תלמיד חכם עצום, מגדולי תלמידי החזון איש, ובעל רעיונות יצירתיים ומחשבה רחבת היקף. הרב גדליה נדל נולד בליטא בשנת תרפ"ג, עלה לארץ בגיל 13 ולמד בישיבת "היישוב" בתל אביב.

מעשה ארע ויום אחד הגיע הרב מאיר בר אילן לישיבה ובנאומו לפני התלמידים התבטא על הבחור גדליה נדל כי "כשיגמור את לימודיו הוא ילך לאוניברסיטה", כששמע זאת החזון איש הורה לו לעזוב את הישיבה וללכת לישיבת "לומז'א" בפתח תקווה.

כשהגיע לפרק "האיש מקדש", נשא לאשה את בתו של הרב אליהו ויינר מתלמידי החפץ חיים, לא לפני שקיבל עידוד מהחזון איש שאין לו מה לחשוש מ"בחור תיכוניסט". לאחר חתונתו מינהו החזון איש כרבה של שכונת "זכרון מאיר" בבני ברק. בתקופה זו ישב ולמד בהתמדה מופלאה בעיר יהוד כשפעם בכמה ימים חזר לבני ברק. גדולי ישראל, ובפרט מתלמידי החזון איש כמו הסטייפלר ובנו רבי חיים קנייבסקי, נהגו להתייעץ עמו רבות בענייני הלכות. הוא כשלעצמו החמיר מאד ולא סמך אף על כשרויות המהדרין, את העופות שחט ומלח בעצמו, לפרנסתו התקיים מייצור יין ביתי והקפיד מאוד לשלם לפועליו לפני שקיעת החמה כדי לקיים את המצווה "ביומו תתן שכרו".

חי בצניעות ובפשטות, הסגפנות היתה חלק בלתי נפרד מחייו. סופר עליו שמעולם לא אכל גלידה כיון שזה מאכל שכל כולו תאווה. כששמע שאברך מהכולל שלו התקין מזגן בביתו, הפסיק לתת לו מילגה. כל פעולותיו ומעשיו נעשו רק לאחר שיקול דעתו בלי להתחשב מה יאמרו העולם.

תקופה קצרה שימש כראש ישיבת ויז'ניץ. כששאלו את האדמו"ר מויז'ניץ איך הוא לוקח לישיבתו החסידית ראש ישיבה ליטאי ענה להם - הוא קוצקער. [עיירה חסידית בפולין שנודעה בחריפותה]. תלמידיו החסידיים רצו "להתגרות" בראש הישיבה הליטאי ואמרו לו - נראה את כוחך בספרי החסידות, אמר להם שיכולים הם להביא איזה ספר חסידי שהם רוצים, הביאו לו את ספר התניא שנחשב כקשה מאד, להפתעתם של תלמידיו לא היה גבול כשנוכחו לדעת שהרב הליטאי מפגין שליטה ובקיאות מדהימה בספר.

ר' גדליה  הסביר ש"גזירת הכתוב" אין כוונתה שהתורה "סתם" אמרה, אלא שהשכל האנושי לא יכול להבין את העניין מרוב עמקותו ולכן אי אפשר לדון בו מבחינה הגיונית. פעם אחת נשאל שאלה הלכתית וענה תשובה, שאלוהו - הרי זה נגד הש"ך? ענה להם - אין כזה ש"ך, בדקו וראו שצדק, שאלוהו - היאך ידע מאי קיומו של ש"ך זה? ענה להם - שהוא לא ידע, אלא שבשכלו הבין שהש"ך לא יכול לומר אחרת.

היה רחב אופקים ורכש ידע גם בחכמות נוספות כמו פילוסופיה, טכנולוגיה וכדו'. כשביקר בלונדון במכון טכנולוגי, העיר למדענים כי חלה טעות בחישובם, לאחר שבדקו זאת נוכחו לדעת כי צודק הרב.

מידה גדושה של  אהבת ישראל פיעמה בקרבו, קיבל כל אחד בחיוך. כשאחד החזיר לו את היין שקנה ממנו, כיון שחשש שזהו יין נסך האסור בשתיה, ראה רבי גדליה שיש לו כעס ומרמור, אמר לו - הן אתה עושה עכשיו מצווה ועליך לשמוח בכך!

רבי גדליה לא פרסם את חידושי תורתו. ספר בשם "חידושי ר' גדליה" יצא לאור מכתביו שגנז אך לבסוף מסרם לדפוס. תלמידיו הוציאו קונטרס של חידושי אגדה בשם "שיעורי רבי גדליה". נפטר בשנת תשס"ד בגיל 81, רבבות בני אדם הלכו אחר מיטתו. בהספדו של הרב ניסים קרליץ אמר על הנפטר "אמנם היום אין דין של תלמיד חכם, אך לרבי גדליה  היה דין של תלמיד חכם".