יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

חסידות בוהוש

חסידות בוהוש – נצר מבית המלכות של הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין, נוסדה על ידי האדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבוהוש ומפארת עד ימינו אנו את עולם החסידות.

מוטי מרינגר י"ד באב תשס"ט - 04/08/2009 06:05

לאחר פטירתו של הסבא קדישא רבי ישראל פרידמן מרוז'ין זצ"ל המשיכו בניו ונכדיו יוצאי ירכו את שרשרת ההנהגה והקימו חצרות חסידיות רבות, בניו רבי שלום יוסף זצ"ל ורבי אברהם יעקב זצ"ל כיהנו באדמו"רות בסדיגורא עיירת כהונתו של אביהם, רבי מנחם נחום זצ"ל הקים את חצר הקודש בשטעפנשט, רבי דוד משה זצ"ל הקים את חצר טשורטקוב ורבי מרדכי שרגא פייבוש זצ"ל ייסד את חצרו בהוסיאטין, חצרות נוספות דוגמת בויאן וואסלוי נוסדו אף הם על ידי צאצאיו של רבי ישראל מרוז'ין.

 

אחד מנכדיו של רבי ישראל היה רבי יצחק פרידמן זצ"ל האדמו"ר הראשון בשושלת בוהוש, רבי יצחק היה בן לבנו הבכור של רבי ישראל מרוז'ין – רבי שלום יוסף פרידמן זצ"ל. כשנפטר אביו היה רבי יצחק נער צעיר כבן י"ז שנים ואחר פטירת אביו הוא עבר לגור בבית סבו – אבי אמו בעיירה פוטיק שעל יד העיר צ'רנוביץ'.

 

רבי יצחק החל נוהג באדמו"רות כבר בהיותו בעיירת סבו פוטיק, מאוחר יותר העביר רבי יצחק את חצרו לאיסמאיל ולבסוף קבע את מושבו בעיירה בוהוש שברומניה שעל שמה נקראת חצרו עד היום הזה.

 

מסופר שכאשר הגיע רבי יצחק לבוהוש והחליט לקבוע בה את משכנו שמחו מאוד אנשי העיירה על הצדיק הבא לשכון במקומם, ורצו לבנות בעבורו בלב העיירה בית מדרש גדול כיאה לאדמו"ר היוצא מבית מלכותו של הסבא קדישא מרוז'ין. לאחר שישבו טובי המומחים והבנאים על תוכניות הבניה, הגיע השלב בו היו זקוקים לאישור הפריץ מושל העיירה על מנת להתחיל בעבודות הבניה. באותם הימים הייתה העיירה בוהוש שייכת לפריץ בשם מולדבסקו, פריץ זה היה איש רע וצר עין שהצר רבות את רגליהם של היהודים הנתונים למרותו והיה מקשה את חייהם בכל דרך שיכל. בחשש כבד הגיעו עסקני העיירה אל ארמונו המפואר של הפריץ מולדבסקו וביקשו לחלות את פניו. לאחר שנכנסו אל טרקלינו המפואר וניצבו לפני הפריץ, שטחו עסקני בוהוש את בקשתם לבנות בית מדרש לרבם בלב העיירה, הפריץ עיין בתוכניות הבנייה ואחר הצהיר כי בכל מחיר שבעולם לא יקום ולא יהיה בית מדרש שכזה בעיירה בוהוש.

 

עסקני העיירה ניסו לשכנע את הפריץ כי בית מדרש זה ימשוך יהודים לעיירה והם יעשירו את קופתו של הפריץ, גם שלמונים ניסו עסקני העיירה להציע לפריץ אולי השוחד יעוור את עיניו וייתן להם לבנות את בית המדרש המיוחל, כל ניסיונות השכנוע לא הועילו והפריץ נשאר דבק בעמדתו שלא לאשר את בניית בית המדרש. משנכחו העסקנים כי הפריץ דבק בעמדתו עזבו את ארמונו ושבו לעיירה בפחי נפש. בהגיעם אל ביתו של רבי יצחק סיפרו העסקנים את אשר אירע עימהם בבית הפריץ, רבי יצחק האזין לדברים בשלווה ואחר הפטיר ואמר: אל דאגה בעזרת ה' הדבר יסתדר. לאחר רגע של שתיקה, הוסיף רבי יצחק ואמר משפט סתום ותמוה 'הרי איש אינו מתכונן לשכן את בית-המדרש בבית הפריץ עצמו...'

 

הסובבים לא הבינו למה מתכוון רבי יצחק בדברים אלו, ותמיהתם הלכה וגברה כעבור מספר ימים. היה זה בעת ישיבה שערכו ראשי הקהל על מנת לטכס עצה כיצד להתגבר על המכשול שהתעורר בתוכנית בניית בית המדרש, רבי יצחק נכנס לחדר הישיבה ושאלה על שפתיו, מי מהיושבים כאן מכיר היטב את הפריץ מולדבסקו. אחד הנוכחים – סוחר עשיר מיהודי העיירה קם ואמר כי הוא מכיר היטב את הפריץ ואורחותיו. פנה רבי יצחק אל אותו סוחר ושאל שמא הפריץ מתעניין בציד? השיב הסוחר בשלילה, לא, הפריץ אינו מתעניין בציד. הוסיף רבי יצחק וחקר שמא הפריץ נותן עינו בכוס? האם תאב הוא לטיפה המרה? שוב שלל הסוחר את הרעיון ואמר כי הפריץ אינו נמנה על השתיינים. המשיך רבי יצחק ושאל במה אם כן מתעניין הפריץ, שמא נמנה על משחקי הקוביה ומהמר הוא בקלפים, הפעם השיב הסוחר בחיוב, אכן הפריץ מולדבסקו ידוע לכל כמכור למשחקי קלפים. לשמע התשובה חייך רבי יצחק בשמחה ואמר לסובבים אם כן הכל בסדר, חיזרו נא לביתכם לחיים ולשלום וה' יעזור, הדברים יסתדרו על הצד היותר טוב.

 

התנהגותו של רבי יצחק והדברים שאמר התמיהו את לב שומעיהם, אולם לאחר ימים ספורים התבהרה התמונה כולה ודבריו של רבי יצחק נתגלו כדברים שנאמרו ברוח הקודש. ימים ספורים לאחר אותה ישיבת התייעצות תמוהה, הגיע לבקר את הפריץ מולדבסקו ידיד נעוריו הפריץ יבוצ'ונקו, שני הפריצים ישבו וסעדו את ליבם תוך כדי שיחה, עד שנפלה עייפות על האורח שהתייגע רבות בטורח הדרך והוא ביקש את רשות מארחו לפרוש למנוחה. למרבה הפלא למרות שהדבר סותר את כל כללי הנימוס, התעקש המארח – הפריץ מולדבסקו כי אורחו יישאר עימו למשחק קלפים. הפריץ יבוצ'ונקו שלא היה נעים לו לסרב למארחו הסכים ושני הפריצים החלו משחקים בקלפים.

 

דרכם של משחקי הקלפים שהם מהמרים במשחקם על סכום כסף אותו נוטל המנצח, גם שני הפריצים הימרו על סכום כסף שהונח על השולחן לפני המשחקים. במשחק הראשון הפסיד הפריץ מולדבסקו את הכסף לטובת הפריץ יבוצ'ונקו, בסיבוב המשחקים השני שוב הפסיד הפריץ מולדבסקו, וכך משחק אחרי משחק הפסיד מולדבסקו עד שסכום ההפסד הצטבר לכדי הון עצום. האורח - הפריץ יבוצ'ונקו שחש לא נעים מהמצב בו הוא מרושש את אורחו, הציע להפסיק את סבב המשחקים, אך הפריץ מולדבסקו שגאוותו נפגעה התעקש להמשיך לשחק מתוך תקווה שבמשחק הבא יאיר מזלו.

 

גם במשחק הבא הפסיד מולדבסקו וכן במשחק שאחריו. משתמו המזומנים בקופתו של הפריץ מולדבסקו הוא החל מהמר על נכסיו, תחילה איבד במשחק את שדותיו ואחוזותיו הרבים, ולבסוף הימר גם על ארמונו המפואר והפסיד במשחק גם אותו. משנותר מולדבסקו בחוסר כל הפסיק על כורחו לשחק ונוכח כי הנה הוא עתה עני ואביון. למרות מצבו הקשה התעקש מולדבסקו לקיים את מילת הכבוד שלו והעביר את כל נכסיו לטובת הפריץ יבוצ'ונקו והוא עצמו עזב את אחוזותיו בחוסר כל.

 

הפריץ יבוצ'ונקו לא היה רע ליהודים כקודמו, ועתה לאחר שקיבל לידיו את השליטה בעיירה מיהרו עסקני בוהוש לבקש את רשותו לבנות את בית המדרש. הפריץ הסכים ובית מדרש לתפארה נבנה בעיירה בוהוש שהפכה למגדלור של תורה ויראת שמים לכל יהודי הסביבה.  רק אז הבינו בני העיירה בוהוש את אמירותיו הסתומות של רבי יצחק ואת התעניינותו התמוהה במנהגי הפריץ ואורחותיו. בית מדרש זה שנבנה בעיירה בוהוש שרד את אימי השואה הנוראה וקיים עד היום יחד עם בית הקברות היהודי בו קבור רבי יצחק יחד אם צאצאיו רבני בוהוש.

 


רבי יצחק מבוהוש נפטר ביום י' באלול התרנ"ו ואת מקומו באדמו"רות בוהוש מילאו ארבעת בניו. בנו האדמו"ר רבי שלום יוסף פרידמן מבוהוש שהתגורר בעיירה שפיקוב שבאוקראינה. רבי משה יהודה לייב פרידמן שיסד את חצר פאשקאן. ובבוהוש עצמה נותרו לכהן רבי ישראל – ה'פאר ישראל' ורבי מנחם מנדל.

 

בשנת תר"פ הסתלק רבי שלום יוסף משפיקוב לבית עולמו, ובנו רבי יצחק (השני) שכבר היה חתנו של דודו רבי מנחם מנדל מבוהוש עלה לכהן על כסאו. לאחר פטירת דודו, הנהיג רבי יצחק את חצר בוהוש כולה על כל שלוחותיה.

 

אדמו"רי בית רוז'ין חיבבו ביותר את ארץ-ישראל ורבים מהם מיהרו ועלו לארץ-ישראל עוד לפני קום המדינה. חצרות הוסיאטין וסדיגורה קבעו את משכנם בעיר תל אביב ומשם הפיצו את אורם על כל הארץ, גם חצר בוהוש עלתה לארץ ישראל על ידי האדמו"ר רבי יצחק (השני) מבוהוש זצ"ל. בארץ ישראל בחר רבי יצחק לישב בעיר תל אביב, בה התפרסם בשל צדיקותו הרבה וסיפורי ההמופתים שיצאו מפתח חדרו דבר יום ביומו.

 

במשך שנים היה ביתו של רבי יצחק מבוהוש אשר התגורר בבוקרסט בירת רומניה, בית מקלט לפליטים ממלחמות העולם, והוא לא שת את ליבו להוראות השלטונות הסובייטים אשר אסרו מתן מקלט לפליטים. גם לאחר השואה האיומה, נותר רבי יצחק להתגורר בבוקרסט, כדי לעודד ולחזק את שארית הפליטה, ולדאוג לצרכיהם בגשמיות וברוחניות.

 

בשנת תשי"א עלה רבי יצחק כאמור לארץ-ישראל, וקבע את מקומו בתל-אביב, משם האיר במשך עשרות שנים את ליבותיהם של ישראל באור תורה וחסידות. שירתו הנרגשת נודעה לתהילה, ורבים רבים הסתופפו בצל בית מדרשו כדי ליהנות מזיו איקוניו.

 

בשנותיו האחרונות עברה חצר בוהוש לעיר בני ברק בה היא שוכנת עד היום, שם הקים רבי יצחק מחדש את ישיבת בוהוש. רבי יצחק נפטר ביום י"ד באב ה'תשנ"ב בעת ששהה למנוחה בהרי שוויץ, ונטמן בחלקת אדמו"רי רוז'ין שבית החיים בגבעתיים.

 

את דרכו בהנהגת החסידות ממשיך נכדו – בן בתו, רבי יעקב מנחם מנדל פרידמן מבוהוש המתגורר בבני ברק. שהוא נינו מצד אביו של רבי משה יהודה לייב פרידמן מפאשקאן.

 

חסידות בוהוש מונה כיום מאות משפחות שמרוכזות בערים ירושלים בני ברק ומודיעין עילית, במוסדות החסידות לומדים עשרות בחורים ואברכים שמפארים את עולם התורה בארץ ישראל.