יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

צפת - בירת הגליל

אחת הערים הקדומות ביותר בארץ ישראל היא בירת הגליל העליון העיר צפת, צפת היא אחת מארבע הערים הקדושות ליהודים בארץ ישראל יחד עם חברותיה ירושלים חברון וטבריה.

מוטי מרינגר י' בתמוז תשס"ט - 02/07/2009 11:18
העיר צפת נזכרת בתנ"ך בפרק הראשון של ספר שופטים כעיר אותה כבשו השבטים יהודה ושמעון מידי הכנעני לאחר פטירתו של יהושע, לאחר הכיבוש החרימו השבטים את כל יושבי העיר ורכושם ועל כן שינו את שם העיר לחרמה, למעשה יהודה ושמעון רק כבשו את העיר אבל שטחה היה בנחלתו של שבט נפתלי שישב באזור זה עד לגלות עשרת השבטים בידי שלמנאסר מלך אשור כ-133 שנה לפני חורבן בית המקדש הראשון.

בזמן המרד הגדול ברומאים הייתה צפת אחת הערים בה התבצרו היהודים, בשל גובהה של צפת במרומי הרי הגליל הפכה העיר לנקודה אסטרטגית קשה לכיבוש ממנה נשלטו מרחבים עצומים בגליל העליון. לאחר נפילתה של צפת בידי הרומאים ואחריה כיבוש עיר הקודש ירושלים, נחרב בית המקדש השני ומשפחות כהנים ממשמר 'יקים' עברו לדור בצפת וישבו בה בקדושה וטהרה כמנהגם בירושלים כשהיו סמוכים על שולחנו של מקום.

חוקרי היסטוריה משערים כי בעיר צפת נשמר רצף של נוכחות יהודים מחורבן בית שני או מתקופה קצרה לאחר מכן, קרנה של העיר החלה לרום בתקופה הצלבנית עת כבשו הצלבנים את ארץ ישראל והחלו בונים מצודות ברחבי הארץ, גם בעיר צפת בנו הצלבנים מבנים שהפכו אותה מכפר או עיירה קטנה לעיר בעלת מעמד, הצלבנים החשיבו את העיר כמקום שליטה אסטרטגי וכינו אותה 'מפתח הגליל', בשל חשיבותה בנו הצלבנים בצפת מצודת ענק שחלשה על כל האזור עד לכיבוש העיר בידי הממלוכים בסוף המאה הי"ג לספירת הנוצרים.

במשך כל אותם שנים חיו בצפת מאות בודדות של יהודים כאשר השיא היה לקראת סוף תקופת הממלוכים אז נמנו בעיר כ-900 יהודים.

תפארתה של יהדות צפת החלה לאחר כיבוש העיר על ידי הטורקים ובואם של יהודים ממגורשי ספרד לגור בה, במהלך המאה הט"ז ישבו ופעלו בצפת גדולי ישראל רבים דוגמת הרמ"ק – רבינו משה קורדובירו, האריז"ל הקדוש ותלמידו רבי חיים ויטאל, מרן רבי יוסף קארו – הבית יוסף ועוד גדולי ישראל וענקי רוח רבים אחרים. קהילת יהודי צפת הלכה והתרחבה ומנתה עד מהרה למעלה מששת אלפים יהודים. הריכוז הגבוה של גדולי ישראל בצפת של אותם הימים הביא לרעיון של חידוש הסמיכה אותו יזם רבי יעקב בירב בשנת ה'רח"צ, דעתו של רבי יעקב התבססה על דבריו של הרמב"ם בפירוש המשניות על מסכת סנהדרין כי אפשר לחדש את הסמיכה על פי הסכמתם של חכמי ארץ ישראל, נושא הסמיכה עורר באותם הימים מחלוקת חריפה בין גדולי ישראל, לבסוף הוסמך רבי יעקב על ידי כ"ה רבנים מגדולי צפת אך הסמיכה לא המשיכה לדורות הבאים ופסקה בשנית.

באותה תקופת פריחה פיארו את העיר צפת שבע קהילות יהודיות שהתחלקו לפי ארצות מוצאם של יהודי צפת, כל הקהילות היו כפופות לבית ועד שהיה מוסד מאחד לכל יהודי צפת, בבית הועד היו חברים גדולי צפת ביניהם רבי יעקב בירב ורבי משה מטיראני, לבית הועד היו סמכויות נרחבות בהענשה ואכיפה והכל סרו למשמעתו.

דווקא בתקופה מפוארת זו התרחשה בצפת מגיפת דבר שהפילה חללים בקהילה היהודית ויהודים רבים עקרו באותה עת מצפת ועברו לכפרים הסמוכים, בין הבורחים מאימת המגיפה היה גם מרן רבי יוסף קארו - 'הבית יוסף' שעבר עם משפחתו לכפר בירייה הסמוך לצפת, לאחר שפסקה המגיפה שבו מרבית היהודים לצפת והקהילה שבה ופרחה כמקודם.

התדלדלות בקהילה היהודית בצפת התרחשה בין השנים ה'תק"ח וה'תקי"ט, באותן שנים התרחשו בצפת שני רעידות אדמה חזקות שבהן נהרגו מאות יהודים, רעידות אדמה אלו דלדלו במקצת את הישוב היהודי בעיר, אך עד מהרה שבה אל העיר תפארתה עם בואם של קבוצת העולים הראשונה מתלמידי הבעל שם טוב בראשות האדמו"ר רבי מנחם מנדל מויטבסק זצ"ל, העולים הגיעו לעיר בראשית שנת ה'תקל"ח וניסו להתיישב בה, אך לאחר שלא מצאו בה מנוחה עקרו ממנה ועברו לעיר טבריה הסמוכה. למרות עזיבת החסידים לא נותרה העיר צפת יתומה, כעבור מספר שנים בשנת ה'תק"ע הגיעו אליה היהודים הראשונים שעלו לארץ ישראל בעליית תלמידי הגר"א, עולים אלו רצו בתחילה לדור בטבריה אך נמנעו מכך מחשש לחיכוכים ומחלוקות העלולים להתעורר בינם ובין החסידים תלמידי הבעל שם טוב שישבו בה, לכן עזבו תלמידי הגר"א את טבריה ויחד עם מנהיגם רבי מנחם מנדל משקלוב התיישבו בעיר צפת.

ברם, גורלם של יהודי צפת לא שפר עליהם, צרות רבות פקדו אותם והקשו על חייהם, בשנת ה'תקצ"ד החלו פלחים ערבים שגרו באזור למרוד במושל איברהים פחה ששלט בגליל בשמו של מוחמד עלי מנהיג מצרים, בשל חוסר יכולתם של המורדים לפגוע בשליטי מצרים הם החלו במקום זאת לפרוע פרעות ביהודי צפת, במשך שלושים ושש יום פרעו הפלחים ביהודי צפת ורוששו אותם כליל עד שהגיע הסיוע ממושל דמשק ששלח את חייליו להגן עליהם, יהודי צפת איבדו את כל רכושם בפרעות אלו ורק כעשירית ממונם הושב להם על ידי השלטונות לאחר התערבותו של השר משה מונטיפיורי לטובתם.

עוד בטרם הספיקו היהודים להתאושש מפרעות אלו וצרה חדשה באה עליהם בדמות רעש אדמה נורא שפקד את צפת ביום כ"ד בטבת שנת תקצ"ז. אלפי יהודים נפגעו ברעש אדמה זה ביניהם הרוגים ופצועים רבים, מיד עם הישמע הבשורה הנוראה בירושלים מיהרו יהודים רחמנים ושלחו משלחות הצלה לצפת ואף אספו כספים לטובת יהודיה הדוויים בקהילות ישראל שמעבר לים במטרה לסייע ליהודי צפת במעט שאפשר.

בעקבות אירועים אלו פחת הישוב היהודי בצפת לכדי עשירית מגודלו הקודם, אך שוב הקהילה התאוששה במהירות ובערב מלחמת העולם הראשונה שוב גרו בצפת למעלה מ-11,000 יהודים.

תקופת המנדט לא הטיבה עם צפת ואוכלוסייתה הכללית והיהודית התדלדלה, בערב מלחמת השחרור התגוררו בצפת כאלפיים יהודים שהיו בלב הקרבות שהתחוללו בין היהודים לערבים על השליטה בעיר, לבסוף לאחר קרבות עזים נכבשה העיר צפת בידי לוחמי הפלמ"ח וההגנה והיא הפכה לחלק ממדינת ישראל.

כיום מונה העיר צפת כשלושים אלף תושבים והיא אכן מכבדת את שמה כבירת הגליל העליון.

בשולי העיר צפת במורד ההר למטה מבתי העיר העתיקה, נמצא בית הקברות העתיק של צפת, בבית קברות זה קבורים רבים מגדולי ישראל החל מתנאים מחברי המשנה וכלה בגדולים בני דורנו, מחוץ לבית הקברות, בירידה לנחל עמוד, נמצא קבר המיוחס ליהוידע הכהן וכן קברו של התנא רבי חוצפית המתורגמן שהיה אחד מעשרה הרוגי מלכות. קברים אלו מעידים כי גם במקום זה השתרע בעבר בית קברות יהודי קדמון בו נקברו גדולי ישראל. בית הקברות העתיק בצפת מהווה מוקד משיכה לאלפי יהודים הבאים להשתטח על קברי הצדיקים שטמונים בו.

העיר צפת עצמה מהווה כיום מוקד המושך תיירים רבים הבאים ליהנות מאווירה הצלול ונופיה היפים.