שבת כ"ז באייר תשפ"ב 28/05/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

שואת יהודי צרפת במלחמת העולם השניה

במהלך מלחמת העולם השנייה נרצחו בידי הנאצים ועוזריהם - חברי ממשלת וישי הצרפתית בראשות הגנרל פטן, כרבע מיהדות צרפת המפוארת ועתיקת היומין, שבניה נשלחו להריגה במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.

מוטי מרינגר ב' באב תשס"ט - 23/07/2009 05:57
בצרפת של ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו למעלה משלש מאות אלף יהודים, כאשר כמאה אלף מתוכם הינם צרפתים זה דורות והשאר היגרו לצרפת במאה שנים שקדמו למלחמה. קבוצת המהגרים החדשה ביותר הגיעה לצרפת מגרמניה שנים ספורות בלבד לפני המלחמה.
 
התקופה של טרום המלחמה התאפיינה במשבר כלכלי עמוק שפקד את צרפת והגיע לשיאו עם פרוץ המלחמה, המשבר הוליד בצרפת תופעות גזעניות ואנטישמיות, את האנטישמיות גם עודדו תופעות כמו מינויו של הפוליטיקאי היהודי לאון בלום לראשות הממשלה וכן רצח הנספח הצבאי בשגרירות גרמניה בידי יהודי בשם הרשל גרינשפן על אדמתה של צרפת. ארגוני הימין הקיצוני ניצלו אירועים אלו על מנת לעודד את האנטישמיות, כאשר מנגד הממשלה מנסה לעורר פיוס בעם ולהשקיט את הרוחות.
 
היהודים לא שתקו לנוכח האנטישמיות הגוברת, המהגרים הרבים שעברו לצרפת הכירו את תופעת האנטישמיות מארצות מוצאם, וארגונים יהודים שונים החלו קמים על מנת להילחם באנטישמיות. בערב המלחמה התאגדו ארגונים אלו תחת ארגון גג בשם 'הליגה הבינלאומית נגד אנטישמיות'.
 
באביב של שנת תרח"צ החלה הממשלה הצרפתית פוגעת בזכויות היהודים. הממשלה החלה מחוקקת חוקים שנועדו להגן על בעלי המלאכה הצרפתים מפני המהגרים שברובם היו יהודים, בעקבות גזירות אלה יהודים רבים קיפחו את פרנסתם ונותרו בחוסר כל. בתחילת החורף של שנת תרצ"ט הוחמר מצב היהודים, כאשר התקבל חוק המתיר לממשלה לבטל אזרחות צרפתית גם ממי שכבר קיבל אזרחות ונחשב לצרפתי לכל דבר. בעקבות גזירה זו הקימו הצרפתים מחנות מעצר בדרום צרפת בהם היו עצורים למעלה מארבעים אלף איש רובם יהודים שנמלטו מאימת הנאצים, גם אלו בין העצורים שלא היו יהודים נמנו על ארגוני חרות שונים שנלחמו בנאצים וקיוו למצוא מחסה על אדמת צרפת.
 
באביב של שנת ת"ש עברה חזית המלחמה לעריה של צרפת. הכוחות הגרמנים פלשו לצרפת, עקפו את קו מאז'ינו והחלו כובשים את ערי צרפת. ביום ח' באייר הגיעו הכוחות הגרמנים לפריז וצרפת נכנעה לשלטונות הנאצים. לאחר כניעת צרפת נחתם בין הגרמנים לצרפתים הסכם שביתת נשק שפילג את צרפת לשלשה אזורים, האזור הצפוני סופח לממשל הנאצי בבלגיה, האזור המרכזי כולל פריז סופח לגרמניה הנאצית, ואילו אזור דרום צרפת נותר כביכול חופשי והוקמה בו ממשלה צרפתית. לראשות הממשלה התמנה אנרי פיליפ פטן ששיתף פעולה עם הנאצים וכסגנו וממלא מקומו הוא מינה את פייר לאוואל. ממשלה זו הייתה ממשלת-בובות וכל החלטותיה היו כפופות לאישור גרמני, הממשלה הצרפתית קבעה את מקום מושבה בעיר וישי ומכאן נולד שמה 'ממשל וישי'. ממשלה זו שהצהירה על עצמה כעצמאית ובלתי תלויה בגרמניה הנאצית רדפה את יהודי צרפת וצפון-אפריקה והייתה אחראית לרציחתם של רבים מהם.
 
האבסורד היה, שבאותם הימים הכירו עשרות מדינות ביניהן ארצות-הברית ורוסיה בממשלת וישי כממשל הצרפתי הלגיטימי, הראשונים שהתעשתו ונתקו קשרים דיפלומטיים עם ממשלה זו היו הבריטים שקראו לשגרירם לחזור לאנגליה, ובמקביל הקימו את ממשלת צרפת החופשית בראשות שארל דה-גול שהיה לאחר המלחמה לנשיא צרפת.
 
באופן רשמי, לפי הסכם שביתת הנשק בין גרמניה לממשל וישי, חוקיה של ממשלת וישי יחולו על צרפת כולה כולל השטח הגרמני והבלגי, ובלבד שחוקים אלו לא יסתרו את חוקי הכיבוש הגרמני. מיד לאחר שניתנו בידה הסמכויות, החלה ממשלת וישי בחקיקת חוקים אנטישמיים, ליהודים נאסר לעסוק במלאכות רבות וכן נשללה אזרחותם הצרפתית של אלפי יהודים.
 
השלב הבא בחקיקה האנטי יהודית היה קביעת ההגדרה מיהו יהודי על ידי חוקי גזע הדומים לחוקי הגזע הנאצים שנקבעו בנירנברג, בנוסף ניתנה הסמכות למושלי המחוזות לעצור כל מי שעונה על ההגדרה יהודי ולשלוח אותו למחנות מעצר מיוחדים. בשלב מאוחר יותר גם הוחרם רכוש היהודים לאחר שכביכול מונו לו נאמנים מטעם הממשלה על מנת לנהל עסקים אלו. לבד מחמישים אלף יהודים שנעצרו במחנות הריכוז על אדמת צרפת של וישי, גויסו בעל-כורחם מספר דומה של יהודים לפלוגות עבודה, בהם הועסקו בעבודות כפייה לטובת מכונת המלחמה הנאצית. גם כלואי המחנות וגם עובדי הכפייה סבלו מתנאי מחייה גרועים ומחלות רבות פגעו בהם ועשו בהם שמות.
 
באותם ימים התחלקו יהודי צרפת לשניים, מחציתם בדרום צרפת ומחציתם תחת השלטון הנאצי באזור פריס. על מנת לטפל ביהודים, הוקם על ידי הצרפתים מוסד 'הקומיסריאט הכללי לענייני יהודים'. ארגון זה היה תחת סמכותו של ממשל וישי, והוא דאג ליישם את החוקים האנטישמיים על ידי 'משטרה לענייני יהודים' שהוא הקים, וכן ליזום חוקים חדשים שמטרתם להוציא את היהודים ממעגל החברה הצרפתי.
 
בראשית הקיץ של שנת תש"א החלו בצרפת מעצרים המוניים של יהודים, בכדי שלא להכעיס את הצרפתים, נאלצו הנאצים לקבל את עקרונותיה של ממשלת וישי שהבחינה בשלב זה בין יהודי צרפת מזה שנים ליהודים מהגרים שהגיעו לצרפת לפני המלחמה. בשלב זה נעצרו רק יהודים שלא היו אזרחים צרפתים אלא אזרחי פולין או גרמניה שנמלטו לצרפת, מאותם שיקולים של רצון לשיתוף פעולה צרפתי, הורו הנאצים כי ממשל וישי הוא בעל הסמכות ועליו מוטל לבצע את המעצרים של היהודים.
 
בתחילה נשלחו היהודים העצורים למחנות פיתוויה ובון לה-רולנד שמדרום לפריז, אך עד מהרה משלא הספיקו מחנות אלו, הקימו הנאצים את מחנה דראנסי על מנת לקלוט את כל העצורים. מחנות העצורים כמו גם המעצרים עצמם נוהלו ובוצעו על ידי המשטרה הצרפתית, שוטרים צרפתים סבבו ברחובות הערים ועצרו יהודים לפי רשימות שהוכנו מראש. הגרמנים היו במעמד של נותני ההוראות או יותר מדויק לומר נותני ההמלצות, והצרפתים הם אלו שביצעו את המעצרים כולם למעשה.
 
בהמשך הקיץ החלו הצרפתים לעצור גם יהודים שהיו צרפתים כבר כמה דורות, יהודים אלו היו ברובם אקדמאים בעלי מעמד ומאסרם היה בטענה כי מעמדם הרם מסכן את השלטון הצרפתי – גרמני בצרפת.
 
תנאי המחייה של הכלואים במחנה דראנסי היו קשים מנשוא, אלפי העצורים במחנה סבלו ממחסור במזון בסיסי ותרופות, וכבר בימים הראשונים לאחר שהחל המחנה לפעול מתו בו עשרות יהודים בעקבות התנאים הירודים. המצב הבריאותי במחנה הוסיף להתדרדר, וידי הרופאים היהודים שהיו בין הכלואים מלאו עבודה. לבסוף שחררו הצרפתים כמה מאות יהודים שמצבם הבריאותי היה ירוד ביותר, ובמקביל הותר לכל אסיר לקבל חבילת מזון אחת לשבוע, דבר ששיפר במקצת את תנאי המחיה של האסירים.
 
בחורף של שנת תש"ב החלו השילוחים ממחנה דראנסי אל מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. הרכבם של המשלוחים נקבע על ידי הנאצים, ומתוך רצון לרצות את ממשל וישי הם כללו בשלב הראשון יהודים מהגרים בלבד. המשלוח הראשון יצא ביום ט' בניסן תש"ב והוא מנה כחמש מאות יהודים, יהודים אלו הועלו ביום המיועד על אוטובוסים של חברת התחבורה הצרפתית והובלו לתחנת הרכבת לה בורז'ה - דראנסי, בהמשך מסעה אספה רכבת זו עוד כשש מאות יהודים שהיו עצורים במחנה נוסף בשם קומפין, ומשם המשיכו בדרכם האחרונה לאושוויץ. לאחר משלוח זה הוסיפו הנאצים והצרפתים לבצע שילוחים לאושוויץ הן ממחנה דראנסי והן ממחנה קומפין כאשר בכל אחד מהמשלוחים היו כאלף יהודים.
 
בקיץ של שנת תש"ב הציגו הנאצים בפני ממשל וישי את הדרישה לסמן את כל היהודים בטלאי צהוב, הייתה זו הפעם הראשונה שממשל וישי התנגד נחרצות לבקשה גרמנית. טענת הממשל הייתה כי פעולה זו תעורר אהדה ליהודים בקרב אזרחי צרפת ותפגע בתכנית הפתרון הסופי. טענה זו הוכחה כצודקת לאחר שהנאצים יישמו הוראה זו באזור פריז שהיה בשליטתם, צרפתים רבים החלו אז הולכים כאשר טלאי צהוב צמוד לדש בגדם כאות הזדהות עם היהודים.
 
באותו קיץ הגיעו הנאצים וממשל וישי להסכמה כי יש לעצור את כל היהודים שאינם צרפתים. מבצע המעצרים נקרא בשם  'המצוד הגדול של יהודי פריס', ונקבע בו יעד של עשרים ושתיים אלף יהודים עצורים. את רוב העצורים הגברים תוכנן לשלוח למחנה דראנסי, ואילו את הילדים והנשים תוכנן לכלוא באצטדיון פריז או במחנות פיתוויה ובון לה-רולנד. את המעצרים הייתה צריכה לעשות המשטרה הצרפתית, וכוחות צרפתים אחרים היו אחראים על העברת העצורים למחנות המעצר.
 
המצוד הגדול החל בבוקרו של יום ב' באב תש"ב והוא נמשך יומיים, במבצע נעצרו למעלה משתיים עשרה אלף יהודים, כשמחציתם נכלאו באיצטדיון כשבוע ימים ללא מתקני רחצה ותנאים מינימליים אחרים. לאחר שבוע הועברו משפחות אלו למחנות פיתוויה ובון לה-רולנד, שם הופרדו ההורים מילדיהם ונשלחו להריגה במחנה אושוויץ.
 
שאר העצורים שלא היו בעלי משפחות, נכלאו במחנה דראנסי שגם ממנו יצאו משלוחים קבועים של יהודים למחנה ההשמדה אושוויץ. במחנות בהם היו כלואים המשפחות נותרו כארבעת אלפים ילדים שחלקם היו תינוקות רכים ללא הורים וטיפול הולם, יחד עם הילדים נותרה קבוצה מצומצמת של נשים שתפקידן היה לטפל בילדים ולדאוג לצרכיהם. בסוף הקיץ של שנת תש"ב החליטו הנאצים כי יש לשלוח ילדים אלו לאושוויץ, וההוראה בוצעה במלואה על ידי הצרפתים. במשלוחים שמנו כל אחד קרוב לאלף ילדים, נשלחו הילדים למחנה אושוויץ, מילדים אלו ניצלו חמישה ילדים בלבד וכל השאר נרצחו על ידי הנאצים, ה' יקום דמם.
מצבת זיכרון ליהודי צרפת  
 
בתקופה זו החלו מטפטפות ידיעות אודות גורלם של היהודים המגורשים מזרחה, עיתוני המחתרת הצרפתית החלו מדווחים על הרג המוני של יהודים, ודעת הקהל הצרפתית החלה מתנגדת לגרמנים. למרות מגמה זו בדעת הקהל המשיכו הצרפתים תחת הוראת הגרמנים במעצרים המוניים של יהודים, מסוף הקיץ של שנת תש"ב ועד לתחילת החורף של שנת תש"ג, העבירו שלטונות וישי למעצר בדראנסי למעלה מעשרת אלפים יהודים שהיו כלואים במחנות המעצר בדרום צרפת.  מעשה זה עורר את חמתם של בכירים בהנהגה הצרפתית, ויושב ראש הסנאט - ז'ול ז'אננה, ויושב ראש בית הנבחרים - אדואר אריו, שלחו מכתב לרב הראשי של צרפת ובו הם כותבים: 'הרגש שאנו חשים בפני הצעדים שננקטו לאחרונה באזור החופשי כמו באזור הכיבוש נגד היהודים שגורשו מארצותיהם ואשר מצאו מחסה אצלנו, ובפני הברבריות של הטיפול שקיבלו ילדיהם, הוא רגש של זוועה'. מכתב זה פורסם בעיתונות המחתרתית והצטרף למחאתם של מנהיגים רבים, ביניהם גם כמה מראשי הכנסייה הנוצרית בצרפת שמחו על הרג היהודים.
 
בחורף של שנת תש"ג השתלטו הנאצים על דרום צרפת, ולמרות שהפקידות הצרפתית נותרה על כנה, את המדיניות קבעו הגרמנים. הגרמנים הפסיקו להבחין בין יהודים צרפתים ליהודים מהגרים והחלו עוצרים יהודים מכל הבא ליד. מאמצע הקיץ של שנת תש"ג ועד לסוף הקיץ של שנת תש"ד נשלחו להריגה ממחנה דראנסי למעלה מעשרים ושתיים אלף יהודים.

ביום כ"ח באב שנת תש"ד עזבו הנאצים את מחנה דראנסי ולמחרת היום שוחררו כאלף אסירים ששרדו במחנה. בשלוש שנות קיומו נכלאו במחנה דראנסי למעלה משבעים אלף יהודים, כאשר למעלה משישים וחמש אלף מתוכם נשלחו להשמדה, רובם במחנה ההשמדה אושוויץ. במהלך מלחמת העולם השנייה נרצחו בידי הנאצים ועוזריהם הצרפתים למעלה משמונים אלף יהודים צרפתיים, שהיו כרבע מכלל יהודי צרפת ערב המלחמה, ה' יקום דמם.