יום חמישי כ"ה באייר תשפ"ב 26/05/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבינו מנחם עזריה - הרמ"ע מפאנו

רבינו מנחם עזריה מפאנו זצ"ל היה מגדולי הפוסקים והמקובלים שהעמידה יהדות איטליה, ספריו הרבים משמשים אבן יסוד בפסיקה היהודית ובחוכמת הנסתר וידיו רב לו בהעמדת תלמידים גדולי ישראל.

מוטי מרינגר ד' באב תשס"ט - 25/07/2009 21:03
רבינו מנחם עזריה מפאנו המכונה הרמ"ע מפאנו, נולד בעיר פאנו עליה נקרא שמו בשנת ה' אלפים ש"ח, בעיר פאנו הייתה קהילה יהודית ותיקה בת כמאתיים שנה ואביו של הרמ"ע – רבי יצחק ברכיה היה מחשובי העיר ונכבדיה.
 
אין ידועים פרטים רבים על קורות חייו של הרמ"ע, אך מתוך מה שכתב הרמ"ע בספריו אנו למדים כי אחד מרבותיו היה רבי ישמעאל הנינא מוואלמונטו שהיה מגדולי רבני פירארה ומראשי חכמי התורה במדינת איטליה. הרמ"ע מזכיר את רבי ישמעאל בכמה מתשובותיו בהן הוא כותב 'זו הוא השיטה הנכונה וקלטה מורי הרב רבי ישמעאל הנינא נר"ו אשר ידעתי דמהדרן ונהירן שמעתתייה טובא'.
 
בתורת הנסתר היה רבו של הרמ"ע רבי עזרא ממנטובה כפי שמעיד הרמ"ע בהקדמתו לספרו 'פלח רימונים', 'סלל דרך אמת לפני הרמ"ע בשדה חכמת האמת והכניסו לגינת ביתן החכמה'. וכן רבי משה קורדובירוהרמ"ק שלמרות שמגוריו היו בעיר צפת שבארץ הקודש הוא עמד בקשר מכתבים רצוף עם הרמ"ע, ואף שלח אליו עם תלמידו את ספרו 'פרדס רימונים'. לאחר פטירתו של הרמ"ק שלח הרמ"ע לאלמנתו סכום עצום של אלף זהובים על מנת שתתיר לו להעתיק את כתב היד של ספר מספרי הרמ"ק ולהפיצו בישראל, למרות כל רבותיו הגדולים - ככל הנראה - את רוב ידיעתו בתורה רכש הרמ"ע לבדו כשישב ולמד תורה בהתמדה ובשקידה מרובה.
 
כשהגיע הרמ"ע לפרקו נודע שמו ברבים כעילוי והוא נשא לאישה את בתו של רבי יצחק פואה ממנטובה שהיה מגדולי רבני איטליה באותה העת. בגיל ח"י שנים החל הרמ"ע משמש כמוהל, ובין השאר מל בשנת ה'של"א את רבי יהודה אריה ממודינה שהפך ברבות הימים לאחד מגדולי ישראל.
 
בשנת ה'שכ"ט בעקבות גזירות גירוש, עקר הרמ"ע מעירו פאנו ועבר לגור בפירארה, בפירארה החל הרמ"ע משקיע עצמו בלימוד תורת הקבלה בעיקר על פי הכוונתם של רבו הרמ"ק ורבי ישראל סרוק מצפת שלמדו את כוונות האר"י.
 
לאחר זמן מה עקר הרמ"ע מפירארה ועבר לגור בעיר ונציה, בוונציה פעל באותם הימים בית דפוס שהדפיס ספרי קודש יהודיים רבים, בדיוק באותה תקופה סיים מרן רבי יוסף קארו – 'הבית יוסף' את כתיבת חיבורו 'כסף משנה' על 'הי"ד החזקה' לרמב"ם, הבית יוסף החליט לשלוח חיבור נכבד זה לדפוס בוונציה והפקיד על ביצוע המלאכה את הרמ"ע.
 
לאחר ימיו בוונציה עבר הרמ"ע לעיר רג'יו בה הקים ישיבה, אליה נהרו תלמידים מקצוות ארץ. לאחר מספר שנים עקר הרמ"ע מרג'יו ועבר לגור בעירו של חותנו מנטובה, בה נשאר עד לפטירתו. במנטובה הוסיף הרמ"ע להנהיג את ישיבתו שהלכה והתרחבה. הרמ"ע עצמו היה נחשב כבעל נכסים רבים כך שיכל להשקיע את עצמו בהעמדת תלמידים ללא דאגות פרנסה.
 
למקום מושבו של הרמ"ע במנטובה הריצו יהודי התפוצות מאות מכתבים ובהן שאלות שונות בענייני הלכה ומנהג, עליהן נדרש הרמ"ע להשיב. הרמ"ע השיב לשואליו הרבים כפי דעתו, ולא חשש מהחולקים עליו בעניין הלכה. הרמ"ע גם היה עניו ביותר וגם כאשר הושגו פסיקותיו על ידי גדולי ישראל אחרים, הוא שתק ולא השיב לבושתו. עדות להתנהגות זו אנו מוצאים בתשובה שכתב הרמ"ע בספר 'מצרף לחכמה', הרקע לכתיבת התשובה הייתה השגתו של הר"י סאמיגה על פסיקה שפסק הרמ"ע בספר 'ימין ה' רוממה' בעניין הקפת הלולב בסוכות, וכך כותב הרמ"ע: 'שאלת מה אני משיב על לשון מדברת גדולות וצפצופי עופות כנגד מה שנתפרסם בשמי על הקפת הלולב, תשובתי - אני הוא החתום כרבנן מנחם עזריה זה שמי מעביר עוון וזה זכרי מוחל עלבון. וזו תשובה ניצחת לכל מה שעתיד לכתוב נגד ימין רוממה דידן, כי לא מראש לכבודי דברתי ובמקום קנטוריא עת לחשות, כי האמת יורה דרכו ליראי ה' ולחושבי שמו, אני שלום וכי אדבר לעשות רצון אבינו שבשמים כל הנשמה תהלל י-ה הללוי-ה'.
 
הרמ"ע כתב בימי חייו שלושים חיבורים בכל תחומי היהדות – הלכה, מנהג, אגדה וקבלה. מפורסם ביותר קובץ תשובותיו 'שו"ת הרמ"ע מפאנו' שהפך לספר יסוד בפסיקה ההלכתית. רבים ממנהגי יהדות איטליה מקורם בהנהגות שתיקן והנהיג הרמ"ע, וכן נוסח התפילה של יהדות זו הוא כפי שקבע הרמ"ע. חיבורים רבים משלושים חיבוריו עוסקים בתורת הנסתר בה היה הרמ"ע בקי. בכל השנים בהם כיהן הרמ"ע מפאנו כראש ישיבה, הוא זכה להעמיד תלמידים רבים ביניהם מפורסמים, רבי אהרן ברכיה ממודינה מחבר הספר 'מעבר יבוק', ורבי יצחק לומברזו מטוניס מחבר הספר 'זרע יצחק'.
 
רבינו מנחם עזריה מפאנו זצ"ל התבקש לישיבה של מעלה ביום ד' באב שנת ה'ש"פ. מספרים כי בכל יום היה הרמ"ע נוהג לשבת בהתבודדות ולעסוק בעבודת ה' בדביקות, לפני התבודדותו היה הרמ"ע מצווה למשמשו כי יעיר אותו מדביקותו בשעה כלשהי, ביום פטירתו של הרמ"ע נפלה דליקה בעיר ובבהלת המאורע שכח השמש לעורר את הרמ"ע, משנזכר השמש כי שכח למלא את תפקידו, רץ לחדרו של הרמ"ע, אך הוא איחר את המועד, ונשמתו של הרמ"ע עלתה לגנזי מרומים מתוך דביקות וקדושה.