שבת כ"ז באייר תשפ"ב 28/05/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

השד"ר וחוקר הקהילות רבי יעקב הלוי ספיר

רבי יעקב הלוי ספיר מקהילת הפרושים שבירושלים יצא לדרכו כשד"ר למען קיום התורה בירושלים, במסעותיו תיעד את חיי היהודים ומנהגיהם בקהילות רבות ברחבי אפריקה, המזרח הרחוק ואוסטרליה.

מוטי מרינגר ו' בתמוז תשס"ט - 28/06/2009 10:20
רבי יעקב הלוי ספיר נולד במדינת בלארוס שבמזרח אירופה בשנת ה'תקפ"ב, בהיותו בן עשר שנים ושבעה חודשים עלה רבי יעקב עם הוריו לארץ ישראל, וביום הושענא רבה שנת ה'תקצ"ג התיישבו בני המשפחה בעיר צפת בה שכנה קהילת הפרושים ואליה הצטרפו בני משפחתו של רבי יעקב.

פחות מחודש לאחר שהתיישבו בצפת הסתלק לבית עולמו אבי המשפחה רבי נתן הלוי ביום י"ג בחשוון ה'תקצ"ד, רבי יעקב נותר בבית אימו למשך כשנה, עד שביום י' בכסלו שנת ה'תקצ"ה נפטרה גם היא ורבי יעקב נותר יתום בודד כשהוא בן פחות מי"ב שנה.

באותה שנה במוצאי חג השבועות, התנפלו הפלחים הערבים על תושבי העיר צפת באירועים שכונו מאוחר יותר 'מרד הפלחים', יהודי צפת היו הראשונים להיפגע מידם של הפורעים ורבי יעקב מתאר אירועים אלו מנקודת מבטו של נער בן י"ב שנים בספרו 'אבן ספיר': 'ובאותה שנה מחרת חג השבועות נבוזה עיר הקודש ת"ו מהמורדים בני העיר והכפרים הערביים מסביב אשר מרדו נגד הממשלה... ...התלאות אשר מצאו אותי עם כל היהודים בעת ההיא עצמו מספר. גוויותינו ורכושינו היו לביזה ולשבי ביד הפראים המורדים ואך נפשנו הייתה לנו לשלל שברחנו ערומים ויחפים בלי התמהמה לכפר עין זיתון מהלך שעה וחצי מהעיר. והרב הגאון תפארת ישראל זצ"ל מצא חן וחסד בעיני שייח' הכפר וכל הנברחים עימו חיו בצלו. שלשה ימים לא אכלנו כל מאומה, ואחרי כן נתנו לנו עוגת רצפים קטנה ליום תמים אך לקיום הנפש, וישבנו שם ארבעים יום באימת מוות בידי השודדים רכושינו לנגדנו בידי זרים ולא האמנו גם בחיינו... ...עד אחר ארבעים יום באו חיל המלך מעם הדרוזין והבריחו המורדים וחזרנו איש לביתו החרבות והשוממות אשר נהיו למעון תנים ומערת חיתו יער ונמרים.

חודשים בודדים לפני רעש האדמה הגדול שהתחולל בצפת עזב רבי יעקב את העיר ועלה לירושלים עיר הקודש, לירושלים הגיע רבי יעקב ביום ראש חודש אלול שנת ה'תקצ"ו ובה ישב על התורה והעבודה עד שהיה לאיש והקים את ביתו.

לאחר נישואיו המשיך רבי יעקב לעסוק בתורה, עד שבשנת ה'תרי"ח התבקש על ידי חבריו בני עדת הפרושים לצאת בשליחותם אל ארצות הודו ואוסטרליה על מנת לאסף ממון עבור פדייתה ובניינה של חורבת רבי יהודה החסיד וקיום התלמוד תורה שנוסד בה, חורבת רבי יהודה החסיד הייתה חצר שנקנתה מידי הערבים על ידי רבי יהודה החסיד עם הגעתו לירושלים, ימים ספורים לאחר מכן נפטר רבי יהודה החסיד ולאנשי שיירתו לא נותר ממון על מנת לפרוע את חובותיהם לנושים הערביים, הנושים המתינו זמן מה לכספם ומשזה בושש מלהגיע הציתו את שטח החורבה וגירשו את תושבי ירושלים בני הקהילה היהודית אשכנזית, במשך שנים ארוכות עמדה החורבה בשיממונה עד שנגאלה על ידי בני קהילת הפרושים.

על מנת לקיים קהילה זו נשלח רבי יעקב כשד"ר לקהילות ישראל שבהודו ואוסטרליה, ביום י"ג בתמוז שנת ה'תרי"ח בשעות אחר הצהרים יצא רבי יעקב את שערי ירושלים עיר הקודש בדרכו לביצוע שליחותו הקדושה, ביום ט"ז בתמוז עזב רבי יעקב את חופי ארץ ישראל בספינה שהפליגה מהעיר יפו אל נמל אלכסנדריה שבמצרים, מאלכסנדריה המשיך רבי יעקב במסע יבשתי ועבר בקהילות יהודיות רבות בתוככי מצרים, בכל מקום שהגיע אליו רבי יעקב הוא עקב אחר מנהגי היהודים המקומיים ותיעד אותם, בדרכו עבר רבי יעקב תלאות רבות כאשר חלה בשני עיניו וכמעט והפך לעיוור עד שבחמלת ה' הציל את עיניו רופא יהודי בשם רחמים ושב אליו מאור עיניו.

בדרכו עבר רבי יעקב גם באתיופיה והיה מהראשונים שעמדו על קיומם ומצבם של היהודים בארץ זו, בהמשך מסעו הגיע רבי יעקב לארץ תימן בה נאלץ להתעכב בשל כספו שנשדד ממנו, רב החובל של הספינה לא הסכים שרבי יעקב ימשיך להפליג עימו ללא ממון ועל כן נשאר רבי יעקב זמן מה בארץ תימן עד שגייס את הסכום שנדרש לו להמשך מסעו, בתימן ערך רבי יעקב מחקר מקיף על יהודי המקום, הוא ערך מסע אל תוך הארץ פנימה וחקר את מנהגיהם של יושבי הכפרים והרחיב עליהם בספרו 'אבן ספיר'.

ביום ט"ו באייר שנת ה'תרכ"ד שב רבי יעקב ממסעו וחיבר את ספרו 'אבן ספיר' בו הוא מספר את סיפור מסעו ואת אשר ראה בדרכו, בשער ספרו כתב רבי יעקב כך 'אבן ספיר, יסבב אדמת חם (מסע מצרים) ים סוף, חדרי תימן, מזרח הודו כולו, ארץ החדשה אוסטרליה, ותשובתו הרמתה ירושלים עיר הקודש תובב"א. הארצות אשר סבבתי ותרתי ארבע שנים ותשעה ירחים וכתבתי על הספר לזיכרון. מצב ותואר אחינו ועמינו, המוסר התורי והמדיני, ואת העוברות והמוצאות אותם מאז ועד היום, ונלווה עליהם סיפורים ועניינים תורנים וחקירות והערות ישרות וציוני רשימות מצבות עתיקות והערות עליהם, ושירי קודש ובקשות ומעשים נפלאים, דבר השוה לכל נפש'.

גם לאחר ששב רבי יעקב לירושלים הוא המשיך לקיים קשר עם יהודי תימן באיגרות ששלח אליהם, ואף פעל לנצור את מורשת יהודי תימן כאשר סייע בהדפסת ספרו של רבי שלום שבזי 'חמדת ימים'.

רבי יעקב יצא למסעות נוספים בשנים ה'תרכ"ה וה'תרל"ג ובהם עבר במדינות צפון אפריקה ובאירופה, לקראת סוף ימיו בשנת ה'תרמ"ב זכה רבי יעקב לראות את המוני יהודי תימן עולים לארץ ישראל בעלייה שכונתה 'עליית אעלה בתמר', שלש שנים לאחר מכן ביום ו' בתמוז ה'תרמ"ה נפטר רבי יעקב הלוי ספיר והלך לבית עולמו.

פועלו ומחקריו של רבי יעקב היו חלוציים ויחודיים והוא היה מהחוקרים הראשונים שתיעדו את מנהגיהם של קהילות יהודיות כה רבות.

על שמו של רבי יעקב נקרא המושב 'אבן ספיר' הסמוך לעיר הקודש ירושלים.