יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

טוגבק

  • לכו תחזירו אותם למסגרת עכשיו

    החופש של הילדים כבר הגיע לכם 'עד לכאן'? הם כבר חוזרים למסגרת מסודרת, רק צריך שהיא תהיה גם בריאה מספיק עבורם. איזה ילקוט לבחור, איך להאכיל אותם, מה למרוח בסנדביץ' ומתי לכבות אורות - המומחים משיבים

    להמשך...

צרכנות

מאמר

ישיבת כנסת חזקיהו

אחת הישיבות הליטאיות הראשונות שנוסדו לאחר הקמת מדינת ישראל היתה ישיבת 'כנסת חזקיהו', ישיבה זו היתה אחת ממוסדות התורה הראשונים בצפון הארץ והיתה למגדלור של תורה לכל אזור הצפון.

מוטי מרינגר ה' באייר תשס"ט - 29/04/2009 05:00

ישיבת 'כנסת חזקיהו - כפר חסידים' הוקמה בשנת תש"ט בבית הכנסת המרכזי של הישוב זכרון יעקב, מייסד הישיבה הגאון רבי נח שמעונוביץ החליט להקים את הישיבה לאחר שהתבררו מימדי האסון הנורא שפקד את עם ישראל בכלל ואת עולם התורה בפרט בשנות הזעם באירופה, הישיבה היתה אחת הישיבות הראשונות שהוקמו בארץ ישראל לאחר הקמת המדינה, רבי נח נכנס אל הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ – 'החזון איש' זצ"ל על מנת להתייעץ עימו היכן להקים את הישיבה וה'חזון איש' הורה לו לפנות לערי הצפון וזאת משום שבבני ברק כבר היתה ישיבת פונוביז' ואת ירושלים כבר פיארה ישיבת 'חברון' ואילו הצפון היה שמם מתורה, רבי נח שמע לדברי ה'חזון איש' ושם פעמיו צפונה אל העיר זכרון יעקב.

יחד עם רבי נח התגייס להקמת הישיבה גם גיסו הרב דוד מישקובסקי, וביחד הקימו שניהם את הישיבה בזכרון יעקב וקראו את שמה 'כנסת חזקיהו' על שם חותנו של רבי נח – אביו של רבי דוד, הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי זצ"ל שהיה רבה של העיירה קריניק שבפולין.

הגרעין הראשוני של תלמידי הישיבה מנה שלשה תלמידים בלבד, הללו התיישבו בבית הכנסת המרכזי שבזכרון יעקב וכך נוסדה הישיבה, כעבור שנה מהיווסדה התרחבה הישיבה פי עשר ומנתה 30 תלמידים.

שלש שנים לאחר הקמתה זכתה הישיבה לתגבור כוחות עם הצטרפותו של הגאון הצדיק רבי אליהו לופיאן לצוות הישיבה, רבי אליהו המכונה בפי כל ר' אלה היה תלמידו של הסבא מקלם רבי שמחה זיסל זיו זצ"ל ונחשב לזקן המשגיחים ומראשי שיטת המוסר שבדור, יחד עימו הגיע לישיבה גם חתנו הרב קלמן פינסקי, השפעתו של ר' אלה על הישיבה הייתה רבה ועד היום ניכר חותמו בישיבה, אחת ההנהגות שהנהיג ר' אלה וניתן לראותה עד היום היא המנהג שכל בחור שנוטל ידיו ימלא אחריו את הנטלה עבור הבחור שבא אחריו, ר' אלה טען כי כיון שבכל מקרה על כל נוטל למלא את הספל, אם כן עדיף שיעשה זאת עבור חברו ויקיים בכך מצוות חסד מאשר שימלא עבור עצמו, מנהג זה השתרש בישיבה והועתק אף למקומות אחרים.

ישיבת כנסת חזקיהו
הגאון רבי נח שמעונוביץ זצ"ל
צלם
מיקומה של הישיבה בבית הכנסת המרכזי של זכרון יעקב הקשה רבות על תלמידי הישיבה, ללומדים לא היה מקום לינה מסודר וגם אוכל לא היה בצורה מסודרת עקב המצב הכלכלי הקשה ששרר אז בארץ, כל אותם ימים עמדה הרבנית – אשתו של ראש הישיבה רבי נח ויגעה עבור מילוי צרכיהם של תלמידי הישיבה, תפקיד זה ממלאת הרבנית שתחי' עד היום.

מצב זה בו שהתה הישיבה בבית הכנסת ששימש גם כמקום תפילה ליהודי העיר, יצר חיכוכים בין תלמידי הישיבה ויהודים מקומיים שדרו בעיר, אם בתחילה סברו ראשי הישיבה כי עליהם לחפש מגרש עבור הישיבה בעיר זכרון יעקב הרי שגרמו חיכוכים אלו שישנו את דעתם והישיבה החלה מבקשת את מנוחתה מחוץ לזכרון יעקב.

כאשר התפרסם באוזני הציבור החרדי שבארץ ישראל דבר עקירת הישיבה מזכרון יעקב החלו עסקנים רבים מתדפקים על דלתות מנהלי הישיבה בבקשה להעביר את הישיבה למקומם, כיון שרוב הבקשות הגיעו ממרכז הארץ הם נדחו על הסף והישיבה נותרה נאמנה למטרתה להיות מגדלור של תורה באזור הצפון. ההזדמנות למעבר הגיעה כאשר באו אל הישיבה קבוצת עסקנים מהישוב כפר חסידים ובפיהם בקשה כי הישיבה תעבור לתחומם.

לאחר קבלת ברכה מה'חזון איש' נענו ראשי הישיבה להצעה והחלו בארגון העברת הישיבה לכפר חסידים. לאחר מאמצים מרובים ובהון רב קנתה הנהלת הישיבה חלקת אדמה בגודל עשרה דונם בפאתי כפר חסידים, על אדמה זו נבנו חמישה צריפים שהכילו את בית המדרש, את חדר האוכל ואת מגורי הבחורים והרבנים.

בתחילת חודש אייר שנת תשט"ו עברה הישיבה למשכנה החדש כאשר התכנון היה לחגוג את חנוכת הבית ביום ח"י באייר – ל"ג בעומר, התוכנית התבטלה כאשר חמישה ימים בלבד אחרי המעבר, ביום ה' באייר שנת תשט"ו לקה ראש הישיבה רבי נח שמעונוביץ' בשבץ בלבו ונפטר. פטירתו של רבי נח הכתה בהלם את תלמידי הישיבה והחלו מתעוררים ספקות לגבי המשך קיומה של הישיבה, את המושכות תפס אז המשגיח ר' אלה ובתושייתו הרבה מינה מיד את גיסו של רבי נח הגאון רבי רפאל אליהו אליעזר מישקובסקי לכהן כראש הישיבה, עד למינוי זה כיהן רבי רפאל אליהו כרבה של כפר חסידים ובני הישיבה ראו במעבר לכפר חסידים כהשגחה פרטית של הקדמת רפואה למכה.

רבי רפאל אליהו היה זה שהטביע ביחד עם ר' אלה את צורתה של הישיבה, עובדת היותו פוסק ורב יחד עם תפקידו כראש ישיבה העניקה לרבי רפאל אליהו את התואר 'הרב' בפי בני הישיבה והמקום, אף כיום קיים בעיר רכסים רחוב הקרוי על שמו ונושא את השם 'דרך הרב'.

בשנת תש"ך נפל 'הרב' למשכב ונעדר למספר חודשים מהישיבה תלמידיו בני הישיבה התפללו לרפואתו ובתחילת שנת תשכ"א שב 'הרב' לאיתנו וחזר למסור שיעורים.

בחודש סיוון שנת תשכ"ד עקב צפיפות וחוסר מקום בבנייני הישיבה הונחה אבן הפינה לבנין רחב ידיים המשמש כמשכנה של הישיבה עד היום.

בשנת תשמ"א נפטר רבי רפאל אליהו אליעזר משקובסקי 'הרב' זצ"ל, ולראשות הישיבה מונה חתנו הגאון רבי דוד יצחק מן שליט"א המשמש כראש ישיבה עד היום, יחד עימו משמשים בראשות הישיבה הגאון רבי יצחק ברנשטיין שליט"א והגאון רבי עובדיה ברוידא שליט"א, לצידם משמש כמשגיח רוחני הגאון רבי דב יפה שליט"א.

כיום מונה הישיבה כמאתיים בחורים ולצידה מתקיימת ישיבה לצעירים וכולל אברכים.

לפרטים נוספים על ישיבת כנסת חזקיהו - כפר חסידים.