מאמר
תנועת המוסר
ביום ו' אדר נפטר רבי נפתלי אמסטרדם שהיה תלמידו של רבי ישראל סלנטר וממקימי בית המוסר בירושלים.
את בשורת תנועת המוסר הביא לעולם, ייסד, פיתח ופרסם רבי ישראל ליפקין מסלנט. אך שורשיה של התנועה נעוצים בעצם אצל רבו שהיה גאון בתורה ובמוסר וירא שמיים אדיר אך נחבא אל הכלים ושמו רבי זונדל.
היה זה כאשר רבי ישראל עודנו נער צעיר כבן ארבע עשרה שנה. כבר אז, בהיותו בחור צעיר כל כך, היה ידוע כלמדן ותלמיד חכם שעדיו לגדולות. באותה תקופה התגורר רבי זונדל בסלנט הקטנה והמרוחקת. היה זה במיוחד בשביל להתרחק מהעולם כולו ולהקדיש את זמנו וכוחותיו לעבודת ה'.
דמותו רבי זונדל, ששהה כל העת בבית המדרש שבסלנט, משכה את תשומת ליבו של רב ישראל הצעיר והערני. הוא היה עוקב אחרי מעשיו, רואה אותו בהתבודדויותיו ובהסתגפויותיו ובעבודת ה' התמימה שלו. לא פעם ניסה לחקות את מעשיו כדי לשעבד את עצמו לבורא עולם ולגדול ביראת שמיים. באחד הימים כשישב רבי ישראל בבית המדרש שקוע בלימוד ומדי פעם מתבונן ועוקב אחרי מעשיו של רבי זונדל הסתובב לפתע רבי זונדל לעברו וזרק משפט שרבי ישראל העיד שזה הפך להיות עבורו לסמל ולמדריך כל ימי שנותיו.
הגאון ר' איצל'ה בלאזר
צלם
"ישראל", כך אמר לו רבי זונדל, "למד מוסר והיה ירא שמיים!". משפט זה היה המפתח שרבי ישראל דבק בו ועל ידו פתח לבבות.
בתחילה התעמק בליבו שלו. הוא לקח לידו את ספר 'מסילת ישרים' ועליו המליץ לימים כספר מוסר המדריך את כל עבודת האדם.
רבי ישראל היה תלמיד חכם מופלג וגדול בתורה ובנוסף לכך גם היה בעל הנהגות מרשימות ומרצה בחסד. תמיד ידע לרתק את שומעיו ולמשוך אותם בדבריו.
על לבושו היה מקפיד תמיד שיהיה נקי ומסודר למופת ללא כל קמט או רבב. לא פעם היה אומר שכאשר החיצוניות מסודרת אות וסמל הוא שגם הראש מסודר.
רבי ישראל נדד ממקום למקום מביא איתו את בשורת שיטתו – שיטת המוסר.
הוא כיתת את רגליו בכל רחבי פולין וליטא ובכל מקום מסר דרשות ושכנע את הציבור בחשיבות לימוד המוסר. הוא הסביר כיצד משלים המוסר את לימוד התורה והגמרא. הוא תאר איך אין מידה, מכל המידות הטבועות באדם, מידה שהיא שלילית לחלוטין. לכל מידה יש את הזמנים בהם היא נחוצה ולהם היא מתאימה. גם הכעס לפעמים הוא נצרך, גם השמחה לא לכל זמן היא מתאימה. הוא הסביר שיש לעשות מהמידות כלי עזר, האדם צריך לשלוט במידותיו ולא שהן תשלוטנה בו. וכל זאת עושים רק על ידי לימוד מוסר והחדרתו ללב.
לאחר שכבר הייתה השיטה מפורסמת בעולם, קבע רבי ישראל את מקום מושבו בוילנא וממנה המשיך וביסס בעולם את שיטתו שהפכה לשיטה המונית וקבלה מקום של כבוד בכל בתי המדרש והישיבות. כמובן שכמו לכל שיטה היו מתנגדים גם לשיטה זו, שיטת המוסר. היו שטענו שדי בלימוד הגמרא כדי ללטש את מידותיו של האדם וקביעת שעת לימוד מוסר מיוחדת היא בזבוז זמן וביטול תורה.
מתנגדים נוספים היו המשכילים. דרכם של המשכילים לחדור לתוך המחנה החרדי הייתה דרך אותם סדקים וחולשות שבנפש ותורת המוסר עמלה כדי ללטש את אותן נפשות, לסתום את הסדקים ולחזק את החולשות. המשכילים חשו מאוימים מהשיטה שהולכת וכובשת את העולם היהודי וחששו שתדחק את רגלם. ובעצם חששם היה מוצדק ונכון שכן בדיוק זו היא מטרתה של לימוד המוסר וזו היתה מטרתו של רבי ישראל סלנטר – ביצור חומות היהדות כדי לחזק את היהודי מפני הרוחות הרעות.
המשכילים פתחו במלחמה נגד רבי ישראל סלנטר ולבסוף הצליחו לגרום לו לעזוב את וילנא. לימים אמר רבי ישראל בחיוך: "המשכילים רוצים לעשות רפורמה ביהדות אבל אני רוצה לעשות רפורמה ביהודים". גם בממל שבגרמניה ישב רבי ישראל ובה התגורר כעשרים שנה.
כשהגיע לגרמניה שאלו אותו האם כבר גמר את עבודתו ברוסיה ומדוע עבר לגרמניה. ענה רבי ישראל במשל: "כאשר סוס המושך אחריו עגלה מדרדר במדרון אי אפשר לעוצרו. מי שמנסה, בכול אופן, לבלום את ההידרדרות אחת דתו להידרדר גם הוא ולהתרסק בסופו של מדרון. האפשרות היחידה להציל דבר מה הוא לשקם את הריסות העגלה כאשר היא כבר למטה, בתחתית המדרון.
רוסיה, בימינו, היא מדרון של השכלה והעגלה מידרדרת עליו. בגרמניה כבר הגיעה העגלה למטה, לתחתית המדרון וכאן אפשר לשקם ולהקים את עגלת היהודי מחדש".
הרבה כוחות ועמל השקיע רבי ישראל בבניית דמותו של היהודי. הוא ביסס את השיטה עליה בנו תלמידיו אחריו בנינים גדולים ומפוארים.
המפורסמים שבהם הם: רבי שמחה זיסל זיו – 'הסבא מקלם' שהקים את שיטת קלם, רבי נתן צבי פינקל – 'הסבא' שהקים את שיטת סלבודקה ורבי יוסף יוזל הורביץ – 'הסבא' שהקים את שיטת נובהרדוק,
רבי נפתלי אמסטרדם ורבי יצחק בלאזר שהביאו את תורת המוסר לארץ הקודש והקימו את 'בית המוסר' בירושלים ורבי ירוחם ליבוביץ משגיח בישיבת מיר.
חג הסוכות חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.
ירושלים – עיר הקודש והמקדש ירושלים – לב מי לא יפעם בשומעו את שמה של עיר הקודש והמקדש אליה נשואיות עיני עם ישראל למעלה משלשת אלפים שנה – העיר שלבניינה אנו מתפללים ולתקומתה אנו מייחלים בכל יום ויום זה יותר מאלפיים שנות גלות
תלמוד ארץ ישראל במקביל לחיבור התלמוד בבלי על ידי אמוראי בבל, נכתב גם בארץ ישראל התלמוד הירושלמי, תלמוד זה כתוב בלשון קשה יותר מחברו הבבלי אבל אין הדבר מפיל מתוכנו המקיף והיסודי.