יום ראשון כ"ז בסיון תשפ"ב 26/06/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

ההיסטוריה היהודית של עכו

בצפונה של ארץ ישראל שוכנת העיר עכו הטומנת בחובה את סיפורה של קהילה יהודית קטנה שבראשה עמדו רבים מגדולי ישראל במשך הדורות.

מוטי מרינגר ט"ו באייר תשס"ט - 09/05/2009 22:00
העיר עכו שוכנת בצפונה של ארץ ישראל לחופי הים התיכון ההיסטוריה הכללית של עכו ארוכה ומפוארת, אולם ברוב שנותיה של העיר לא הייתה בה קהילה יהודית גדולה וחיו בה רק יהודים מעטים, כבר באזכור הראשון של עכו בספר שופטים נכתב 'אשר לא הוריש את יושבי עכו ואת יושבי צידון' והכנעני שישב בעכו המשיך לדור בעיר. למרות קוטנה של הקהילה היהודית בעיר לאורך ההיסטוריה, נשמר רצף יהודי בעיר במשך אלפי שנים.

לאורך כל השנים מכיבוש ארץ ישראל ועד לימי התנאים והאמוראים לא נמצאה במקורות היהודיים ראיה לכך שיהודים גרו בעיר, יש היסטוריונים שטוענים כי קברה של דבורה הנביאה מצוי בעיר וכן קברו של אמנון בן דוד אולם אין הוכחות לדבר, היסטוריונים נוספים טוענים כי בימי בית המקדש השני חיו יהודים רבים בעכו תחת הנהגתו של יונתן החשמונאי, וכן שיהודי עכו השתתפו לאחר חורבן הבית השני במרד הגדול נגד הרומאים.

במשנה ובתלמוד נזכרת העיר עכו מספר פעמים כמקום שיש נידון לגביו אם הוא חלק מארץ ישראל או לא, בגמרא במסכת כתובות מובא שרבי אבא היה מנשק את אלמוגי עכו מרוב חיבתו לארץ ישראל, כמו כן מצוין כי חכמי ארץ ישראל כשהיו מלווים את חבריהם מחו"ל היו נפרדים מהם בעיר עכו לפי שאסור לצאת מארץ ישראל, מנגד במשנה במסכת גיטין משמע מלשון התנאים כי עכו איננה חלק מארץ ישראל, בעלי התוספות שנדרשו ליישב סתירה זו תירצו על פי דברי התלמוד ירושלמי כי עכו היא מחציתה בארץ ישראל ומחציתה בחוצה לארץ, במקומות נוספים מצוין כי חלקה של עכו שבתוך חומות העיר העתיקה שייך לארץ ישראל ואילו חלקי העיר שמחוץ לחומות הינם מחוץ לארץ.

מעבר הנידון ההלכתי בדבר מעמדה של עכו חיו בתקופת המשנה והתלמוד כמה וכמה חכמים יהודים בעכו, בגמרא במסכת פסחים מובא 'ומעשה ברבן שמעון בן גמליאל ורבי יהודה ורבי יוסי שהיו מסובין בעכו, וקדש עליהם היום', כמו כן מובא בכמה מקומות בתלמוד שמו של רבי אבא דמן עכו שהיה מנהיג הקהילה היהודית בעיר, בנוסף מוזכרים בתלמוד במספר מקומות חכמים שמקומם היה בכפר עכ,ו אולם אין ודאות כי הכוונה לעכו עצמה ולא לאחד הכפרים הסמוכים לה.

בראשית ימי הביניים שלטו בעכו במשך תקופה קצרה מוסלמים שעד מהרה נוצחו על ידי הצלבנים ששלטו בעיר במשך יותר ממאה שנה, בתקופה זו זרחה שמשה של היהדות בעכו כאשר הגיעו אליה כמה וכמה מגדולי הראשונים.

ביום ג' בסיוון שנת ד' אלפים תתקכ"ו הגיעו רבי משה בן מימון – הרמב"ם ומשפחתו לעיר עכו, את יום זה קבע הרמב"ם למשפחתו כיום חג על שזכו להגיע לארץ ישראל, הרמב"ם דר בעכו במשך חצי שנה ולאחר מכן המשיך במסעו לכיוון ירושלים. חמש שנים לאחר שעזב הרמב"ם את עכו עבר במקום הנוסע בנימין מטודלה שמעיד בכתביו שבאותה עת חיו בעיר עכו כמאתיים יהודים בלבד.

קרוב לחמישים שנה לאחר הגעתו של הרמב"ם לעכו בשנת ד'תתק"ע, החלה עליית בעלי התוספות לארץ ישראל, ראשוני העולים היו רבי שמשון משאנץ ורבי יהונתן הכהן מלוניל שהתיישבו בעכו והקימו בה בית מדרש בו למדו תלמידי חכמים בדרכם של בעלי התוספות, כעבור כמה עשרות שנים התרחש בצרפת ויכוח פריז שבעקבותיו נשרפו עשרים וארבע עגלות של ספרי קודש, באירוע שמכונה 'שריפת פריז', בעקבות אירוע זה החליט רבי יחיאל מפריז שהיה מנהיג יהדות צרפת ועמד שם בראשות ישיבה בת מאות תלמידים לעלות לארץ ישראל, רבי יחיאל הגיע אל העיר עכו יחד עם מאות מתלמידיו והקים בה מחדש את ישיבתו אשר הייתה בפריז, לאחר פטירתו של רבי יחיאל בשנת ה' כ"ז לערך עמד בראשות הישיבה בעכו רבי משה בן נחמן – הרמב"ן שדר בעיר. הישוב היהודי בעכו הוסיף להתקיים עד לכיבוש העיר והריסתה על ידי הממלוכים בשנת ה'נ"א לערך, לאחר מכן במשך למעלה ממאתיים שנה עמדה העיר עכו שוממה מאדם עד לכיבושה על ידי הטורקים העותומאניים.

בשנת ה'תק"א עלה לארץ ישראל רבי חיים בן עטר – ה'אור החיים' והתיישב בעכו, ה'אור החיים' הקים בעכו את ישיבת 'כנסת ישראל' ודר בה כמעט שנה, שנתיים לאחר מכן בשנת ה'תק"ג הגיע לעכו רבי משה חיים לוצאטו – הרמח"ל שחי בעיר עד לפטירתו כעבור שלש שנים.

במשך כל אותה תקופה מאז שכבשו העותומאנים את העיר ועד לראשית המאה הי"ח הייתה העיר עכו יישוב קטן ולא מפותח, באמצע המאה הי"ח שלט באזור הגליל המושל דהאר אל עומר, מושל זה פיתח ערים רבות בגליל והיה זה שאישר לרבי חיים אבולעפיא לחדש את הישוב היהודי בטבריה, גם את עכו הרחיב ופיתח דאהר אל עומר והפך את המקום לעיר נמל חשובה, בשונה מיהודי טבריה שנהנו מחסדו של דאהר אל עומאר יהודי עכו שבעו מנחת זרועו, את בית הכנסת שבו התפלל הרמב"ן ושבו התקיימה ישיבתו של ה'אור החיים' החרים דאהר אל עומר ובנה על גביו מסגד גדול הנושא את שמו עד היום, היהודים קיבלו במקום בית הכנסת רחב הידיים שהיה להם בית הכנסת קטן המצוי בסמטה צרה וצדדית, בית כנסת זה מוכר כיום כבית הכנסת הרמח"ל בעכו.

לאחר מספר שנים מרד דאהר אל עומר בשלטון המרכזי שבטורקיה והובס בקרב על ידי אחמד אל ג'אזר שקיבל את השליטה בעכו, יועצו של אחמד אל ג'אזר היה השר היהודי רבי חיים פרחי. אחמד אל ג'אזר היה מנהיג אכזרי ושמו אל ג'זאר שפירושו 'הקצב' מעיד על כך, באכזריותו ציווה אל ג'אזר לנקר את עינו ואת קצה חוטמו של רבי חיים פרחי שהוסיף להיות נאמן לו.

בימיו של אל ג'אזר כבש נפוליאון חלקים נרחבים מארץ ישראל וצר על חומותיה של עכו, בתוך העיר התבצרו חייליו של אל ג'אזר שניהלו קרבות קשים עם הצרפתים על פי עצותיו של רבי חיים פרחי, יחד עם רבי חיים פרחי סייעו לאל ג'זאר במלחמתו קבוצת מלחים אנגלים שחנו בנמל עכו תחת פיקודו של אדמירל סידני סמית, וכן מומחה צרפתי לתותחנות בשם אנטואן דה פיליפו, חיילי נפוליאון שצרו על העיר הצליחו בשלב מסוים לפרוץ את חומותיה אולם כאשר ניסו להיכנס אל העיר נוכחו לגלות כי בעצתו של רבי חיים פרחי נבנתה בצידה הפנימי של החומה חומה נוספת המגנה על העיר, כישלון זה שבר את רוחם של חיילי נפוליאון וביום ט"ו באייר התקנ"ט נסוגו נפוליאון וחייליו מעל חומות העיר עכו והמצור הוסר.

יש היסטוריונים שטוענים כי נפוליאון הבטיח ליהודים מדינה בארץ ישראל כחלק מניסיונותיו לשכנע את רבי חיים פרחי כי לא יעזור לאל ג'זאר.

לאחר מלחמת העולם הראשונה וסופה של האימפריה העותומאנית שלטו בארץ ישראל האנגלים על ידי שלטון המנדט, באותה תקופה גדלה הקהילה היהודית בעכו במאות אחוזים, כאשר החלה ההתנגדות לאנגלים על ידי ארגוני המחתרת הפכה מצודת עכו לבית כלא וגרדום עבור לוחמי המחתרות שנתפסו, ביום י"ד באייר שנת תש"ז פרצו לוחמי האצ"ל למצודת עכו ושחררו מכלאם את רוב אסירי המחתרות שהיו כלואים בה.

קישורים נוספים: בית כנסת הרמח"ל בעכו, בית הכנסת בעכו