מאמר
חסידות ערלוי
חסידות ערלוי היא חצר חסידית שצמחה בארץ ישראל מאלפי בוגרי ישיבתה, האדמו"ר רבי יוחנן הוא זה שייסד את השושלת כמנהג אבותיו - הרבנים למשפחת סופר.
בנו של ה'חתם סופר' היה רבי שמואל בנימין סופר – ה'כתב סופר' ובנו היה רבי שמעון סופר – ה'התעוררות תשובה', דור רביעי ל'חתם סופר' היה רבי משה סופר ה'יד סופר', ובנו של ה'יד סופר' הוא האדמו"ר רבי יוחנן סופר שליט"א – דור חמישי מה'חתם סופר'.
בשנות הזעם באירופה נרצחו על ידי הנאצים יימח שמם ה'יד סופר' וה'התעוררות תשובה' – אביו וסבו של רבי יוחנן ביום כ"א בסיוון ה'תש"ד, לאחר סיום המלחמה שב רבי יוחנן לעיירה ערלוי החרבה בה שימש סבו כרב, לאחר שעלה לארץ ישראל הקים את ישיבת ערלוי - 'אוהל שמעון' על שם סבו רבה של העיירה ערלוי, ישיבה זו קיימת כיום בשכונת 'קטמון' בירושלים ותלמידים רבים מתדפקים על שעריה.
אבותיו של רבי יוחנן לא היו חסידים ולא נהגו באדמו"רות אלא שימשו כרבנים בהונגריה, רבי יוחנן הוא זה שהחל נוהג מנהגי חסידים בעקבות השפעתם של האדמו"ר רבי אהרון מבעלזא זצ"ל אליו היה מקורב וכן בהשפעת האדמו"ר מסקוירא, בשנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם השנייה לא חבש רבי יוחנן שטריימל ורק מספר שנים לאחר מכן החל עורך טישים (שולחן) וחובש שטריימל, חסידי ערלוי גם אינם מקפידים על חגירת 'גארטעל' בעת התפילה ונוסח תפילתם היא בנוסח 'אשכנז' כמנהג משפחת סופר ורוב יהודי הונגריה, ולא בנוסח 'ספרד' כפי שנוהגים ברוב חצרות החסידים. לעומת סממנים אלו נהגו חסידי ערלוי לומר יחד בכל שבת לפני תפילת שחרית את כל ספר התהילים כמנהג סקוירא, ומנהג נוסף בו נוהג האדמו"ר הוא צביעת חוטי הציצית בתכלת כמנהג חסידי ראדזין שרבם סבר כי גילה את החילזון שבדמו ציוותה התורה לצבוע את חוטי הציצית.
במשך השנים עברו בשעריה של ישיבת ערלוי אלפי תלמידים שהקימו קהילות של חסידי ערלוי במקומות רבים בארץ ובעולם, האדמו"ר עצמו נמצא בקשר הדוק עם חסידיו שיכולים להתקשר אליו טלפונית בכל שעות היום בלא צורך להגיע לירושלים ולהיכנס לחדרו, את תלמידי הישיבה כולם מכיר האדמו"ר היכרות אישית והוא נוהג להתפלל שלש תפילות ביום בישיבה הגדולה, לאחר תפילת שחרית מוסר האדמו"ר בכל יום שיעור קצר בהלכה ומשנה ובשעות הצהריים מוסר שיעור בעיון לבחורים המבוגרים יותר, בערב מוסר האדמו"ר שיעור בדף היומי לבעלי בתים מהחסידות בשכונת קטמון בירושלים.
קהילות חסידי ערלוי ברחבי העולם הקימו רשת בתי מדרש על שמו של ה'יד סופר', רשת תלמודי תורה על שם ה'כתב סופר' וכוללים להוצאת כתבי ה'חתם סופר'.
לאדמו"ר רבי יוחנן שבעה בנים שמנהיגים קהילות של חסידי ערלוי ברחבי העולם, רבי משה מתגורר בלונדון, רבי יעקב משמש כרבם של חסידי ערלוי בביתר עילית, רבי אברהם שמואל בנימין מכהן כראש הישיבה, רבי שמעון מכהן כרבה של שכונת בקעה בירושלים, רבי עקיבא מנחם משמש כרבם של חסידי ערלוי בבני ברק, רבי זלמן דוד ישעיה הוא רבם של חסידי ערלוי בבורו פארק שבארצות הברית ורבי אהרון מכהן כרבם של חסידי ערלוי באלעד.
האדמו"ר רבי יוחנן מעורב בחיים הציבוריים בארץ ישראל וכשהיה בן שלושים ושמונה שנה הוא נקרא על ידי האדמו"ר ה'בית ישראל' מגור לכהן כחבר ב'מועצת גדולי התורה' של 'אגודת ישראל', בשל גילו הצעיר יחסית של רבי יוחנן נאלצו לשנות את תקנון ה'מועצת' שהתיר עד אז לקבל חברים מגיל ארבעים ומעלה, השפעתו של האדמו"ר בציבור החרדי חסידי רבה והוא מעורב בהחלטות רבות בפוליטיקה החרדית והישראלית בה הוא מהווה סמן ימני, לפני כארבע שנים בעת שהחלו הדיבורים אודות תוכנית ההתנתקות מחבל עזה וצפון השומרון התבטא האדמו"ר ואמר 'איני מוכן לוותר על אף גרגיר מארץ ישראל'.
לחסידות מוסדות צדקה וחסד רבים והאדמו"ר עצמו מפורסם כבעל צדקה גדול.