שבת כ"ז באייר תשפ"ב 28/05/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבינו דון יצחק בן יהודה אברבנאל

בהיותו עדיין בשנות העשרים המוקדמות לחייו כתב את סיפרו הראשון "עטרת זקנים" הדן בנבואה ובהשגחה האלוקית

ברק שריג י"ט בסיון תשס"ט - 11/06/2009 13:00

 

בתקופה של גזרות איומות שפקדו את עם ישראל, ובהם הגירוש מספרד, נשא בגאון את סבל הגלות השתדלן הגדול של בני עמו, רבינו דון יצחק אברבנאל.
 
רבינו דון יצחק בן יהודה אברבנאל נולד בשנת קצ"ו (1437) בליסבון בירת פורטוגל למשפחה אשר יחוסה מגיע לגזע בן דוד, ולעיתים אף חתם את שמו בצירוף המילים "משורש בית הלחמי". מלבד יחוסה זה הייתה המשפחה גם עשירה מאוד ומקורבת לבית המלוכה המקומי. אביו היה שר האוצר של מלך פורטוגל.

האב נוכח לדעת שבנו, עוד בקטנותו, חונן בכישרונות נדירים ובמידות נעלות והוא שכר עבורו את מיטב המורים כדי ללמדו תורה ולחנכו ביראת שמיים צרופה, רבותיו היו מגדולי הדור, ומהם שאב את תורתו. אחד מרבותיו היה רבי יוסף חיון, רבה של קהילת ליסבון, שחיבר את הספר "מילי דאבות".

דון יצחק שאף בכל מאודו להעמיק את ידיעותיו בתורה, על כן לא הסתפק בלימודיו בעיר מגוריו ונדד למקום תורה. בין השאר למד גם בישיבה של רבינו יצחק אבוהב בעל "מנורת המאור". הוא שאף לדעת את כל המדעים היכולים להיות לו לעזר בהבנת דברי התורה, לכן עסק בחוכמת התכונה, חקר את מדעי הטבע והרפואה, למד פילוסופיה ושלט בשפות לטינית, פורטוגזית, קסטלינית, ערבית ויוונית.

בהיותו עדיין בשנות העשרים המוקדמות לחייו כתב את סיפרו הראשון "עטרת זקנים" הדן בנבואה ובהשגחה האלוקית. באותם ימים החל לחבר את פירושו הנודע למקרא, אך משרתו הרמה כשר הכספים (במקומו של אביו), עסקיו המסועפים ועבודתו למען הציבור, גזלו את מירב זמנו, ולכן דחה את מלאכתו לזמנים אחרים.

בשנת 1471 נכבשה מרוקו על ידי הפורטוגזים ומאתיים וחמישים היהודים אשר נמצאו בעיר ארזיליוה נשבו על ידם ועמדו להימכר לעבדים. דון יצחק אסף כספים לפדיונם, דאג למחסורם במשך שנתיים עד אשר נקלטו בספרד. בתקופה זו מלך בפורטוגל המלך אלפונסו שהמשיך בקו של קודמו בכל הנוגע לייחסו ליהודים.

כל זמן שמלכותו לא הייתה מבוססת כל צרכה אישר המלך את הגזרות הרעות של קודמיו. היהודים נצטוו לשאת את אות הקלון, נשללו מנוייהם למשרות ממלכתיות, ונאסר עליהם להתיישב מחוץ לתחום שהוקצה להם. רק לאחר שנים ביטל המלך גזרות אלה ואף ידע להעריך את שר הכספים היהודי שלו.

חיבתו נבעה הן מעצם היותו של דון יצחק מומחה בענייני כספים והן מסיבת היותו בעל שאר רוח שכמותו לא נימצא בארמון הפורטוגזי. המלך אהב לשוחח עימו בנושאים שונים שכללו את מדעי הטבע, גיאוגרפיהאו פילוסופיה. לא היה בין אנשי החצר אפילו אדם אחד שיכל להתחרות בו בבהירות הסבריו ובאופן העברת דבריו.

המלך אלפונסו אף ציווה על צייר החצר להכין את תמונת דיוקנו ולתלותה בחדר משכבו. זו הייתה לנגד עיניו מיד בהקיצו בבוקר והייתה הדבר האחרון שראה לפני שעצם את עיניו לשנת הלילה.

ברור מאליו שככל שגברה חיבתו של המלך אל דון יצחק היה הדבר לצנינים בעיני האצילים הנוצרים שנעצו בו מבטי איבה וקינאה. הוא ידע שמעמדו תלוי על בלימה על אף היותו בעל השפעה בחצר המלכות. תפקיד זה לא היה אהוב עליו, אך הוא ידע שרק על ידי היותו שר רב השפעה יוכל לעזור לבני עמו בעת קשה זו ששנאת היהודים מרחפת באוויר בספרד השכנה ומורגשת גם בארצו פורטוגל. אם היה דבר שהסב לו צער רב היה זה הזמן שנידרש ממנו לטפל בטרדותיו הרבות אשר לא אפשרו לו להתמסר כליל לתורה וציפה ליום שבו יוכל לשבת בשלווה וללמוד תורה.

משהסתבך אלפונסו במלחמה עם מדינת קסטיליה שבספרד הותש כוחו וכוח צבאו והתרושש מהונו. בנוסף לכך פרצה מגיפה קטלנית בארץ שהפילה חללים רבים, בהם היה גם המלך, ידידו ואיש חסדו של דון יצחק אברבנאל. את מקומו תפס בנו האכזרי יואן השני שהתנכל לדון יצחק וביקש להורגו.

ברגע האחרון נודע דבר מזימתו והוא ביקש מקלט בטולדו אשר בקסטיליה, מקום מגורי אבותיו. מטולדו שלך איגרת למלך להוכיח צדקתו, אך זה סירב לשמוע והחרים את כל רכושו של אברבנאל.

הוא נותר עייף מטלטולי הדרך, ייגע מהמאורעות המסעירים שעברו עליו, וללא עושרו בו השתמש לעזר לאחיו תמיד. עם זאת לא הניח לייאוש להשתלט עליו, הצדיק את הדין ואמר כי כיוון שכל ימיו שהה בחצרות מלכים וטירותיהם עסוק בעבודתם לא היה לו הפנאי לעסוק בעיון. "לא ידעתי וכיליתי בהבל ימיי ושנותיי בבהלה, לעשות עושר וכבוד  וכן אבד העושר ההוא וגם גלה כבוד מישראל, לאחר היותי נע ונד בארץ, וחסרתי הממון, שבתי ודרשתי מעל ספר השם כדבר חסורי מחסרא, והכי קתני" (כשחסר הממון - נמצא פנאי ללמוד. מתוך תשובותיו אל רבי שאול כהן מקלניה).

במקום בו התגורר לא בטל זמנו בהרהורים מרים על מצבו כפליט חרב, אלא הקדיש כל כוחו ומרצו ללימוד התורה וכתיבת ספריו. הוא עבד במהירות וללא הפסקה כרוצה להשלים את כל אשר החסיר עד עתה. הספיק להשלים את פירושו לספר יהושע, כחודש אחרי כבר סיים את פירושו לספר שופטים וזמן קצר אח"כ כבר היה מושלם הפירוש לספריו שמואל א ושמואל ב - אלו הפירושים היחידים של אברבנאל לנביאים הראשונים.

דווקא תקופה זו בה ניטל ממנו עושרו ותפקידו הרם נהנה משלווה ושקט בחייו ובה יכול היה לעסוק ימים כלילות בלימוד התורה, אך היא לא ארכה זמן רב והוא ניקרא ע"י פרדיננד מלך ספרד והמלכה איזבלה מקסטיליה להתמנות לשר האוצר במלכותם.

שמונה שנים כיהן בתפקיד זה ובה מצא שוב את פרנסתו ברווח. ביתו היה פתוח לרווחה לכל אחד ואחד, רבים היו זקוקים לסיוע בכל תחומי החיים שכן גזרות כלכליות וכמרים שהסיתו ללא הרף לא חסרו, וכולם מצאו אצל דון יצחק אוזן קשבת ולב פתוח ונכון לעזרה. אנשי העיר לא פסקו מלהודות להשם על שזיכה אותם בקרבה אליו, שר התורה שהאיר את עיניהם  בתלמודיו ומעולם לא מנע מהם את עצתו הנבונה ומתת ידו הרחבה.

למרות שנאת הגויים שמררה את חיי היהודים הצליח לעשות חיל בתפקידו והתחבב על המלך ושריו. כבודו גדל עד שיכול היה להעיד על עצמו : "קניתי לי כבוד מלכים ושרי ארץ, הייתי ראש לכל עמי". (מדברי ההקדמה לפירושו על ההגדה של פסח).

בשנה התשיעית לכהונתו בספרד, היא שנת 1492, נגזר גרוש על יהודי ספרד.

'רצוננו הוא שספרד תהיה ותישאר ארץ נוצרית טהורה. ליהודים לא תהיה זכות ישיבה בארץ, אלא אם כן יקבלו על עצמם את הדת הנוצרית', קבעו המלך והמלכה שהושפעו ע"י ראש הכמרים טורקוומדה שהיה גם ראש האינקוויזיציה. המלך שהיה חייב סכום כסף גדול מאוד לדון יצחק ביקש ממנו להישאר בארצו ביודעו כמה מוכשר וישר הוא ואף הסכים להרשות לו להישאר יהודי נאמן. כאן נתגלתה ביתר שאת אצילות נפשו של דון יצחק שסרב להישאר בספרד בשעה שאחיו נדונו לגלות מרה. ניסיונותיו הרבים להציל את עמו מגזרה זו עלו בתוהו והוא גלה ביחד איתם.

שלוש מאות אלף מיהודי ספרד גלו מהארץ בה נולדו וחיו ובה חיו אבות אבותיהם במשך מאות שנים. המכה הקשה שניחתה על היהודים עם הגירוש זעזעה את אמות הסיפים של היהדות. אלפים רבים מבין המגורשים מתו בדרכי הנדודים ומקרב הנותרים בספרד היו אלה שהצהירו על המרת דתם ושמרו את יהדותם בסתר, הם אלו שנקראו 'האנוסים'.

המלך פראנטה הראשון מושל נאפולי, היה אחד המושלים המעטים שאפשרו ליהודים לשבת בארצו, ועל אף שהיו המגורשים במצב עלוב ביותר, שמחו בגורלם והרגישו עצמם ברי מזל. גם בנאפולי מקבל דון יצחק תפקיד רם ומתמנה על ידי המושל ליועץ לו ולבנו שמלך אחריו.

יהודי העיר שהחלו להתבסס במקום ושכחו עם הזמן את מכת הגירוש התעוררו יום אחד לקול צחצוחי חרבות וקולות קרב. הם יצאו מבתיהם וגילו שמלך צרפת קארל השמיני, הכריז עליהם מלחמה.

הכניעה לצרפתים הייתה מהירה ודון יצחק יוצא לגולה באי סיציליה ביחד עם המלך והיה לו ליועץ עד מותו של המלך בשנת 1495. אז עזב את סיציליה ועבר לאי קורפו, חי שם חיי עוני וצער כי כל הונו נפל לשלל הצרפתים בנאפולי.

דון יצחק מצידו לא נתן גם כעת לאף אחד מבני משפחתו ליפול ברוחם חרף המאורעות הקשים."כל מה שהשם עושה -לטובה הוא עושה" נהג לומר בעת שהעצב עלה על פניהם. דבריו אלה עודדו אותם וכאשר נאלצו לעבור למונופול, ליד החוף האדריאתי, עשו זאת בהשלמה עם מצבם מתוך ידיעה שהכול לטובה.

בעיירה זו הגיע לשיא שאיפתו בחיים. שבע שנים תמימות ישב ועסק בלימוד התורה בלבד מבלי שיופרע על ידי עבודה ציבורית כלשהיא. שנים אלו הוקדשו כולן לכתיבת ספריו החשובים ולסיום פירושו לחומש 'דברים'.

בין ספריו שכתב באותו זמן – פירוש להגדה של פסח "זבח פסח", לפרקי אבות "נחלת אבות" ושלושה ספרים שנושאם הוא ביאת המשיח והשם הכולל שנתן להם הוא "מגדיל ישועות".

בשנת רס"ג (1503) עזב את מונופול הקטנה ועבר לוונציה שם נדפסו חלק מספריו ושם סיים לכתוב את פירושיו לחומשים ולנביאים.

בשנת רס"ט (1508) נפטר דון יצחק אברבנאל בהיותו בן 71 ונקבר בפדובה - איטליה. (יש לציין שבשנת 1509 הוחרבה העיר ומקום קבורתו נעלם).

 

  1. 1. מאמר יפה מאוד
    שמואל 11/06/2009 16:46
    מאמר יפה ומושקע