ראשון המספידים היה הגאון רבי חיים מאיר הלוי וואזנר שליט"א ראב"ד זכרון מאיר, אשר כיהן כרבם של חסידי סאטמאר בלונדון עד לפני כמעט שנה, הגרח"מ הלוי הספידו וביכה את כאב כל מכיריו ואוהביו אשר נשארו ללא משענת.

לאחר מכן הספידו הרה''צ רבי חיים צבי מייזליש שליט"א, ראש ישיבת סאטמאר. בתוך דבריו הזכיר את הימים אשר למד עמו בחברותא בשנות הבחרות, ובמיוחד הזכיר את גודל התלהבותו במשך שעות ארוכות בלימוד התורה בלי הפסק כלל וכלל. הוא הוסיף שתמיד היה תאב להתעלות עוד ועוד, תפילותיו אשר נאמרו בהשתפכות הנפש, וכן הבית הנאה אשר הקים לאחר חתונתו עמד לשם ולתפארת.

לאחר מכן הספידהו כ"ק האדמו"ר מדושינסקיא שליט"א, שקונן על הנפטר ואמר כי הנפטר בבחינת קרבן פסח שני. כן הספיד אותו מחותנו הטרי, הרב מרדכי וינברג שיבלחט"א.

בכיות עצומות וקורעות כל לב היו במקום, עת הספידו בנו בן ה-11. בדבריו המצמררים הזכיר מה שהספיד הרה"ק משינאווא את אביו הרה"ק מצאנז זי''ע, שגדול בתורה כמותו מצאנו, גדול בעבודה כמותו מצאנו, גדול בגמילות חסדים כמותו מצאנו, אבל אחד כדוגמתו שיהיה מושלם בכל ג' המידות הללו לא מצאנו כמותו.

הוא תיאר את גדלותו של אביו בשלש מידות אלו באופן מופלא ביותר, וסיפר כי בחנוכה התאונן אביו שלא היה יכול להכין עצמו כראוי לקראת החג בלימוד בספרים הקדושים בגלל מצבו הקשה. עין לא נותרה יבשה כאשר צעק הילד מנהמת ליבו 'טאטע... טאטע'... 'אבא' 'אנו חייבים להפרד לנצח, אבל אנחנו לא נפרדים ממך, תמיד נזכור את הדרך אשר לימדת אותנו ונתחזק בדרך הטובה אשר הורית לנו.

בסמוך לשעה 2:00 לפנות בוקר בכה הילד לצד ארון אביו, ביקש מחילה ואמר בקול בוכים קדיש יתום. משם יצא מסע הלוויה לעיר צפת, שם נטמן בשעות הלילה המאוחרות למנוחת עולמים, חמיו הגדול החיד"ו וייס, רב קהל חסידי סאטמאר באנטוורפן, הגיע לארץ והשתתף בלוויה.

במסע הלוויה השתתפו קהל המונים וביניהם גם רבים מתושבי לונדון אשר נמצאים בימים אלו בארץ לכבוד ל"ג בעומר, וכן האדמו"רים מתולדות אהרן, מחנובקא, ראדז'ין, טמשוואר, וסטריקוב.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים

מסע ההלוויה בבני ברק [צלם]

הילד בהספד ליד ארון אביו [צלם]