יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

פרשת שבוע

להוציא יקר מזולל

הרע משמש כמסגרת מגוננת סביב הטוב. היא מקיפה אותו, סובבתו ומסתירה אותו מעיני הלוטשים להרע לו, כפי שבטבע הבריאה יָצַר הבורא קליפה סביב כל פרי ופרי בכדי שלא יפָּגע. תמיד נמצא נקודת אור בקצה מנהרת החושך - אם אך נתייגע לבקשָהּ, ולא זו בלבד, אלא שפעמים רבות יתהפך הרע עצמו ויהיה טוב

הרב חיים ברים, כ"א באדר תש"ע - 07/03/2010 03:00
בנשוא שמשון הגבור את משלו, טבע את המונח: "מעז יצא מתוק", וגילה שתחת מעטה הרוע ומאחרי החזות הקשה טמונים נקודות הטוב, המתוק והנעים. והחזיקו אחריו חכמינו באמרם "אין רע שאין בו טוב", כאמור, שתמיד תמיד נמצא נקודת אור בקצה מנהרת החושך - אם אך נתייגע לבקשָהּ, ולא זו בלבד, אלא שפעמים רבות יתהפך הרע עצמו ויהיה טוב

נמצא, אם כן, שהרע משמש כמסגרת מגוננת סביב הטוב. היא מקיפה אותו, סובבתו ומסתירה אותו מעיני הלוטשים להרע לו, כפי שבטבע הבריאה יָצַר הבורא קליפה סביב כל פרי ופרי בכדי שלא יפָּגע הפרי בפגעי הזמן, אם ברוח סערה או בשיני חיות ודומיהם.

אבל לא רק בבעלי חיים וצמחים יש טוב ורע. גם בין בני האדם יש צדיקים וכנגדם רשעים, המסמלים במעשיהם וכל הילוכם את הטוב ואת הרע. אבל גם בכל רשע יש את הנשמה האלוקית, נקודת הטוב והאור, נקודת אש יוקדת שאינה מתעמעמת. כאותו יהלום המוכתם בעפר ויש צורך לנקותו וללטשו, כן כל יהודי - בכל מצב בו הוא נמצא עדיין יש בו את נקודת הטוב, עד שקראו עליו מקרא שכתוב "ועוד מעט ואין רשע, והתבוננת על מקומו ואיננו", לומר, אף שחטא האדם, עם כל זאת 'עוד' בו מעט, היא הנשמה אשר בקרבו - שאין שם רשע.


וכאשר נשתדל להוציא יקר מזולל ולהשיב את החוטא מדרכו הרעה, או אז יתמו חטאים מן הארץ - חטאים ולא חוטאים, שאותו אדם חי הוא אבל חטאיו כבר אינם, לפי שמעט מן האור דוחה הרבה חושך וזדונות נעשו לו כזכויות. וכל כך הדבר חשוב ונרצה לפניו יתברך, עד שמבטיח הוא לאדם המשיב את הרשעים למוטב: "אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה", שכפי מה שיגזור ויאמר - יתקיים הדבר כאילו הקב"ה בכבודו ובעצמו אומר וגוזר זאת.

בפרשתינו מסופר אודות בנות ישראל שהיו בידיהן מראות המיועדות להסתכל ולהתבונן בהן בשעה שהן מתקשטות, והיו מתאוות לתרום אותן תרומה למלאכת המשכן, אבל משה רבינו לא אבה לקחת מהן תרומה שכזו, מפני שעשויים ליצר הרע. כלומר, משה ראה את הרע שבמראות וסבר שאינן ראויות להיות נמנות בין תרומות הניתנות למשכן ה'. אבל הקב"ה ציוהו שיקבל מהן, ואמר: אלו חביבין עלי מן הכל! כלומר, הן אמת שהחזות החיצונית של המראה משדרת רע, יצר רע ותאוות פסולות. אבל, האמת היא שבנות ישראל נטלו את שיא הרע וניצלוהו לטובה ולברכה, שעל ידי המראות העמידו הנשים צבאות רבות במצרים. שכשהיו בעליהם יגעים בעבודת פרך, היו הולכות ומוליכות להם מאכל ומשתה ומאכילות אותם, ונוטלות המראות, וכל אחת רואה עצמה עם בעלה במראה ומשדלתו בדברים, לומר: אני נאה ממך, ומתוך כך מביאות לבעליהן לידי תאוה ונזקקות להם ומתעברות ויולדות שם, שנאמר (שה"ש ח) "תחת התפוח עוררתיך".

אם כן מוצאים אנו כאן, שלא רק שבתוך הרע יש נקודה טובה, אלא שפעמים שהאדם נוטל את הרע ורותם אותו לטוב, במידה שהופך הוא עצמו ונהיה טוב, עד שבא הקב"ה בכבודו ובעצמו ודורש ממשה שיטול מאת הנשים הנודבות את המראות עבור מזבח הנחושת ויעמידנו במרכז חצר המשכן. ובכך הוכיח לאות ולמופת שאין רע אשר הוא נטול טוב לחלוטין, ולא זו אף זו שבכח רצונו האמיתי של האדם לשעבד את הרע ולהפכו להיות טוב ומועיל - עד שישרת בבית ה' לטהר את כל באי שעריו.