יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

שכונת 'מאה שערים'

שכונת 'מאה שערים' היא מהשכונות הותיקות ביותר של ירושלים שמחוץ לחומות ומהווה כיום סמל של שמירת תורת ה' ומסורת ישראל ללא פשרות.

מוטי מרינגר ח' בסיון תשס"ט - 31/05/2009 05:00
השכונה החרדית 'מאה שערים' שבירושלים עיר הקודש הייתה השכונה היהודית החמישית שנבנתה מחוץ לחומותיה של העיר העתיקה בירושלים, קדמו לה השכונות 'משכנות שאננים', 'מחנה ישראל', 'נחלת שבעה' ו'בית דוד', שכונת 'מאה שערים' הייתה גם השכונה המרוחקת ביותר מחומות העיר העתיקה הרבה יותר מחברותיה שקדמו לה.

שכונת 'מאה שערים' הוקמה על ידי חברי 'חברת בוני ירושלים' שבראשה עמד רבי יוסף ריבלין שהיה כבר בעל ניסיון בהתיישבות מחוץ לחומות כשהשתתף בהקמת השכונות 'נחלת שבעה' ו'בית דוד', עוד מחברי הקבוצה היו רבי בן ציון ליאון ורבי שמואל הומינר שאף היה הדייר הראשון בשכונה וכיום אחד מרחובות השכונה נקרא על שמו, סה"כ מנתה הקבוצה כמעט מאה וחמישים איש.

חברי הקבוצה היו ברובם עניים שהתפרנסו מחלוקות של הכוללים השונים שהיו בירושלים ועל כן לא היה להם את האמצעים הכלכליים לקנות אדמות שסמוכות לחומות העיר העתיקה והיו יקרות למדי, בשל כך התרחקו מעט הרוכשים וקנו אדמות במרחק של כשלשה קילומטרים מחומות העיר, שטח האדמה שנרכש נקרא בשם 'כרם כדכוד' והוא היה בשטח של 32 וחצי דונם שנקנה בשלשה שלבים מערביי הכפר ליפתא שהיו בעלי המקום.

התכנסות חברי הקבוצה לצורך תכנון השכונה הייתה בשבוע בו נקראה בתורה פרשת תולדות, בהשראת פרשה זו קראו חברי האגודה לשכונה אותה תכננו בשם 'מאה שערים' כלשון הפסוק 'ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'', אסיפת היסוד התכנסה בבית הוועד הכללי שבעיר העתיקה, והיא התנהלה על ידי נשיאי הוועד רבה של ירושלים - רבי שמואל סלנט ורבי מאיר אויערבך. באסיפה נדונה דמותה של השכונה העתידה, ונישאו נאומים המעודדים את יוזמת בניית השכונה שתקל על בעיית הצפיפות בירושלים שבין החומות.

את מבנה השכונה תכנן האדריכל והארכיאולוג הגרמני קונרד שיק, מטעמי ביטחון ומפאת ריחוקה של השכונה תכנן האדריכל את מבנה השכונה כריבוע מוארך של בתים הצמודים זה לזה ויוצרים מעין חומה המגינה על השכונה, לאורך החומה נבנו ששה שערים מעץ שנסגרו בכל לילה ונפתחו בבוקר שלמחרת, שערי העץ הוחלפו לאחר כמה שנים בשערי ברזל. במרכז השכונה השתרעה חצר גדולה ובה נחפרו במשך השנים בורות מים בהם נאספו מי גשמים לרווחת התושבים, כמו כן הוצב בחצר תנור לאפיית לחם ונבנו בה מספר חנויות, מלבד הצרכים הגשמיים הושם דגש על הצרכים הרוחניים של התושבים ובחצר הוקם בית-כנסת שנקרא 'ישועות יעקב' וכן נבנה מקווה טהרה ותלמוד תורה 'בית אברהם'.

כחצי שנה לאחר התכנסות חברי הקבוצה וייסוד החברה - בחודש אייר תרל"ד הונחה אבן הפינה לשכונה, פחות משנה לאחר מכן בחג החנוכה שנת תרל"ה הושלמו בנייתם של עשרת הבתים הראשונים בשכונה, בשנת תרמ"א נערכה בשכונה מסיבת חנוכת השכונה ובמהלכה הוגרלו בתי השכונה בין חברי הקבוצה וכן הושלם בנייתו של החלק האחרון בחומה, הבתים שנבנו הספיקו למאת חברי הקבוצה הראשונים ולחברים שנרשמו מאוחר יותר נבנו בתים לאחר אכלוס השכונה, לצורך בניית בתים לחברים אלו נזנחה תוכנית הבנייה המקורית אותה תכנן האדריכל והחלו נבנים בתים רבים בצפיפות בשטח הפתוח של החצר, בתוך חמש עשרה שנה מעת הקמת השכונה נבנו במקום כמאתיים בתים בהם דרו כ-800 תושבים, כעבור שלש שנים בלבד נוספו עוד מאה בתים בשכונה ומספר תושביה כמעט והוכפל.

בשכונה הוקם ועד שניהל את ענייני השכונה הרוחניים והגשמיים, הועד מנה שבעה חברים ובין תקנותיו הייתה ההוראה שלא לאפשר למי שאינו שומר תורה ומצוות לגור בשכונה.

בעקבות הצפיפות המרובה ששררה בשכונת מאה שערים הוקמו סביבה שכונות לוויין שמהוות היום חלק משכונת מאה שערים וצביונה, בין שכונות אלו הן שכונת 'בתי אונגרין' ושכונת בתי וורשה'.

לאחר מלחמת העצמאות נחצתה העיר ירושלים לשני חלקים, חלקה המזרחי עבר לשליטתה של ירדן וחלקה המערבי נותר בידי מדינת ישראל, קו הגבול עם ירדן עבר בסמוך ל'מאה שערים' ובקצה המזרחי של השכונה נבנה קיר על מנת להגן על תושבי השכונה מירי צלפים ירדנים.

כיום לאחר כיבוש העיר העתיקה ומזרח ירושלים נמצאת שכונת 'מאה שערים' במרכזה של העיר ירושלים, בתי השכונה ברובם נותרו על עומדם מאז היווסדם ובתים רבים נוספים נבנו בשטחים ריקים או על גגות הבתים הישנים, השכונה מיוחדת כיום בצביונה המזכיר במשהו את השטעטל היהודי האירופאי והיא מעלה ניחוחות יהודיים אוטנטיים המייחדים אותה מחברותיה, תושבי השכונה הם רובם ככולם יהודים החרדים לדבר ה' ורובם משתייכים לחצרות חסידיות שונות כמו 'תולדות אהרן', 'תולדות אברהם יצחק', 'ברסלב', 'קרלין' ועוד.

לתושבי השכונה יצא שלא בצדק על ידי אמצעי התקשורת בישראל שם של קנאים וחשוכים, הסיבה העיקרית לכך היא ההפגנות הרבות שחלקן היו אלימות במקצת שעשו אנשי השכונה בכיכר השבת הסמוכה לשכונה, למעשה אנשי השכונה החרדים לדבר ה' הינם מכניסי אורחים ומאירי פנים לכל אחד מישראל.

בעקבות ייחודה של השכונה יצא שמה כאטרקציה תיירותית ומבקרים רבים באים לשכונה, תיירים אלו מתבקשים על ידי שלטים מאירי עיניים להיכנס לשכונה אך ורק בלבוש צנוע וזאת על מנת שלא לפגוע ברגשותיהם ובאורח חייהם של תושבי המקום החרדים.