יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

פרשת שבוע

קברות התאוה

מוח האדם יש בו חסרון, אין בו אפשרות להזדקק לשני דברים בו זמנית, הוא מוגבל מעצם היותו קשור לאדם שמטבע הדברים כוחותיו מוגבלים המה

הרב חיים ברים כ"א בחשון תש"ע - 08/11/2009 10:55

לואי פסטר, מגדולי הממציאים לתועלת האנושות היה. הוא היה זה שהצליח לבודד את החיידקים ולחסלם על ידי פיסטור – בישול בחום מסויים.

ביומנה מספרת אשתו על האתגר האדיר שהיה לה בהאכלתו. מדי יום היתה מציידת את בעלה באוכל עבור משך יום עבודה ומחקר, אך לדאבונה נוכחה לראות שאיננו אוכל מאומה, ולא מפני שלא היה רעב, שהרי רעב היה, אלא מתוך שהיה שקוע ראשו ורובו בתגליותיו ומחקריו – לא היה ראשו פנוי לאותה תחושת רעב שעלתה בקרבו מפעם לפעם.


לפי שמוח האדם יש בו חסרון, אין בו אפשרות להזדקק לשני דברים בו זמנית, הוא מוגבל מעצם היותו קשור לאדם שמטבע הדברים כוחותיו מוגבלים המה.


למעלה ממנו הוא האדם שהרוחניות ממלאת את כל רעיוניו וסובבת סביב כל מחשבותיו. אדם שכזה, אם אין הוא חש ברעב הרי זה מפני שמשביע הוא רעיוניו בדברים שונים וטובים מאותו דבר מאכל גשמי, הוא חש בשובע ולא ממזון. כך מטו ביה משמו של הרה"ק ר' מרדכי מלעכוויטש לבאר את הכתוב "ואכלתם" כל שתחת ידכם "אכול". "ושבוע", וממה תהיה שביעתו של האדם? "והללתם את שם ה' אלקיכם", השביעה תבוא מהילולו יתברך.


ובשם הבעש"ט מובא (דגל מחנה אפרים, פרשת עקב) כי החכמה נקרא 'קברות התאוה', לפי שכאשר מגיע האדם לאותה דרגה בה הוא זוכה להשיג חכמה, מיד בטלין ממנו כל התאוות הגשמיות, שמעתה זרות הן לו ואפילו לגופו שכבר זכה והתעלה טפחים הרבה מעל לאותן רצונות ומאויים חומריים.


כך מסופר אודות הבעש"ט עצמו, שבשנים שטרם התגלותו היתה דרכו לצאת מביתו במוצאי שבת להתבודד בהרים משבת לשבת. טרם צאתו היה מצטייד בשק מזון לאכלו משך כל ימי השבוע, אולם תמיד גילה בשובו שעדיין לא טעם כמעט מאומה מכל תכולת השק, לפי שראשו תפוס היה בעליונים ולא שת לבו אל מה שמתחת לשמים.


אמרו חז"ל (אבות פרק ו משנה ד): כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל. אם אתה עשה כן - אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. וכבר תמהו רבים וטובים במאמר משנה זו. "וטוב לך לעולם הבא" ניחא, שהרי טרח ועמל ויגע ובודאי יקבל שכרו משלם בעולם הבא, אולם מה שאמר "אשריך בעולם הזה" תמוה, הלא חייו חיי צער ויגיעה הם, אם כן, כיצד קורא בו התנא 'אשריך'?


ברם, יובן הענין על פי דברינו דלעיל. כי בהשקיע האדם עצמו ביגיעת התורה עד שאינו נושם נשימה שאין בה מאוירה של תורה, זוכה הוא להשקיע עצמו ברוחני והנאצל עד שכל חיי העולם הזה ותאוותיו אינם שוים בעיניו אף כקליפת השום, עד כי לא חלי ולא מרגיש מתי ומה נהנה מהאי עלמא, כי כולהו כלא חשיבין. ממילא מובן מאמר התנא "אשריך בעולם הזה", שהרי באמת טוב לו ומאושר הוא בהיות שאינו זקוק לכל אותם דברים שאנשים רבים יתייגעו להשיגם, ואילו הוא שמח וטוב לב ואינם דרושים לו כלל.


ובזה נבין את דברי רש"י בפרשתינו (פרק כג פסוק א) "שני חיי שרה" - כלן שוין לטובה. שלכאורה דבריו תמוהים טובא, הלא כמה וכמה הרפתקי עדו עליה משך שנות חייה, שנות נוד ועקרות ועוד קשיים רבים. אולם בהיות שהעולם הגשמי לא תפס מקום בליבה ולא היו ראשה וכל כולה שקועים אלא בקיום רצון ה', ממילא היו כל שנותיה כולם שוים לטובה ולברכה.