טור אורח
רק לצעוק אל ה'!
ובזאת יוכיחו ויצהירו בפה מלא קבל כל המקטרגים והמשטינים כי בנקודת לבבם יציבה אמונתם אך ורק בבורא, ובלתו אין מאום. כי לא תפילה גרידא היא תפילתם, אלא בעיקר וביותר יש כאן אמונה!
את פחדם ומוראם אין צורך וגם אי אפשר לתאר במילים. ומה עשו באותה שעה? תפסו אומנות אבותיהם בידיהם 'ויצעקו בני ישראל אל השם' (שם), ועדיין אינם יודעים מה יהא בסופם, כי באותה שעה היה עליהם קטרוג אדיר וחזק 'הללו והללו עובדי עבודה זרה'. והנה חולפות להם דקות ספורות ואף משה רבינו פותח בתפלה לפני שליט עליונים, אך הקב"ה משתיקו, מפסיקו מתפילתו באומרו אליו 'מה תצעק אלי, דבר אל בני ישראל ויסעו (שם פסוק טו)', והתמיהה מאליה מזדעקת, מה נשתנה הוא מהם, מדוע דוקא כאשר משה פותח בתפילה אז אין הזמן להאריך בתפילה ואילו מספר דקות קודם לכן אין בכך שום בעיה.
יתכן כי ההבדל אכן נעוץ בזהות נושא התפילה. כאשר בני ישראל נושאים תפילה למדים אנו מכך שאף כי 'הללו עובדי עבודה זרה' ומשוקעים הם בעמקי הטומאה, עם כל זאת, כאשר מגיע עת מבחן זועקים הם מקירות הלב אך ורק אל הבורא יתברך. בעת צרה מזדעקת לה הצעקה מאליה לפני מלך רם ונישא. באותה שעה אין הם פונים אל רהבים ושטי כזב, אין הם מצודדים ולו מבט קטנטן אל אותו 'בעל צפון' רם ונישא העומד מאחוריהם – אלא לפני הקב"ה ישפכו שיחם, ובזאת יוכיחו ויצהירו בפה מלא קבל כל המקטרגים והמשטינים כי בנקודת לבבם יציבה אמונתם אך ורק בבורא, ובלתו אין מאום. כי לא תפילה גרידא היא תפילתם, אלא בעיקר וביותר יש כאן אמונה! זעקה ותפילה אשר יעידון ויגידון קבל עולם ומלואו כי אנחנו מאמינים בני מאמינים אך ורק באבינו שבשמים, ואין לנו על מי להישען זולתו.
שונה היא תפילתו של משה רבינו, שכל כולה תפילה, אבל אינה דומה לתפלתם של צאן מרעיתו המצהירה על אמונתם, אלא תפילה היא ובקשה, שהרי מאז ומתמיד מאמין הוא בבורא, כי שליחו הוא ואין כל ספק שאם יש שליח אף יש משלח. אולם שעה זו אינה כשרה להאריך בתפילה, על כן עוצרו הקב"ה ומצווהו על בני ישראל שיעשו את האפשרי מבחינתם, יכנסו לים, וה' יגמור עליהם לטוב.
לכשנקביל את מצבינו הנוכחי לזה של בני ישראל – לא נטעה. אמריקה מחד גיסא, בריטניה ושאר מדינות אירופה משאר הכיוונים ועוד כמה 'ידידים' נושפים בעורף. זו השעה להכיר בכך כי כל השיחות, הדיבורים, השכנועים והויכוחים – אף לקליפת השום אינם שווים. כי אחת נותרה לנו, אך ורק ההצהרה בפומבי כי אנחנו מאמינים בני מאמינים ומשענתנו היחידה היא 'אבינו שבשמים'. או אז נזכה בעגלא דידן לאותה ישועה פלאית, להיות אחוזים ודבוקים בחיקו של הקב"ה, לזכות לצלוח את ים השנאה שמסביב ולחזות בקיבוץ גלויותינו מהרה.