רציחתו של יעקב ישראל דה–האן היה הרצח הפוליטי הראשון שבוצע בארץ ישראל בעת החדשה על ידי יהודים בעקבות התנגדות לדעותיו של האחר.

יעקב ישראל דה-האן נולד בעיר סמילדה שבהולנד לאביו שהיה חזן שוחט ומלמד, יחד עם אביו שעבר מעיר לעיר נדד דה–האן עד שהתמקמו בעיר זאנדם הסמוכה לאמסטרדם, דה [–האן קיבל בילדותו חינוך חרדי ובשנות בחרותו המוקדמות למד בסמינר להכשרת מורים, בצעירותו נטש דה–האן את דרך הדת והחל בלימודי משפטים אותם סיים בהצלחה בתואר דוקטור, דה–האן החל עוסק בהצלחה בעריכת דין ואף שלח ידו בכתיבה עיתונאית וחיבור שירים, בדעותיו היה דה–האן סוציאל–דמוקרטי והיה מראשי דובריה של תנועה זו בהולנד.

מעט לפני מלחמת העולם הראשונה הפך דה–האן לציוני בדעותיו ואף החל מתקרב בחזרה אל היהדות, כשנה לאחר שהסתיימה המלחמה עלה דה-האן לארץ ישראל כשתקוותו להשתלב בצמרת ההנהגה הציונית בארץ ישראל, כשהגיע דה–האן לארץ נוכח הוא לראות כי איש אינו ממתין לו ואינו מעוניין בכישרונותיו המשפטיים או העיתונאים, גם באוניברסיטה העברית שהוקמה באותה העת לא התעניין בו איש והוא לא התקבל לסגל ההוראה באוניברסיטה, כשנוכח דה-האן כי לא יוכל להצטרף להנהגה הציונית הגיש בקשה לממשלת הולנד ובה הוא הציע את עצמו לתפקיד קונסול הולנד בירושלים, גם בקשה זו נדחתה ודה–האן נותר ללא תעסוקה, דחיות אלו גרמו לדה–האן להרהר במצבו ובדעותיו ועד מהרה הוא הגיע למסקנה כי טעה טעות מרה בעוזבו את היהדות ובהיסחפו אחרי הוויות העולם הזה.

דה–האן לא נמנה על אותם אנשים שמסרבים להודות בטעותם ומשהגיע למסקנה כי טעה החל מיד משנה את אורח חייו ושב ליהדות.

לאחר ששב ליהדות הפך דה–האן למקורב לגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל – רבה של ירושלים, לפרנסתו עסק דה–האן בכתיבת מאמרים שהתפרסמו בעיתונות ההולנדית וכן מפרסום שירים אותם חיבר, בנוסף כיהן דה–האן כמרצה למשפטים במכללה למשפט וכלכלה של המנדט הבריטי ששלט באותם ימים בארץ ישראל.

מעבר לעבודותיו מהם התפרנס, החל דה–האן נותן שירותי תרגום ויעוץ משפטי לתנועה החרדית 'אגודת ישראל' שעד מהרה הפך בה לדמות מרכזית ודומיננטית.

באותה העת התדרדר מעמדו של הציבור שומר התורה והמצוות בארץ ישראל, כל מי שנחשד בשייכות כלשהי ל'ישוב הישן' הסתכן בהכאות וגידופים, והחרדים הופלו לרעה במוסדות רבים שהיו שבשליטת 'הועד הלאומי', התנכלויות אלו התבטאו במקרים שילדים דתיים לא הורשו לנסוע ללימודיהם באמצעות אוטובוסים של חברת 'המעביר' וכן בהתנכלויות רבות נוספות. אפליות אלו גרמו לכך שרבים מצעירי הציבור החרדי נסחפו והצטרפו לתנועות השמאל החילוניות.

רבה של ירושלים הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל נחרד בראותו את המצב, והטיל על תלמידו רבי משה בלוי שהיה מראשי 'אגודת ישראל' ללחום על מנת לשמר את היהדות החרדית בארץ ישראל, לפי עצתו של דה-האן הגיש רבי משה בקשה לשלטונות המנדט כי יכירו ב'אגודת ישראל' כגוף עצמאי שאינו כפוף ל'ועד הלאומי'. בקשה זו אושרה למורת רוחם של ראשי הציונות בארץ שהחלו רואים בד"ר דה-האן איום על שליטתם ביהודי ארץ ישראל, בעקבות זאת החלו ראשי הועד הלאומי להכפיש את שמו של דה-האן ולכנותו כבוגד, חששם של אנשי 'הועד הלאומי' גבר כאשר נפגש דה-האן יחד עם משלחת בראשותו של רבי יוסף חיים זוננפלד עם המלך פייסל והאמיר עבדאללה בעבר הירדן, בפגישה זו הגישו חברי המשלחת תזכיר ובו הם מצהירים על התנגדותם לציונים החילונים ולדרכם שפוגעת ביהודים וביהדות, המלך פייסל הצהיר בפגישה זו כי בשם הערבים הם מסכימים על זכותם של היהודים בארץ ישראל וכל חששם הוא מהציונים החילונים שמקלקלים את חינוך הילדים ואת המוסר.

בקיץ של שנת תרפ"ד התעתד דה–האן לנסוע לאנגליה בראשות משלחת שתפעל למען חיזוק מעמדה של היהדות החרדית בארץ ישראל, ברחוב החילוני נפוצה השמועה כי מטרת הנסיעה היא לגרום לביטולה של 'הצהרת בלפור' דבר שלא היה נכון כלל ועיקר.

פעולותיו של דה–האן הכעיסו רבים מראשי הועד הלאומי וההגנה, אחד ממפקדי ההגנה בירושלים באותה העת היה אברהם תהומי שנקט בפעולה ופנה למפקדו זכריה אוראלי בבקשה לאשר לרצוח את דה–האן, אוראלי העביר את הבקשה לאישור במוסדות הועד הלאומי, ובעקבות כך התכנס בתל אביב בית דין של 'ההגנה' שאישר את הפעולה לרצוח את דה–האן, לאחר שהפעולה אושרה גם על ידי קולונל קיש שהיה מראשי 'הסוכנות היהודית' הועברו האישורים לביצוע הפעולה לידיו של אברהם תהומי שהיה בירושלים.

אברהם תהומי. הערכות של ההיסטוריונים שחקרו את הרצח טוענות כי הוא ביצע את רצח בפועל	צלם