אמרו חכמינו (שבת קי"ב ע"ב): אם הראשונים כמלאכים - אנו כבני אדם, ואם הראשונים כבני אדם - אנו כחמורים. ובודאי שכל דבריהם אמת, אבל כשנחפוץ לדון לגבי דורנו אנו ונרצה לדעת האם נחשבים אנו לבני אדם או שמא לבעלי חיים, הלא יש מצב אמיתי בו אנו נתונים וההתנייה של חכמינו טעונה ביאור.

אולם לאמתו של דבר שתי ההגדרות הנזכרות אמיתיות הנה. לפי שכל דבר שבעולם איננו בא כיחידה נפרדת אלא תמיד יש לשייכו אל הכלל ולדמותו אל השאר. ואם בדורות עסקינן הלא יש בהם שביחס לדורות המאוחרים להם היו בני אותו הדור כמלאכים לפי ערך דורות שלאחריהם, ואילו הם - המאוחרים, נחשבים כבני אדם. ויש דורות שהיו נחשבים בני אדם, אולם כאשר נעריך את דורינו לעומת אותם דורות, ניאלץ – על כרחינו להודות שאין אנו דומים אלא לחמורים.

ולכך נתכוון משה רבינו באמרו "זכור ימות עולם", שבכדי שנדע כיצד להתבונן בבני דור מסויים ולהעריכם אל – נכון, יש להציב בזכרון בצמוד אליהם בני דורות נוספים מן העבר ובכך נצליח לקבוע להם שֵׁם כפי ערכם הנכון.

שכך טָבע הקב"ה את טבע הבריאה כולה, שבכדי לעמוד על מהות דבר וענין מסויים יש להתבונן אל היפוכו ועל ידו להעריכו כערכו. כך אומר שלמה המלך (קהלת פ"ב פסוק יג) "וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת - כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ", ולמה טורח הוא להאריך ולהסביר כי יתרון האור הוא בהשוואה אל החושך, וכי האור עצמו אין בו טוב עד שנצטרך לאותה השוואה. אלא הענין הוא שאין יכולת בדיקה אמיתית במעלת דבר מסויים אלא על ידי הצבתו בסמוך לדבר שעומד בניגוד אליו. וכך אם לא היה קיים אור בעולם לא היתה נודעת ומובנת לנו רעת החושך. גם בענין הדורות – אילו לא היו דורות טובים ומוצלחים, בעלי דעת ומדות טהורות, או אז לא היתה ניכרת פחיתותו של דור שאינו כן.

והנה עצם הידיעה שדור זה בו חי אני פחות הוא ונחות בעשר דרגות אחורנית לעומת קודמיו – יש בה מעלה בידיעה זו ותועלת גדולה. שלכל הפחות ידע שחסר לו משלֵמותו הרוחנית, ולא יהיה חכם וצדיק בעיני עצמו, שבכגון דא אומר הבורא אל האדם (ירמיה פרק ב פסוק לה) "הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ עַל אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי". שעל עצם הכחשת החטא בא האלקים במשפט את האדם, לכן, עצם ידיעת חסרון הדור טובה היא אל האדם.

אולם ידיעה זו גרידא לא די בה, אלא עוד צריכים להתבונן בשינוי הדורות, לדעת במה ומדוע נשתנה דור זה ולחפש אחר הסיבה שהביאה לזה. זהו שנאמר "בינו שנות דור ודור", כלומר, בינו והתבוננו ושימו על לבבכם את השינוי שחל בבני הדור הנוכחי לעומת קודמו. ורמוז הוא בתיבת "שנות" שכבר ביארו ר"א אבן עזרא – 'שנה' מלשון שינוי.

וכאשר יתאמץ לזכור שנות דור ודור ולהתבונן בשינויים, מובטח לו שיגיע אל חקר האמת ויצליח לשנות את עצמו – לפחות, להטות גופו ונפשו מדרכי מיתה לדרכי חיים.