שבת כ"ז באייר תשפ"ב 28/05/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבי משה איסרליש - הרמ"א

רבי משה איסרליש – הרמ"א כיהן כרבה של העיר קרקוב ושל כל יהדות פולין, חיבוריו ההלכתיים הם מורי הדרך של הפסיקה האשכנזית עד ימינו.

מוטי מרינגר י"ח באייר תשס"ט - 12/05/2009 05:00
רבי משה איסרליש – הרמ"א נולד בשנת ה'ר"פ בקוזמיר (קייז'מיז') - פרבר של העיר קרקוב (קרקא) שבפולין, הדעות חלוקות בין ההיסטוריונים מה מקור שם משפחתו של הרמ"א – איסרליש, הדעה הרווחת היא כי מקור השם הוא באביו של הרמ"א שנקרא ישראל וכונה איסר'ל, איסרליש פירושו 'של ישראל'.

בהגיע הרמ"א לגיל מצוות הייתה בקיאותו בתורה כה רבה וכבר בגיל צעיר זה הוא הוסמך לרבנות. הרמ"א למד תורה בלובלין בישיבתו של הגאון רבי שלום שכנא שלימים היה לחמיו, אשתו זו הראשונה נפטרה על פניו בשנת ה'שי"ב והרמ"א התאבל עליה מאוד, מסופר שלאחר תום ימי האבל הציעו לרבי שלום שכנא שיתן את ביתו השנייה לרמ"א והוא נענה ואמר שאינו רוצה לתת את ביתו לאישה למי שיודע לתת הספד כה מבריק על אשתו.

בשנת ה'שי"ג לאחר ששב הרמ"א לקרקוב הוא נשא בזיווג שני את אחותו של רבי יוסף כץ מחבר הספר 'שארית יוסף' שכיהן כאב"ד בקרקוב.

אביו של הרמ"א היה עשיר גדול והוא בנה בית כנסת בקרקוב עבור בנו, בית כנסת זה הפך בתקופת שואת יהודי אירופה למחסן של מכבי האש המקומיים וכך ניצל מחרבם של הנאצים ימ"ש, כעשר שנים לאחר השואה נפדה המקום והוא משמש כבית כנסת עד היום, לאחר פטירת אביו של הרמ"א הוא הוריש לו הון רב שממנו החזיק הרמ"א ישיבה שיסד בעיר ועמד בראשה.

מפעלו הגדול של הרמ"א היה בחיבורים שכתב, חיבורו הראשון היה הפירוש 'דרכי משה' על 'ארבעה טורים' בו הוא מביא בעיקר את דעותיהם של הראשונים מימי רבי יעקב בעל הטורים ועד ימיו, באמצע מלאכת הכתיבה של חיבור זה ראה אור החיבור 'בית יוסף' שחיבר מרן רבי יוסף קארו זצ"ל על 'ארבעה טורים' ובו ביאור מקיף על מקורותיו של ה'טור' וכן דעותיהם של פוסקים נוספים, למרות הופעתו של חיבור זה ראה הרמ"א צורך גם בחיבורו ועל כן המשיך בכתיבת הפירוש 'דרכי משה' והוא מהווה עד היום חלק בלתי נפרד מהספר 'ארבעה טורים'.

לאחר שסיים הרמ"א את החיבור 'דרכי משה' הוא החל לכתוב חיבור הלכתי אחר שאמור היה להקיף ולסכם את כל ההלכות שנכתבו בספר 'ארבעה טורים', בפעם השנייה הקדים מרן רבי יוסף קארו את הרמ"א והוציא לאור את החיבור 'שולחן ערוך' שדמה לחיבור עליו עמל הרמ"א, כאשר הגיעו לאירופה העתקים מהספר 'שולחן ערוך' החליט הרמ"א להפסיק את כתיבת חיבורו ולעסוק בכתיבת ה'מפה' – הגהות על דברי השולחן ערוך שיורו מה ההלכה לפי מנהגי האשכנזים, בהקדמתו ל'מפה' כתב הרמ"א את הסיבות שגרמו לו לכתוב חיבור זה "בהיות כי הגאון המחבר ב"י ושלחן ערוך שלו, חכם עדיף מנביא, טבח טבחו ערך שלחנו לא הניח אחריו מקום להתגדר בו, לולי ללקט דברי האחרונים ולהורות דרך המנהגים שנהגו במדינות אלו, באתי אחריו לפרוס מפה על שלחן ערוך שחבר עליהם כל פרי מגדים ומטעמים אשר יאהב האדם, ובלא זה השולחן אשר ערך לפני ה' ולא נתנו עדיין לבני אדם אשר במדינות אלו, אשר רובו מנהגיו במדינות אלו לא נהיגינן כוותיה כי כבר אמרו ז"ל אין למדין מן הכללות, כ"ש מן הכלל שכלל הגאון הזה לעצמו לפסוק אחרי הרי"ף והרמב"ם במקום שרוב האחרונים חולקים עליהם, ועי"ז נתפשטו בספריו הרבה דברים שאינן אליבא דהלכתא לפי דברי החכמים שמימיהם אנו שותים שהם הפוסקים המפורסמים בבני אשכנז וצרפת.. ..אשר אנו מבני בניהם, ואני ראיתי כי דבריו בשו"ע כנתנו מפי משה מפי הגבורה ויבאו התלמידים הבאים אחריו וישתו דבריו בלא מחלוקת.. ...ע"כ ראיתי לכתוב דעת האחרונים עם המקומות שלא היו נראין לי דבריו כדי לעורר התלמידים", חיבורו של הרמ"א 'המפה' משולב כיום יחד עם דברי ה'שולחן ערוך' ועל פי פסקיו נוהגים כל קהילות האשכנזים.

המסורת מספרת כי את החיבור שהתחיל הרמ"א לכתוב והפסיק באמצע מלאכתו קבר הרמ"א תחת אילן בבית הקברות שבקרקא, לפני שנפטר הרמ"א הוא ציווה לקברו גם כן תחת אותו אילן, אילן זה ראה ברכה מאז שנטמנו הכתבים תחתיו ופארותיו הלכו וצמחו, לימים רצו יהודי הסביבה לעקור אילן זה על מנת לסדר מקום מרווח סביב קברו של הרמ"א לטובת היהודים הרבים הפוקדים את המקום, אולם רוח סערה מנעה מלבצע מלאכה זו והאילן נותר על מקומו, בימי מלחמת העולם השנייה עת כבשו הנאצים ימ"ש את פולין חיללו הצוררים את בית הקברות היהודי בקרקוב, באותה העת שח האילן הגדול את קומתו והסתיר מעין רואים את מצבת קברו של הרמ"א שנותרה עד לימינו ללא פגע.

לאחר שסיים הרמ"א את פריסת ה'מפה' על ה'שולחן ערוך' הגיע חיבור זה לידי מרן ה'בית יוסף' שהעריך עד למאוד את הרמ"א ושלח לו דורון - 'תיקון סופרים' שעל פיו כתב הרמ"א ספר תורה ששימש את יהודי קרקוב באירועים מיוחדים כמו בתפילות יום הכיפורים, ספר תורה זה נעלם בימי השואה ולא נודעו עקבותיו.

בנוסף לשני חיבורים אלו חיבר הרמ"א ספרים נוספים ביניהם 'תורת החטאת' על דיני 'איסור והיתר', פירוש על מגילת אסתר בשם 'מחיר יין', 'שו"ת הרמ"א' וספר 'תורת העולה' העוסק בפילוסופיה, ידוע כי הרמ"א גם כתב חיבור ובו פירוש מקיף על אגדות המשנה אך פירוש זה אבד ואינו מצוי בידינו כיום.

רבי משה איסרליש זצ"ל התבקש לישיבה של מעלה ביום י"ח אייר – ל"ג בעומר שנת ה'של"ב והוא בן נ"ג שנה בלבד, בחייו הקצרים יצר הרמ"א יצירה תורנית מדהימה בגודלה והיקפה שאין קודם לה בפסיקה בין קהילות האשכנזים.

הרמ"א נטמן בבית הקברות שבקרקוב מאחורי בית הכנסת שייסד ונקרא על שמו ואת קברו פוקדים כיום אלפי יהודים.