יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

פרשת שבוע

קצרים לשולחן שבת

ווארטים וחידושים לפרשת השבוע

הרב יוסף סגל, כ"ה בניסן תש"ע - 09/04/2010 02:21
פרק ט פסוק א "ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן"

בנחל קדומים לחיד"א הביא מרבינו אפרים שראשי התיבות של "קרא משה לאהרן" הן "מקל" שהן בגי' מאה שבעים וכמנין תיבת "ניסן". ויש להוסיף שאותו היום השמיני, היה בראש חודש ניסן וכמבואר על אתר בבעל הטורים ש"השמיני קרא משה" עולה בגי' למשפט "היה ביום ראש חדש ניסן", וכמפורש ברש"י מהסדר עולם וכן הוא בגמ' שבת פז: ויובן מדוע ראשי התיבות הן בגי' ניסן. (ובדרך אגב, יש לציין שהפסוק בבראשית ב, ז "ויפח באפיו נשמת חיים" גם עולה בגי' "היה ביום ראש חדש ניסן" והוא מתאים  לשיטת המ"ד שבניסן נברא העולם).

וביאר זאת רבינו אפרים שבניסן נגאלו וכן אברהם יצחק וישראל סופי תיבותיהם הוא "מקל", וסתם דבריו ולא פירש. וביאר החיד"א שהיה על אהרן ועם ישראל למות מחמת חטא העגל רק שבזכות האבות הקדושים והבטחת הקב"ה אליהם על זרעם ניצלו בני ישראל ולא התכלו, ואף יציאת מצרים היתה בזכות האבות וכמפורש בברית בין הבתרים, וניסן הוא חודש הגאולה שהוא גי' של "מקל" שהן סופי התיבות של האבות, וכאן ביום השמיני שהיה יום כפרה על חטא העגל וכמו שנביא בהמשך דברינו היה הזמן המתאים לזה  לחול בניסן שבו יש השפעה מיוחדת של זכות האבות, ולכך ראשי התיבות של "קרא משה לאהרן" עולים ל"מקל" שהן סופי התיבות של האבות שבא הדבר לרמז שהיתה כאן השפעת זכות האבות שבזכותם יצאו ממצרים בניסן, ובזכותם באותו החודש עצמו נחנך המשכן ונתכפר חטא העגל (עי' עוד בדבריו ובשינוי קצת).

פרק ט פסוק ב "ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת וגו' " ובפסוק ג "ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו וכו' ועגל וגו' "

תחילת פרשתנו עוסקת ביום השמיני למילואים שאז הוכשרו אהרן ובניו להתחיל לעסוק בעבודות המשכן.

וברקע לזה רואים אנו בדברי המפרשים (רש"י, רמב"ן, רבנו בחיי, ריקאנטי ועוד) שהיה בזמן זה של יום השמיני למילואים כפרה מסויימת על חטא העגל שהיה אהרן קשור אליו, שהרי הוא זה שאמר לישראל להביא את זהבם למרות שלא חטא בו בעצמו. (ועי' בכלי יקר כאן בגדר חטאו ובטעם שהעגל שלו היה קרבן חטאת והעגל של ישראל היה קרבן עולה, ובתורת משה כיון לדבריו).

ומשום כך נצטוו אהרן ובני ישראל בהבאת עגל, יבוא עגל ויכפר על מעשה העגל. וכן מפורשים הדברים בתורת כהנים, תנחומא, ילקו"ש וזוהר.

טעמו של דבר שהבאת קרבן עגל מכפרת על עבירה שנעשתה בעגל, נתפרש בתנחומא בפרשת כי תשא (סי' כו) "וידבר ה' אל משה לך רד וגו', זה שאמר הכתוב כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך (ירמיה ל) מהו ממכותיך ארפאך, אמר רבי יהושע בן לוי כשחטאו בעגל חטאו על ידי אהרן שאמר להם למי זהב, וכשנתרצה הקב"ה ובקש להודיען שאין בלבו כלום בעגל נתרצה על ידי אהרן שנא' (ויקרא ט) ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת".

וביאור העניין הוא שכן דרכו של הקב"ה להראות את הכפרה בדבר עצמו שבו היה העוון, וזהו פירוש הפסוק וממכותיך ארפאך שבדבר שהיתה המכה בו תתקיים הרפואה, ולכך יש בהבאת העגל בדווקא סימן לכך שהקב"ה מכפר על חטא העגל (ויעוי' עוד ברא"ם כאן ובקושיתו דאין קטיגור נעשה סניגור ובמהרש"א ח"א ר"ה כו.).

ולכך בעת שבא אהרן להקריב קרבנותיו על המזבח, ירא ובוש היה מגשת אליו, עד שהיה צריך משה לומר לו (בפסוק ז) "קרב אל המזבח". שכן היה השטן מראה לפניו על המזבח כדמות עגל וירא אהרן להקריב, ולכך היה על משה לצוותו קרב אל המזבח. ועי' עוד בדעת זקנים וברבינו בחיי על פסוק ז'.

וכדרכו מגלה לנו בעל הטורים שהדברים רמוזים בפסוקים, שכן "עגל בן בקר" (בפסוק ב) עולה בגי' מאה חמשים וארבע וכמנין האותיות של המשפט "לכפר חטא העגל" (פחות אחד), ועל האות רי"ש בפסוק ז' "קרב את המזבח" ישנם שני תגים, ובאו לרמז שנראה לו המזבח כשני קרני שור.

פרק י פסוק טז "ואת שעיר החטאת דרש דרש משה וגו"

איתא בגמרא קידושין דף ל. "דרש דרש חציין של תיבות" דהיינו שדרש דרש הן אמצע מנין תיבות חמשת חומשי התורה. וכתב ר' צבי אלימלך שפירא מדינוב בעל הבני יששכר בספרו אגרא דפרקא באות שנז שהכוונה היא שדרש אחד שייך לחצי אחד והשני הוא תחילת החצי השני.

והביא מהמגלה עמוקות בפרשת ואתחנן אופן ט' שדרש את טעם הדבר שבדיוק באמצען של מילים אלו מסתיים החצי ומתחיל החצי, שיש בזה הוראה ללומדי התורה שגם אם השלים אדם איזה דרש בתורה אל לו לחשוב שסיים את העניין ויודעו לאשורו אלא עליו לחזור לראש ולהתבונן שוב ושוב שעדיין הוא רק בתחילת הדרש ואין סוף לעמקות שיכול הוא להגיע אליה ועליו לחתור לעמקות זו, וזהו "דרש דרש" גם לאחר דרש עדיין עליו להמשיך ולדרוש.

והוסיף הרצ"א שהוא רמז לאדם שאכן יש בכוחותיו להגיע לזה ולהעמיק עוד ועוד מעבר לכח שכלו, שכן אם ימשיך לדרוש הקב"ה יתן בו כח להעמיק ואין לו להרפות ידיו.

וביאר לפי"ז את הפסוק שאנו אומרים בכל יום (תהלים ט, יא) "ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ה' " שמדבר הוא באותם אנשים הבוטחים בך ומוסיפים לעמול ולדרוש בבוטחם בך שתוסיף בהם דעת להבין ולהשכיל עוד ועוד דרשות (ולמרות שהוא מעל השגת בני אדם להבין לבד ללא עזרתך את עמקי סודותיה, שכן הם "יודעי שמך" הם יודעים שהתורה כולה היא משמותיו של הקב"ה ואין לבן אנוש להעמיק חקור בשכלו הטבעי לעומקה) - כי לא עזבת דורשיך ה' - שהרי אינך עוזב את אותם בוטחים שהם יודעים את ענין ה"דרש דרש" דיש להמשיך תמיד ולדרוש עוד ועוד, ו"דורשיך" הוא ריבוי דרשות דהיינו "דרש דרש"