שבת כ"ז באייר תשפ"ב 28/05/2022
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

רבינו לוי בן גרשום – הרלב"ג

רבינו לוי בן גרשום – הרלב"ג היה מגדולי פרשני המקרא והפילוסופים היהודיים שבימי הביניים, לבד מיצירתו היהודית המופלאה תרם הרלב"ג רבות גם לחוכמת התכונה (אסטרונומיה) והמתמטיקה.

מוטי מרינגר ו' באייר תשס"ט - 30/04/2009 05:00
רבינו לוי בן גרשום – הרלב"ג נולד בעיר בניולס שבדרום צרפת בשנת ה'מ"ח, לגבי יחוסו של הרלב"ג רבו המחלוקות בין החוקרים, יש שטענו כי אביו של הרלב"ג הוא רבי גרשון ב"ר שלמה מקשטלוניא, שחיבר את הספר "שער השמים" על חכמת הטבע ותכונה ושהיה חתנו של הרמב"ן, דעה זו מובאת גם בספר 'סדר הדורות' אולם רוב החוקרים מערערים על קביעה זו, מכל מקום מהפירושים הרבים שמביא הרלב"ג בכתביו בשם אבותיו ניכר הדבר כי הרלב"ג היה בן למשפחה של תלמידי חכמים.

שתי דורות קודם ללידת הרלב"ג פרסם הרמב"ם את ספרו 'מורה נבוכים', ספר זה שעוסק בפילוסופיה יהודית התקבל בחשש מה בקהילות ישראל, היו מקומות שאסרו ללמוד בספר זה לחלוטין והיו שהגבילו את גיל הלימוד בו, מנגד היו קהילות שעודדו את העיון בפילוסופיה בכלל ובספר 'מורה נבוכים' בפרט, בקהילה כזו נולד הרלב"ג שחיבוריו בפילוסופיה יהודית היו לשם דבר.

הרלב"ג כתב חיבורים רבים, תורניים ואחרים, חיבורו התורני הנפוץ ביותר כיום הוא פירושו על התנ"ך, פירוש זה כתב הרלב"ג על פי חלוקה לשלשה דרכים, חלק ראשון הוא ביאור המצוות הכתובות בתורה, חלק שני נקרא בשם 'חלק המקיף החכמה המדינית' בו מפרש הרלב"ג את המידות וההנהגות שבתורה, בחלק השלישי כתב הרלב"ג את הדעות העיוניות בפסוקים ובפרשיות, הרלב"ג גם מאריך לפרש את דקדוק המילים ושורשיהן וכפי שהוא כותב בהקדמתו לספר איוב "טרם יתן הקורא לבו תחלה להבין כוונת העניינים, לא יובן אליו ביאור המילות אם לא במקרה".

הרלב"ג חלק על הרמב"ם בסוגיות רבות הן לגבי פרשנות המקרא והן בסוגיות פילוסופיות יסודיות, בספר מורה נבוכים כתב הרמב"ם כי מעשי האבות הרי הם בגדר סתרי תורה וטרח לחפש טעם להם, חלק עליו הרלב"ג וסבר כי יש ללמוד מכל מעשים אלו תועלות כיצד לנהוג בחברת אדם משפחה ועם, הרלב"ג קרא לחלק זה המפרש את התועלות שבסיפורי התורה בשם 'תועליות', חלק זה בפירושו הוא זה שגרם לעליית קרנו של הרלב"ג ולכך שפירושו יתקבל בכל קצוות ישראל וזאת למרות המחלוקות הרבות שחלקו עליו בסוגיות פילוסופיות.

בנוסף לפירוש על התנ"ך חיבר הרלב"ג גם ספר בשם 'מחוקק ספון' ובו ביאור לאגדות רבה בר בר חנה המובאות במסכת בבא בתרא בפרק המוכר את הספינה, וכן יש שמייחסים אליו את הספר 'מגילת סתרים לפורים'.

יצירתו המופלאה ביותר והשנויה במחלוקת של הרלב"ג היא יצירתו הפילוסופית, בין חיבוריו הפילוסופים מצוי פירושו של הרלב"ג לשיר השירים, בשונה מהפירוש המסורתי המפרש את שיר השירים כשירת אהבה בין הקדוש ברוך הוא לכנסת ישראל, פירש הרלב"ג את שיר השירים כדו שיח בין השכל הראשוני לכוחות הנפש בו מבטא השכל את שאיפתו לקנות שלמות ודעת באמצעות השכל הקונה וכוחות הנפש ולחיות חיי נצח, כפרי מפירושו לשיר השירים נולדו פירושיו של הרלב"ג לקהלת ומשלי שאף אותם הוא פירש כהמשך לדרך זו.

בראש גולת יצירתו הפילוסופית של הרלב"ג עומד ספרו 'מלחמות ה'', בספר זה מעמיק הרלב"ג לפרש עניינים יסודיים ביהדות כמו השארת הנפש, הנבואה, הידיעה והבחירה, ההשגחה וסוגיית חידוש העולם. בסוגיות אלו חידש הרלב"ג דברים בשונה מהרמב"ם ושאר הפילוסופים היהודיים שקדמו לו, כדוגמה נציין את דעת הרלב"ג לגבי קדמות העולם שסבר כי העולם לא נברא יש מאין מוחלט אלא הקדוש ברוך הוא ברא את העולם מהחומר ה'היולי' (יסודי – ראשוני) שבכתובים הוא מכונה בשם 'תוהו ובוהו', דעה זו שהיתה חדשנית ביותר עוררה בעולם היהודי התנגדות עזה לרלב"ג עד שהיו שכינו את ספרו 'מלחמות ה'' בשם 'מלחמות בה''.

ציור עתיק של ימאי משתמש ב'מטה יעקב' צלם

במכתב שכתב רבי יצחק בר ששת – הריב"ש כנגד לימוד חכמה יוונית הוא כותב על הרלב"ג "החכם ר' לוי ז"ל גם הוא היה חכם גדול בתלמוד, ועשה פירוש נאה לתורה ולספרי הנביאים, והלך בעקבות הרמב"ם ז"ל. אמנם גם הוא הטה את לבבו אותן החכמות הרבה מדרך האמת, והפך דעת הרב רבנו משה בקצת עניינים, כגון בעניין ידיעת ה' בעתיד האפשרי, וכן העמדת השמש ליהושע, והשיב צל המעלות אחורנית - כתב דברים שאסור לשומעם. וכן בהשארת הנפש ובהשגחה בעניין עונשי רשעים בעוה"ז. ומעתה ישא אדם ק"ו בעצמו: אם שני המלכים האלה לא עמדו רגליהם במישור בקצת דברים, כבודם במקומם מונח, ואם היו כן גדולי העולם, איך נעמוד אנחנו...". גם דון יצחק אברבנל התנגד לרלב"ג כפי שמובא בפירושו לספר יהושע פרק י' וכן גדולי ישראל נוספים.

למרות ההתנגדות העזה לרלב"ג מסופר שפעם כאשר שמע הגאון מוילנא אדם שזלזל ברלב"ג התבטא ואמר הלוואי שאזכה לישב לצידו בגן עדן.

מלבד יצירתו התורנית המופלאה שלח הרלב"ג את ידו גם בחוכמות התכונה והמתמטיקה. אל הרלב"ג מייחסים את המצאת המכשיר 'מטה יעקב' על פיו כיוונו הספנים את דרכם בנתיבי הימים במשך כארבע מאות שנה עד להמצאת מכשיר ה'סקסטנט' שהחליף אותו, הרלב"ג חיבר ספרים אסטרונומיים ומתמטיים שונים ובהם מסקנותיו האסטרונומיות לאור תצפיות שערך, וכן פירושים לספריו של המתמטיקאי אוקלידס ונוסחאות מתמטיות משלו, ספריו החיצוניים של הרלב"ג התקבלו אף על חכמי הנוצרים ובהוראת האפיפיור קלמנס השישי תורגמו חלקם ללטינית, היחס לרלב"ג אצל אומות העולם הינו עד היום כאחד מגדולי המדענים בימי הביניים אם לא הגדול שבהם, לכבוד מחקריו האסטרונומיים של הרלב"ג נקרא על שמו אחד מהמכתשים שבירח בשם 'רבי לוי'.

הרלב"ג התבקש לישיבה של מעלה ביום ו' באייר שנת ה'ק"ד והוא בן נ"ו שנים בלבד.