חיים טברסקי
יודו לה' חסדו
שלושה אירועים הסטוריים המתקבצים להם לרצף של שלושה ימים, אינם דבר של מה בכך. בניסן נגאלנו, בניסן עתידין אנו להגאל. בערבי ניסן השתא, מושפעים עלינו תורה עבודה ותפילה כרוכים מן השמים. בעתה אחישנה.
חיים טברסקי כ"ח באדר תש"ע - 14/03/2010 09:50
- רבבות אלפי ישראל יחגגו הערב (א') את שמחת בר המצוה לבנו השני של הרה"צ רבי אהרן מרדכי רוקח שליט"א, בנו יחידו של כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא שליט"א. כמה מרנין להביט עם נצנוצי שחר, בהמוני חסידים לבושי חג עטויי שיראין וגרביים לבנים, עיניהם בורקות, והשמחה האופפת את ישותם אינה יכולה שלא להדביק אותך בה, בהתלהבות.
בר מצוה בבעלזא אינו דבר של מה בכך. החצר הקדושה הזו סימלה אולי יותר מכל, אך לפני חמישים שנה, את מהות הטרגדיה הנוראה אותה עבר העם היהודי בשואת אירופה. הרבי הקדוש מבעלזא זיע"א, מנהיגם של רבבות אלפי ישראל, הגיע לארץ הקודש עם אחיו הרה"ק מבולגרייא זצ"ל, מרוט ושפוף, נושא על כתפיו החלושות את משא העם הזה.
עיירת בעלזא שבגליציה לא היתה עוד, ורוב רובם של המוני החסידים היו למאכולת אש. אך שארית הפליטה בארץ הקודש, חסידי בעלזא משכבר ואלו שאינם, דבקו באור הגדול שזרח בפאתי תל אביב. עמוד האור שהלך לפני המחנה והאיר את הלילה. וכבר אמר על כך כ"ק האדמו"ר בעל ה'נתיבות שלום' מסלונים זצ"ל, כי הרבי הקדוש מבעלזא הוא אינו רבם של חסידי בעלזא, הוא רבם של כלל ישראל באשר הם. זכו חסידי בעלזא לכך, שמנהיג ישראל הוא גם ראש השושלת הפרטית שלהם, אך שייכותו היא לכללות ישראל.
את השרידים שאסף הרבי הקדוש מבעלזא זיע"א אחד לאחת, ליקט והפריח כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא שליט"א, שבעשר אצבעותיו דרך רוב סייעתא דשמייא העמיד את בעלזא למבצר אדיר ורב פארות של תורה עבודה וגמילות חסדים. כל העומד וצופה אל המפעל הענק שהקים כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא שליט"א, משתומם ותמה על ההיקף, על העוצמה, על הייחודיות ועל האיכות.
בעלזא היום היא קטר מוביל, הדוהר למרחקים בציבוריות החרדית והכלל ישראלית. עיניו הצופות למרחוק של מנהיגם, הביאו את בעלזא למחוזות עלומים ונידחים, מהם יקבצו האובדים בארץ אשור. מאז החל לכהן, לא נח ולא שקט הרבי שליט"א לרגע, ובעמל רב הקים ממלכה אדירה של מוסדות חינוך לבנים ולבנות על טהרת הקודש, בתי כנסת וכוללים, ארגוני צדקה וחסד, מערכת כשרות, בד"צ, עיתון שבועי, מפעלי קירוב רחוקים בהיקף מדהים. תוך כדי ניצול כל שכלולי הקידמה והטכנולוגיה למלאכת הקודש. ובמקביל לעינו הקדושה הפקוחה ומכוונת אל הדרך הסלולה על טהרת החינוך כמקדמת דנא, על איכות החינוך והבנת נפש הילד והבחור, ועל מאמץ תמידי בדרכים שונות ומגוונות לקרב עוד נפש יהודי לאבינו שבשמים.
שמחתו, שמחת ביתו וקהלו – שמחתנו היא. מזל טוב.
- מחר (ב') יחנך בעיר הקודש ירושלים בית הכנסת ההסטורי של רבי יהודה החסיד. המותג 'החורבה' יוסר ממנו שוב, בפעם השניה ובעזה"ש לתמיד. ושוב לא יעמוד המקום בשממונו.
פעמי משיח ושאיפת קירוב הגאולה, שעמדו במוקד עלייתם של רבי יהודה החסיד משדליץ וחבורתו, מנשבים היום בעוז מכל עבר. וכדברי רבי עקיבא ששחק בראותו את השועל יוצא מבית קודשי הקודשים, בהבחינו בכך בקיום נבואת אוריה, וממילא בקיום נבואת זכריה. כך היום, בראותנו בעין את קיום נבואת זכריה 'ואספתי את כל הגוים אל ירושלים', אנו מובטחים שמיד יקויים בנו 'ויצא ה' ונלחם', וממילא 'עוד ישבו זקנים וזקנות בחוצות ירושלים'.
הקשר החרדי לחנוכת המקום המקודש הזה, נסתר מעט מעין רואים. ולא שמישהו מנסה להסתירו, אלא שהוא בענוותנותו משים עצמו בשולי השוליים. אנו מתכוונים לאדריכל השיקום של המבנה, האיש שמאחורי התחקירים המעמיקים שבזכותם הצליחו להביא את בית הכנסת לשחזורו המלא והמפואר. לאיש הזה קוראים הרב ישי לוי, איש יקר וצנוע, הנחבא אל הכלים, ואין לו כיום בעולמו אלא ד' אמות של תורה והלכה בלבד. כשתעברו היום מול הבניין הנישא, ובשלט הבניה תבחינו בשורה: אדריכלים: נחום מלצר וישי לוי. תכירו טובה לאיש היקר הזה, שאינו מחזיק טובה לעצמו.
- ביום שלישי, יחגגו המוני חסידי ויז'ניץ בארץ ובעולם, מלאות שבעים שנות חינוך של ישיבות ויז'ניץ בהנהגתו ובפיקוחו של כ"ק מרן האדמו"ר מויז'ניץ שליט"א.
מאז ייסד הרבי שליט"א את ישיבת בית ישראל בתל אביב, לא פסק לרגע מלהרעיף טללי אהבת תורה ועבודת ה' על המוני השותים בצמא את דבריו וההולכים בדרכיו. רגליו נטועות בקרקע אך ראשו מוצב השמיימה, העמיד הרבי תלמידים לאלפים, החיה את הנשמה הויז'ניצאית, מלאת הרגש והכיסופין, והנחיל דרך מיוחדת של תורה וחסידות לעם ה'.
חסידי ויז'ניץ האחוזים במילא ב'קשר איתן' לרבם, יתאספו ליום עיון רב תוכן, בו הם יחזקו את הקשר הפנימי שלהם עם הנהלת המוסדות ועם מפעלי הרבי שליט"א. בו הם יצהירו בנעשה ונשמע על המשך עמידתם ותמיכתם ללא ליאות בקיום המפעל הענק הזה לה' ולתורתו. אף אנו נעמוד שם עמהם, מזילים דמעה של רגש, ומתפללים בלהט, לרפואתו השלימה של כ"ק רבינו שליט"א, ולהצלחת ביסוסם הכלכלי של מוסדותיו הק' – בית יוצר לאהבת התורה, אהבת השי"ת ואהבת ישראל.
מזל טוב.
להיות עם יהודי בארצנו חיים טברסקי סוגר חשבון של מאה שנות מאבק בין מסורת ישראל לזיגזג הציוני, ומתחנן: בואו ונהיה דרוכים וראויים שלא נפספס ח"ו עוד עת רצון מן הסוג שכבר פספסנו פעמיים, בתש"ח ובתשכ"ז
צו השעה - משאל עם! חיים טברסקי קורא לראש הממשלה ללכת ל'משאל עם' עכשיו. הסוגיות שעל סדר היום כבדות במשקלן מן המנדט שממשלה כלשהיא יכולה לקבל בבחירות שגרתיות
איפה הטקטיקה? המהלך שנועד למנוע חילול קברים באשקלון יקר לכולנו, האסטרטגיה ברורה. חיים טברסקי מחפש את הטקטיקה וחושב שיש צורך בשינוי התפיסה. דרושים תחבולנים