שבת כ"ז באייר תשפ"ב 28/05/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

הקהילה היהודית בביאליסטוק

במאתיים שנות קיומה של הקהילה היהודית בביאליסטוק הפולנית, הספיקה הקהילה להוות מגדלור של תורה ויהדות לכל צפון מזרח פולין, השמדת קהילת ביאליסטוק על ידי הנאצים יימח שמם החלה ביום ט"ו באב ה'תש"ג, ה' יקום דמם.

מוטי מרינגר ט"ו באב תשס"ט - 05/08/2009 06:01

העיר ביאליסטוק ממוקמת בצפון-מזרח פולין והיא נוסדה בערך בשנת ה' אלפים פ', לא בכל שנותיה דרו יהודים בעיר והם החלו מתיישבים בה רק כארבע מאות שנה אחרי היווסדה. העיר נוסדה על ידי משפחת נסיכים ועברה בירושה בין בני המשפחה, עד שהאחרון שבהם מת בלא יורש והבעלות על העיר עברה לרשות המדינה.

היהודים החלו מתיישבים בביאליסטוק בראשית המאה הי"ח לספירת הנוצרים, רבים מהיהודים היו פליטים מרוסיה שנמלטו מאימת הפוגרומים שנערכו על אדמתה. היהודים תרמו רבות לפיתוחה הכלכלי של העיר, ובתוך מאה שנים עלה מספר היהודים בעיר ממאות בודדות לקרוב לחמש-עשרה אלף איש. ההתרחבות נבעה בעיקר מהגעת פליטים מרוסיה שמצבם הכלכלי לא היה שפיר, היהודים המקומיים לא העלימו עין מצרתם של אחיהם ומיהרו להקים בעיר מוסדות צדקה לרווחת היהודים הנזקקים.

הקהילה היהודית הוסיפה לגדול, ובסוף המאה הי"ט היוו היהודים למעלה משבעים אחוז מאוכלוסיית העיר. לפיתוחה של ביאליסטוק באותם הימים תרמה מסילת ברזל שעברה בעיר והפכה אותה לציר מרכזי ונגיש עבור סחורות וסוחרים.

ביום כ"א בסיוון שנת ה'תרס"ו התרחש בעיר ביאליסטוק פוגרום במהלכו נהרגו כמאה מיהודי העיר, פוגרום זה התרחש בהשפעת הפוגרומים שאירעו באותה עת באוקראינה בערים אודסה וקייב, שהיו ספיחים של פרעות קישינב הזכורות לשמצה.

במשך השנים התגוררו בעיר ביאליסטוק רבים מגדולי ישראל. מסופר כי לפני שקיבל רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק את רבנות העיר דווינסק, הוא התגורר בביאליסטוק, ובדיוק באותה העת נפטר רבה של העיר. בין שמות המוצעים לתפקיד חשוב זה הועלה שמו של רבי מאיר שמחה, אך עסקני העיר דחו הצעה זו בטענה שרבי מאיר שמחה מוכר מדי. למשמע טענה זו אמר רבי מאיר שמחה כי כעת מבין הוא מדוע לאחר שחשבו בני ישראל במדבר כי משה נפטר הם ביקשו לעשות עגל, הלא אך טבעי היה הדבר, שיבקשו מאהרן הכהן שימלא את מקום אחיו, אלא מאי? אהרן היה מוכר להם ולא היה ראוי מבחינתם להנהגה . . .

לעלייה רוחנית משמעותית זכתה העיר כאשר הגאון רבי אברהם יפה'ן קבע בה את משכנו והעתיק אליה את ישיבת נובהרדוק המעטירה ששכנה עד לאותם ימים בעיר הומל. במשך כעשר שנים, החל משנת תרע"ו, שימשה ביאליסטוק כמרכזם של חסידי סלאנים, לאחר שהאדמו"ר רבי אברהם וינברג (השני) מסלאנים קבע בה את משכנו.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה כבשו הנאצים את העיר ביאליסטוק, אך עד מהרה העבירוה לרשות השלטון הרוסי כפי שסוכם בין הגרמנים לרוסים ב'הסכם ריבנטרופ-מולוטוב'.

ביום כ"ז בסיוון ה'תש"א החלו הגרמנים ב'מבצע ברברוסה', במהלכו כבשו את פולין כולה מידי הרוסים. גם ביאליסטוק נכבשה על ידי הגרמנים, ומיד לאחר כניסתם לעיר הם שרפו את הרובע היהודי יחד עם בית הכנסת הגדול, בו שהו באותה העת למעלה משלשת אלפים יהודים ה' יקום דמם.

כעבור חודש מכיבוש העיר הקימו הנאצים את גטו ביאליסטוק, בגטו זה ריכזו הנאצים למעלה מחמישים אלף יהודים מתושבי העיר. תושבי הגטו הועסקו בעבודות כפייה במפעלים שונים שהוקמו בגטו בעיקר בתחום הטקסטיל.

באמצע החורף של שנת ה'תש"ב החלו הנאצים במשלוחים מגטו ביאליסטוק למחנה ההשמדה טרבלינקה. בשלב הראשון גורשו כעשרת-אלפים יהודים שהיוו כחמישית מתושבי הגטו. יהודים אלו עברו מסע אימים עד לטרבלינקה, במהלכו נרצחו רבים מהם באכזריות על ידי חיות בדמות אדם העוטות את מדי הצבא הגרמני. גם אלו ששרדו את המסע והגיעו לטרבלינקה נשלחו היישר אל תאי הגזים ונרצחו על קידוש ה'.

באמצע הקיץ של אותה שנה החליטו הנאצים על חיסול גטו ביאליסטוק, בשלב הראשון נאספו קרוב לשמונת-אלפים יהודים ביניהם ילדים רבים, שנשלחו כולם להריגה במחנות טרבלינקה, אושוויץ ומיידאנק.

כשנכחו שרידי הגטו כי אפסה תקווה, וכי מנוי וגמור עם הנאצים לחסל את הגטו, החלו ניצני המרד צצים בגטו. בראש המורדים עמד מרדכי טננבאום שניסה לאגד את כל הפלגים בגטו. כמו בכל מקום גם בביאליסטוק הבעיה העיקרית שעמדה בפני המורדים הייתה המחסור בנשק. בסיוע ראש היודנראט המקומי באראש, הצליחו המורדים להסב את אחד המפעלים שבגטו לבית מלאכה נסתר לייצור חומרי נשק, ובעזרת כימאי יהודי בשם גרוסמן החל ייצור נשק בצורת רימונים מאולתרים ופצצות תוצרת בית.

בסמוך לעיר ביאליסטוק בתוככי היערות, פעלו נגד הגרמנים חוליות פרטיזנים רוסיים. מורדי הגטו פנו לפרטיזנים אלו בבקשת סיוע במתן נשק על מנת להילחם בגרמנים אך ברוב המקרים נענו בשלילה. יהודים בודדים הצליחו להימלט מהגטו והצטרף לשורותיהם של פרטיזנים אלו ששנאו את היהודים לא פחות מהגרמנים. לעיתים קרובות נרצחו היהודים הלוחמים על ידי הפרטיזנים עימם לחמו כתף לכתף. לפי ההשערות הצטרפו לפרטיזנים כמאה וחמישים יהודים מתושבי העיר.

יום ט"ו באב ה'תש"ג נקבע על ידי הנאצים כיום חיסול הגטו. בראש מבצעי ה'אקציה' עמד הצורר ואודילו גלובוצ'ניק יימח שמו שהגיע לגטו יחד עם מאות מחיילי האס. אס. וכוחות סיוע אוקראינים. בגטו שהו באותה עת למעלה משלושים-אלף איש, מעט פחות ממחצית יהודי העיר.

עם שחר הקיפו את הגטו שלש טבעות הדוקות של חיילם נאצים וברחובות הודבקו כרזות המורות לכל יהודי העיר להתכנס בנקודת האיסוף לפני שער הגטו ברחוב יורבייצקה. כנגד כרזות אלו הפיצו ראשי המחתרת כרוז הקורא ליהודים שלא להיכנע לגרמנים ולא להישמע להוראותיהם. כרוזים אלו לא שכנעו את רוב יהודי העיר, ועד לשעות הצהריים נאספו באזור ההתכנסות קרוב לעשרים-אלף יהודים.

בשעה עשר בבוקר לערך פרץ המרד בגטו ביאליסטוק. הלוחמים מנו בסך הכל כמאתיים איש שרבים מהם לא היו חמושים בנשק חם אלא באלות וגרזנים או ברימונים מאולתרים תוצרת בית. תוכניתם העיקרית של המורדים הייתה לפרוץ את מעגל ההסגר הנאצי ולפלס דרך מילוט עבור יהודי העיר אל היערות. משהחל המרד מיהרו הנאצים והזרימו כוחות גדולים מלווים בטנקים ושריוניות לתוככי הגטו, מעט הלוחמים הצליחו להסב לנאצים אבידות קשות יחסית ליכולותיהם, אך מספרם המועט ונשקם הדל היו להם לרועץ, ועד מהרה נהרגו רוב הלוחמים. הלחימה נמשכה בעוצמה נמוכה יותר עוד שלשה ימים עד שכמעט כל חברי המחתרת נהרגו על ידי הנאצים, הבודדים שנותרו נמלטו ליערות והצטרפו לפרטיזנים.

היהודים שהתרכזו בשער הגטו ביום הראשון לאקציה הובלו על ידי הנאצים אל שדה שבסמוך לו עמדה תחנת הרכבת שם בוצעה הסלקציה. היהודים שלא נמצאו כשירים לעבודה הועמסו על רכבות והובלו אל מותם בתאי הגזים במחנות ההשמדה טרבלינקה ואושוויץ, אלו מבין היהודים שנמצאו כשירים לעבודה הועברו ללובלין שם עתידים היו להמשיך במלאכת הכפייה.

השילוחים מגטו ביאליסטוק נמשכו שבוע ימים. בשבוע זה יצאו ארבע-עשרה רכבות ועליהן יותר מעשרת אלפים יהודים. שתים עשרה מתוכן הובילו יהודים למחנה טרבלינקה, ושתיים אחרות למחנה אושוויץ. שאר חמשה-עשר אלף יהודים שנמצאו כשירים לעבודה הועברו כאמור על ידי הנאצים ללובלין שם התעתדו להמשיך בעבודות הכפייה.

אבישי טייכר

לאחר חיסול הגטו הותירו הנאצים בביאליסטוק כאלף יהודים שרוכזו בגטו הקטן למשך שלשה שבועות, במהלכן הועסקו באיסוף ומיון רכושם הנטוש של אחיהם ההרוגים. כעבור שלשה שבועות חוסל גם הגטו הקטן ותושביו הועברו ללובלין.

העיר ביאליסטוק שוחררה על ידי הרוסים ביום ז' באב ה'תש"ד. לאחר השחרור נאספו אל העיר כתשע-מאות יהודים, השרידים האחרונים לקהילה יהודית מפוארת שהייתה ואיננה עוד.

משרידים אחרונים אלו עלו רבים לארץ הקודש וקבעו את משכנם בעיר יהוד, שם הם הקימו קריה על שם עירם 'קריית ביאליסטוק'.