יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

מאורעות תרפ"ט

שבת מרה ונמהרה אשר ידעו יהודי חברון. שעות של פחד, אימה וחרב משתוללת מבית ומחוץ, אשר בסופן לא נשארה פליטה ליישוב היהודי בחברון.

אבי לזר י"ז באב תשס"ט - 07/08/2009 05:52

מאז התנחלו בני ישראל בארץ, לא פסק הישוב היהודי בחברון. בכל הדורות והתקופות, בכל החליפות והתמורות שעברו על הארץ, בבניינה ובחורבנה, בפריחתה ובשיממונה - מעולם לא דעך נר ישראל מעל לקברי האבות בעיר הקודש חברון.

 

מאות בשנים חיו היהודים בשלום עם שכניהם הערבים, מבלי שיעז מאן-דהו לפגוע בהם לרעה. עד בא יום המר והנמהר, יום ההריגה המחריד. שבת-קודש י"ח לחודש מנחם-אב שנת תרפ"ט - בו נשחטו נפשות קדושות חסידי עליון, ויימח כל הישוב, זיכרון דורות, ולא נשאר ניר לעם ישראל בעיר בה חנה דוד, משכן אבות העולם.

 

התוצאות ההרסניות של מאורעות תרפ"ט היו בעיקר בחברון, אך לא רק שם. אלה התרחשו אף ביתר ערי הארץ. הם החלו ביום שישי - י"ז באב. עם סיום דרשתו של המופתי הירושלמי חאג' אמין אל-חוסייני בהר הבית, יצא המון מוסלמים צמאי דם חמושים בסכינים והתנפל על השכונות היהודיות "אשל אברהם" ו"בתי ניסן ב"ק", תשע עשרה יהודים נרצחו בשכונות אלו, בתי כנסת ובתי מגורים נהרסו ונשרפו. מספר דומה של הרוגים היה גם בתל אביב ובחיפה, וכשבועיים מאוחר יותר בצפת והמושבות בצפון.

 

כרעם ביום בהיר, בא האסון הגדול על עיר האבות השקטה. מרכז ההסתה והשיסוי בירושלים, עבד את עבודתו בחשאי בכל פינות הארץ, וגם בחברון. בירושלים ובשאר ערי הארץ שררה מתיחות כבדה, אולם יהודי חברון חשבו את עירם למקום הבטוח ביותר, ולא עלה על דעתם שעליהם להתכונן לקראת טבח. יום לפני הפרעות, התפשטו אי אלו שמועות על מכתב הסתה שהגיע מירושלים, אולם יהודי חברון לא שמו לב לשמועות אלו, כי איך זה יבגדו בהם שכניהם וידידיהם, אשר לא נעשה להם שום רעה על ידי היהודים? מה גם שבכל הפרעות שהיו בארץ ישראל בשנים שלפני כן לא קרה בחברון שום דבר. וביותר מזה - נכבדי הערבים הבטיחו כל הזמן כי יהיה שקט גמור בעיר וכי לא יאונה להם כל רע.

 

יום שישי י"ז מנחם-אב, שעות ספורות לפני כניסת שבת המלכה, תסיסה החלה בין הערבים. מכוניות באו מירושלים, והפיצו שמועות מלהיבות על שפיכת דם בירושלים, על התנפלות של יהודים על ערבים, ונמצאו כבר מי שעוררו את ההמון לטבח ביהודים. המון נרגז החל להתקהל ולמלא את הרחובות. היהודים, אחוזי אימת מוות, נכנסו לבתיהם והתבצרו שם. ההמון הרב החל להתקדם אל עבר הרובע היהודי כשהם מוצתים בתאוות רצח.

 

בתחילה שמו פעמיהם לעבר ישיבת סלבודקה. מפני ההכנות לקראת שבת, לא נמצאו בישיבה כי אם שניים - השמש התימני והבחור שמואל רוזנהולץ. השמש הספיק לקפוץ לתוך בור מים ולהסתתר שם, אך הבחור המתמיד, שהיה שקוע בהוויות "דאביי ורבא" לא הרגיש כלל בסובב אותו. הוא נפצע מאבן גדולה שפגעה בראשו, בקושי הספיק לקום ממקומו וכבר נעשה גופו ככברה בפגיונותיהם של הרוצחים שעטו לקראתו, ונפל מתבוסס בדמו על מפתן הישיבה . . .  רצו בני ישמעאל להמשיך בטבח, אך קצין אנגלי ושוטרים אחדים מנעו זאת מהם והחזירו את הסדר אל כנו.

 

הגיע ליל שבת, בבתים שרר חושך. היהודים  כולם מכונסים היו בבתיהם, וישבו כל אחד בפינתו האפילה בנשימה עצורה . . .  בשמונה וחצי בערב, העביר מושל חברון הודעה לכל היהודים שביום השבת ישבו בבתיהם ואז הוא מבטיח לשמור עליהם. ליל שבת עבר בשקט. איש לא נראה ברחובות. מזמן לזמן עברו שוטרים מזויינים  והפריעו את דממת  הלילה האפל. משפחות בודדות קמו ונדדו בחשאי למקום "בטוח" - ביתו של רבי אליעזר דן סלונים. הוא היה מנהל סניף הבנק "אנגלו-פלשתינה" ששימש ברובו את הערבים, כמו כן הוא היה היהודי היחיד בעיריית חברון ואף החזיק נשק.

 

שבת קודש י"ח מנחם-אב, השעה שש בבוקר. הרחובות הולכים ומתמלאים בהמוני ערבים מחברון והסביבה שבאו משולהבים בתאוות רצח, כשבידיהם כלי חמס ומשחית מכל הבא ליד: סכינים, גרזנים ואבנים. יחידים מהם אף הצליחו להניח ידם על נשק חם והיו חמושים באקדחים. מכוניות מלאות בעשרות ערבים הממלאים את גגות המכוניות עוברות בזו אחר זו, הם מנופפים בחרבות ומלהיבים את ההמונים בקריאות וצעקות פרא. אין מילים אשר יוכלו להביע את רטט הנשמה העובר ביהודי חברון הספונים בחדרי - חדרים ברגעים מחרידים אלו, מחוסרי הגנה כשה תמים בין עדרים של זאבי טרף.

 

ההמון הערבי החל לפרוע ולפרוץ לתוך בתי היהודים עם אלות, סכינים וחרבות. מתנפלים, מכים והורגים במיתה אכזרית ואיומה גברים נשים וטף. הם אינם בוחלים בשום אמצעי ואינם מדלגים על אף בית, אף לבית הדסה - המרכז הרפואי של חברון, בו טופלו ערבים במסירות על ידי צוות יהודי נכנסו והרסוהו עד היסוד וזאת על מנת שלא יוכל להעניק עזרה לפצועים. הרוקח במקום שטיפל במשך שנים ארוכות במסירות בערביי העיר נרצח בצורה אכזרית ומזויעה. לאחר מכן הוצת הבית על כל כליו ורהיטיו עד שלא נשאר זכר למוסד הרפואי הגדול.

 

בית בית עברו. רצחו, נתצו ובזזו מכל הבא ליד, עד שהגיעו לביתו של רבי אליעזר דן סלונים, שם הסתתרו כשבעים נפש שחשבו כי המקום בטוח. קול רעש חזק נשמע מכיוון הדלת, קול אדיר של מוטות ברזל וקרדומים, אשר הרעישו את הדלת הראשית של בית סלונים. הגברים היהודים ניגשו אל הדלת כדי לעצור בעד הרוצחים. כרבע שעה ניסו לפרוץ אל הבית, ופתאום נעשה חור בדלת ונשמעו יריות. ברגעים האחרונים ניסו היהודים לעצור בעד המשחית, אולם תחת מטר יריות שהפילו כמה חללים - היו מוכרחים לסגת לחדרים הפנימיים ולהתבצר שם. אך גם זה לא עלה בידם, הרוצחים התפרצו אל הבית דרך דלת הגג והחלו במסע רצח מחריד. רבי אליעזר דן סלונים יורה מאקדחו, אך מוט ברזל כבד יורד על ראשו בכוח, והוא נופל מתבוסס בדמו . . . במשך כחצי שעה נשמעו קול נפנוף החרבות, וקולם של מכות אלות וגרזנים על גופות האנשים האומללים. בסיימם לפרוק את זעמם על יושבי הבית, הם פנו לבית הבא. מסע הדמים נמשך . . . גם על רבה הנערץ של העיר, שגדול היה כבודו בעיני כל תושביה, הגאון רבי חנוך חסון הי"ד, לא חמלו הפורעים, והוא נרצח במכות גרזן רכון על ספרי הקודש.

 

כך נחרבה הקהילה היהודית בחברון על ידי סופת דם ואש. כשעתיים נמשכו השחיטה וההרס, בשעתיים נחרבה הקהילה היהודית העתיקה בארץ ישראל.

 

את הפצועים הרבים העבירו לבנין המשטרה שבן רגע נהפך לבית מטבחים גדול. עשרות אנשים מתפתלים על הארץ בתוך שלוליות דם, נאנקים בשארית כוחותיהם, ומפרפרים בייסוריהם. רצפת בית המשטרה נתכסתה בשכבת דם, אחדים מתו מפצעיהם במשטרה. ביום ראשון לפנות ערב באו כחמש עשרה מכוניות יהודיות מירושלים והובילו את הפצועים ירושליימה. לאחר מכן החלו להעביר את המתים לבית הקברות. בתחילה הוציאו את ההרוגים אל השדה והניחום בשורה כדי לזהותם. היה זה אחד המחזות האיומים אשר ידעה הקהילה, הרבה מהם - קשה  היה לזהות. כל אותו הלילה התעסקו בקבורתם של הקדושים, האיר היום, השמש עלתה, והקברים טרם נתמלאו . . . שישים יהודים נקברו בעיר האבות. שבעה מהפצועים ששבקו חיים לכל חי בירושלים לא זכו להקבר בעיר האבות.

 

באותיות אדומות מדם ואש ייחרט הדף השחור בהיסטוריה היהודית, זיכרון הימים ההם בחברון. קינה לדורות תישאר לששים ושבע הנפשות הקדושות שנשחטו ונהרגו באכזריות איומה בי"ז-י"ח לחודש מנחם-אב בידי חיות אדם הצמאים לדם יהודי.

  1. 3. בדמיך חיי
    אלי 07/08/2009 17:05
    בקרתי לאחרונה בחברון.
    האזור ממערת המכפלה ועד לשכונת אברהם אבינו כמעט נקי מערבים
    אפשר ללכת ברחוב ללא חשש.
    צאצאי הרוצחים מפנים את המקום לצאצאי הנרצחים הי"ד.
  2. 2. מאמר עצוב [לל"ת]
    משתאה 07/08/2009 11:57
  3. 1. מחריד
    מגיב סדרתי 07/08/2009 08:35
    מחריד לקרוא כל שנה מחדש את הסיפור המפחיד שעבר על ישיבת סלבודקא בחברון.