיהם מימות החורבן. ומי הם חכמי אשכנז? "גאוני הגאונים וקדושי עליון, רבותינו שבמגנצא ושבוורמשא ושבשפירא, הלא משם יצאה תורה לכל ישראל" [אור זרוע]. תורתה של אשכנז באה לה במסורת מימי קדם. אבותיהם של יהודי אשכנז הראשונים ישבו באיטליה אחר שהובאו לשם מארץ ישראל על ידי הרומאים. מסורותיהם של יהודי איטליה ואשכנז מוצאן מארץ ישראל ובבל.


בגין עיסוקם הרב בבירור נוסח התפילה וסודות המצוות, נחשבו חסידי אשכנז לבני הסמכא בתחומים אלה. לאור זאת קבע רבי יעקב בעל הטורים בשם אחיו הגדול רבי יחיאל בן הרא"ש: "דורשי רשומות הם חסידי אשכנז, אשר היו שוקלים וסופרים מנין תיבות התפילות והברכות וכנגד מה נתקנו". זאת לעומת בני ספרד שלא הקפידו על נוסח תפילה מסוים, ובקהילותיה התפללו בנוסחים שונים, וכפי דבריו של האבודרהם ש"יש מוסיפים תיבות ויש גורעים".

בית הכנסת בהיילברון [צלם]

מלבד נוסח תפילה מדוקדק היו לבני אשכנז מנהגים קדומים שנשמרו בקפידה. יחס הכבוד אליהם היה כה גדול, עד שגם כאשר נתעוררה תמיהה, באו חכמי התורה והגנו עליהם. כך כותב רבי אלעזר מוורמישא בעל ה"רוקח": "זה המנהג ראיתי בשפירא... והיה פליאה בעיני, אבל אין להרהר אחריהם, כי כולו מחמדים". בימי בעלי התוספות יצא מישהו ללגלג על המנהג בבתי הכנסיות באשכנז לעשות קידוש בשבת אחרי התפילה גם כאשר אין אורחים. לא זו בלבד אלא שגם כינה אותם "שוטים". בכאב לב כותב לו רבי יצחק ה'אור זרוע': "היטב חרה לי כי נתת את פיך להחטיאך...הלא ידעת כמה גאוני גאונים וקדושי עליון... נהגו אבותינו ואבות אבותינו, צדיקים וקדושים, חכמים מחוכמים, ועתה אתה כותב עליהם "שוטים"?... אבותינו נהגו כדין וכתורה... תהיה דעתך נמוכה נגד רבותיך נוחי נפש".


רבי שלום מווינא, המכונה מהר"ש מנוישטט, אמר שהתורה מקוימת באשכנז יותר משאר ארצות כיוון שלוקחים ריבית מהגויים ואינם צריכים לעשות מלאכה, ומכח זה יש להם פנאי ללמוד תורה. רבי יעקב סג"ל - המהרי"ל תלמידו, קבע להלכה שיש להעדיף את מסורת אשכנז על פני מסורות אחרות. הוא לא ראה בעין יפה שינוי במנהג אשכנז, אף אם נועד להוסיף חומרה. מחמת כן התנגד להצעה ליטול ידיים שנית סמוך לתפילת שחרית. לדעתו מי שעושה כן אינו אלא מן המתמיהים, משנה מנהג קדמונים, בעל גאווה ומוציא לעז על הראשונים.


במשך דורות רבים הביעו גדולי ישראל אמון רב במסורת ההלכה של חכמי אשכנז ומנהגיהם, גם בדברים שאין להם יסוד מפורש בגמרא. כאשר נתעוררה שאלה בהלכות כתיבת ספר-תורה, פנה רבי דוד אופנהיים בעל ה"נשאל לדוד" לברר את הדבר בקהילה העתיקה באשכנז. כיוון ששם מצויים ספרי תורה שנכתבו לפני כמה מאות שנים על פי הגאונים שהרביצו שם תורה משנים קדמוניות.

"בית הכנסת החדש" בברלין [צלם]

למרות כל תהפוכות הזמנים, גזירות מבחוץ וטלטלות מבפנים, המשיכו קהילות אשכנז להחזיק כמעט בכל המנהגים שנחלו מרבותינו הראשונים. בקהילות העתיקות החזיקו בנכסי רוח מתקופות הראשונים. לדוגמא: בפרידברג על סף השואה עמד ברשות הקהילה מחזור של אבותיהם, בו התפללו במשך דורות רבים, שנכתב על קלף עוד בימי מהר"ם מרוטנבורג בשנת מ"ז [לפני למעלה משבע מאות שנים]. קהילת פרידברג כבר בימי המהר"ם מרוטנבורג נחשבה לקהילה וותיקה.


שמרנותם של יהודי גרמניה היא תכונת יסוד אופיינית להם, מיני קדם ועד הדורות האחרונים. השמרנות הזו, העקשנות שלא להרפות ממסורת אבות, ה"קיפאון" כפי שכינו זאת בזלזול הרבה מהזרמים החדשים ביהדות, הם סימני היכר של הציבור האשכנזי המקורי, הן של גדולי התורה והן של פשוטי העם. הדקדוק בהליכות, תכונה ידועה היא אצל יושבי גרמניה, והיהודים אינם נבדלים בזה מיושבי הארץ. רבי אליהו אליעזר דסלר בעל ה"מכתב מאליהו" כותב שהיהודים הושפעו מהגויים שסביבותיהם והשפעה זו הם נצלו לעבודת ה', למשל - הגרמנים מקפידים מאד על משמעת וסדר, ושם התפתחה עבודת ה' של קפדנות בשמירת מסורת והמנהגים.

  1. 1. יישר כח!! [לל"ת]
    אבגד 11/09/2009 13:40