יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

תפארתה של ירושלים - האדר"ת

ביום ג' באדר שנת תרס"א נפטר רבה של ירושלים הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ'-תאומים-האדר"ת, רבי אליהו דוד היה מראשי הלוחמים בנגע ההשכלה שאיים על החינוך החרדי בארץ ישראל בשלהי המאה ה-19

ב. וולף ג' באדר תשס"ט - 27/02/2009 05:00

בחודש אדר שנת תרס"א עלה הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ' - תאומים לירושלים עיר הקודש.

מראה העיר ירושלים בתקופת רבנותו של האדר"ת צלם

היה זה בשלהי שנות כהונתו הארוכות של רבי שמואל מסלנט כרבה של ירושלים. רבי שמואל, שהיה כבר ישיש ושבע ימים, שהה תקופות ארוכות באלכסנדריה שבמצרים ולכן לא היה שלם עם כתב רבנות ירושלים שהיה בידו. הוא חש שכאשר הינו עוזב את העיר לזמן רב, איננו ממלא את תפקידו כראוי. לכן ביקש רב נוסף, גאון וחשוב, שיכהן לצידו.

רבנים גדולים ומפורסמים כיהנו יחד עם רבי שמואל מסלנט. בתחילה היה זה רבי מאיר אויערבך מקאליש בעל ה"אמרי בינה" ואחריו הגאון האדיר רבי יהושע לייב דיסקין. עכשיו, עם פטירתו של רבי יהושע לייב דיסקין, ביקש רבי שמואל מסלנט להביא רב אחר. הוא פנה למרן הגאון רבי חיים עוזר מווילנא, שימליץ עבורו על רב מתאים. רבי חיים עוזר המליץ על רבה הגדול של העיירה מיר: רבי אליהו דוד רבינוביץ' - תאומים.

רבינו האדר"ת נולד יחד עם תאומו לאביו הגאון החסיד רבי בנימין (שנודע בסוף ימיו כרבי מוולקומירר) בעיירה פיקעלין שבצפון מחוז זאמוט, במערב ליטא.

שנת הולדתו של האדר"ת מוטלת בספק. בספריו הוא מעיד שנולד בשנת תר"ה ועל מצבתו כתוב שנפטר בשנת תרס"ה, בן שישים ושתים שנה, ואם כן נולד בשנת תר"ג.

רבי בנימין היה מגדולי הלוחמים נגד המשכילים, שניסו לפרוס את רשתם בליטא בדורו והיה גאון, צדיק וקדוש. ידוע שרבי בנימין היה נוהג לסיים את הש"ס בכל חודש כהגר"א.

בית הוריו של האדר"ת היה בית עני מרוד, אך רוח טהרה וקדושה שרתה בבית. האב, רבי בנימין, חינך את ילדיו לתורה ולמעשים טובים.

כבר בהיותם כבני תשע התחילו התאומים, האדר"ת ואחיו, לכתוב את חידושיהם ובין שנותיהם השלוש עשרה לחמש עשרה כתבו יחד את חיבורם על כללי הש"ס, שהתפרסם תחת השם שבת אחים.

בג' תמוז שנת תרכ"א, בהיותו כבן תשע עשרה, נשא לאישה את בתו של רבי אריה ליב חזן, תלמיד חכם מפוניבז', ועבר לגור בעירם.

האישה הצעירה ניהלה את עניני הבית ואף עסקה בפרנסה, על מנת שיוכל בעלה הצדיק להמשיך לשקוד על התורה ועל העבודה, ואף לעסוק בלימוד תורה לאחרים. מחלות עיניים קשות תקפו אותו ואף שנתיים שלמות שלא יכל ללמוד כשורה, כפי שהעיד על עצמו, אך כל זה לא גרע כהו זה מגדלותו בתורה.

צעיר לימים היה האדר"ת (רבי אליהו דוד רבינוביץ' – תאומים) כאשר החל לכהן ברבנות בעיר פוניבז' ושנים ארוכות נשא במשרה זו. לימים עבר לכהן בעיירה מיר וממנה עלה ארצה ישראל.

כאמור ביקש רבי שמואל מסלנט, רבה הישיש של ירושלים, רב גדול וצדיק לכהן לצידו לעת זקנותו, ושלח כתב בקשה לרבה של מיר, רבי אליהו דוד רבינוביץ' – תאומים. בסוכות שנת תרס"א קיבל האדר"ת את כתב הרבנות מירושלים ובאדר של אותה השנה הגיע ארצה.

כאשר עלה האדר"ת לבקר את רבה הישיש של ירושלים, מיד לאחר בואו קם רבי שמואל מסלנט מכיסאו והכריז: "הריני מוסר בזה להדרת גאונו את כסא הרבנות...".

לא קלה היתה המשרה החדשה. לא קל היה לכהן כרבה של ירושלים, שהיתה באותם הימים מרובת מחלוקות בענינים שונים. רובם של המחלוקות היו בין החסידים למתנגדים, ובין אנשי היישוב הישן לבין המתחדשים. כוחות רבים השקיע האדר"ת בהשלטת שלום וסדר והפשרת המחלוקות.

מאמצים גדולים ומיוחדים גם השקיע הרב במלחמותיו נגד המשכילים, שניסו לתקוע את טלפיהם בחומות ירושלים ופרצו גדרות דווקא בענייני החינוך, ציפור נפשה של היהדות.

בפיתויים גדולים משכו המשכילים והחופשיים את צעירי הצאן לבתי הספר המתחדשים שפתחו. הם הבטיחו רמת לימודים גבוהה, ארוחות מזינות לילדי העיר המורעבים ושאר מותרות - שלאנשי ירושלים, שהיו ברובם עניים מרודים, קרצו ומשכו אותם לתוך הרשת.

היה זה כבר בסוף ימיו של רבי אליהו דוד, כאשר נלחם את מלחמות ה' בסגירת הפרצות בחינוך ובחיזוק החומות הבצורות נגד האויבים המאיימים על שלום היהדות החרדית בירושלים.

בסוף חודש שבט שנת תרס"ה, כששכב במטתו במחלתו האנושה, ממנה לא קם עוד, כתב לבקשת רבי בן ציון ידלר המגיד הירושלמי כתב חיזוק ליראי ה', ובו נאמר:

"בהתפרץ תבערה גדולה רח"ל, האוכלת כל סביביה באין מציל, אז ישוב כל איש להציל עצמו ביתו ורכושו. כן הדבר הזה אש הכפירה והמיות בעוה"ב עתה ללהב יצתה, והעמידו כל התורה על לימוד לשון עברית ותולדות ישראל ולעשות כל התורה שבכתב כסיפורי מעשיות.. לכן נתאגד לאגודת קדש ללחום עם מעשי פרצי הדור מלחמת ה'... להתבצר בחומת דת תורה הקדושה...".

כשסיים הרב את מכתבו, אמר לרבי בן ציון: "דע לך שכל תיבה ותיבה אני כותב בדם. אבל שמח אני להקריב את שארית דמי, כדי שיתחזק החינוך הישן ויתמעטו פרצות בית הספר".

זמן קצר לאחר מכן, ביום ג' אדר תרס"ה, נפטר רבי אליהו דוד רבנוביץ' – תאומים לבית עולמו. אך תורתו ומורשתו החינוכית נשארו עימנו עד היום.