היום יום שבת של כת..." ההכרזה על משמרות הכהונה לא נישאה בבית המקדש, כפי שצריכה היתה, כי אם מבית כנסת בצפונה של הארץ, ומזה שלצידו, וגם מזה הסמוך לשניהם, כאשר בית המקדש כבר שנים שאינו עומד על תילו.

בבתי הכנסת של הגליל, שבבירתו המיתולוגית מאז החורבן, חורבן בית שני שלפני כאלפים שנה - טבריה, היו נוהגים עוד לפני כאלף שנים לשמור על סדרי משמרות הכהונה. חוקרים טוענים, כי מבתי הכנסת היה ניתן לשמוע את ההכרזה אודות: איזו משפחה ממשפחות שבט לוי תעמוד לשרת בהיכל. כך הם בתי הכנסת של טבריה.

טבריה - בירת הגליל

היישוב היהודי בטבריה, אחת מארבע ערי הקודש שבארץ ישראל: ירושלים, צפת, חברון וטבריה, אכן עתיק מאד, ובו בתי כנסת רבים אשר מעידים על ההסטוריה הרוחנית המפוארת של העיר, כעיר שבה נכתב רב התלמוד הירושלמי, בה נוצר ה'דקדוק הטברייני', ופעל בה התנא רבי שמעון בר יוחאי, שזיהה את המקומות שבהם נקברו יהודים וסימן אותם, וכך יכלו יהודים להתיישב בה, למרות העובדה כי היתה בנויה על בית קברות, מה שאפף אותה בטומאה: "טיהר את עיר טבריה, עשה אותה נקיה, הודו לו מן שמיא".

העיר שנבנתה על ידי הקיסר הרומאי הורדוס, על שם הקיסר טיבריוס, עדיין המשיכה להיות מיושבת בחיים יהודיים תוססים הרבה לאחר החורבן, כשעם הזמן מסתיים הפרק הראשון בהסטוריה של טבריה, כאשר הגליל הולך ומתרוקן מיושביו היהודים, הולך וחרב, עד לתחילתו של פרק ב': עם גירוש ספרד ב-1492, ה'רנ"ב, הגיעו לארץ עולים אמידים מספרד, שהבסיס הכלכלי לחידוש ולביסוס היישוב היהודי במקום ניתן מאיתם.

אחת המשפחות הידועות יותר היא משפחת 'מנדס', משפחתה של דונה גרציה, שהיא עצמה, אגב, לא זכתה לעלות לארץ ישראל. דונה גרציה שחכרה מאת הסולטן את העיר טבריה בסכום עצום הקימה בתי כנסת רבים ומפורסמים בעיר, והישוב היהודי בטבריה התעורר הודות לה, כשיושביו מוקירים ומעריכים את פעילותה החייונית בעיר הקודש.

אך גם פרק זה נסתיים. רעידות האדמה הקשות שארעו בגליל והרדיפות מצד השלטון המוסלמי שלוו בהצקות מצד הערבים המקומיים, שוב חרב היישוב היהודי בטבריה.

אין זה אומר שלא התחדש שוב.

פרק ג' - העליה וה'עליות'

עליות החסידים בסוף המאה ה-18הביאו את התקומה למקום, והשיבו את התורה ואת ה'עליות' אל בתי הכנסת שבעיר, אשר שמותיהם מעידים על ההסטוריה של העיר.

ראש וראשונים עלו תלמידי הבעש"ט בהנהגת רבי אברהם הכהן מקאליסק ורבי מנחם מנדל מוויטבסק, (בשנת 1777- ה'תקל"ז), ובמסגרת עלייה זו נרקם היישוב היהודי המחודש בטבריה: בתי כנסת שוב נפתחו והמו תורה ותפילה, מהם נותרו עד ימינו, וגילם נאמד במעל למאה וחמישים שנה.

מעניין, כי בית הכנסת המכונה "בית הכנסת העתיק", ששוכן ברחוב הבנים 1 בטבריה, והוא משמש כבית חב"ד בעיר כיום, אינו בית הכנסת העתיק ביותר בטבריה, שהוא בית הכנסת של 'קרלין' בעיר הסמוך אליו מדרום, אמנם, שמו של בית הכנסת מצדיק את עצמו, מפני שאף גילו שלו מופלג, והוא בן 143 שנה, ועומד על תילו מאז ה'תרכ"ו, שנת 1866. בית הכנסת הזה נוסד על ידי חסידי רוז'ין - בויאן בטבריה, והוא שימש אותם במשך עשרות שנים בהם חיה בטבריה נציגות נכבדה של חצר חסידית חשובה זו.

ייחודיותו של בית הכנסת של קרלין בכך, שהוא בית הכנסת הפעיל העתיק ביותר בטבריה, שבמשך כמאתיים שנותיו בעומדו על תילו, לא פסקו ממנו התורה והתפילה אף לא ליום אחד!

מכל עבריו מוקף בית כנסת עתיק זה בבתי כנסת נוספים, אשר חלקם קרובים אליו בגילו, וחלקם צעירים בהרבה, וכל בית מקדש מעט מספר את סיפורו הייחודי; בית הכנסת 'עץ חיים', ברחוב הירקון על שם רבי חיים אבולעפיה, מחדש היישוב היהודי בטבריה - בית המדרש 'אבולעפיה', המכונה 'בית המדרש הספרדי העתיק' בטבריה, בית הכנסת 'הסניור', אשר מנציח את תרומתם של יוצאי ספרד לשימור יהדות העיר, בית הכנסת 'בית גבריאל' בעיר, אשר כפי שנזכר הינו המוכתר בתואר 'העתיק', ובתי כנסת רבים נוספים, הצופנים בחובם עדויות הסטוריות לימים עברו, ולתקומה שהתרחשה.

ארון הקודש בקלויז הקארלינאי	צלם

בית הכנסת 'רייסין' של חסידי סלאנים בטבריה	צלם

	צלם

'בית הכנסת העתיק' - קלויז חסידי בויאן בטבריה	צלם

מופעל כיום על ידי בית חב"ד בטבריה	צלם

בית הכנסת הספרדי 'עץ חיים' בכיכר הבנים	צלם

	צלם