יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

חיים טברסקי

ה'תש"ע - שנה תשיעית ליובל !!!

חיים טברסקי בדק למה רבני קופות החסד קבעו שהשנה היא תשיעית ליובל, ומצא כי הם צדקו. נכון שהרעש וההמולה סביב עניינים סגוליים, דבר שהופך להיות סוג של שגרה בציבור החרדי, ממש לא מצאו חן בעיני. אבל קיתונות הלעג והבוז של לבלרים בגרוש, שניסו להפוך את רבני קופת העיר לעמי-ארצות, כביכול אין הם יודעים מה שכל מושך בעט מתחיל יודע, דחפו אותי לחקור לעומק את הנושא, ולמצוא להפתעתי - שאכן, שנת תש"ע היא שנה תשיעית ליובל.

חיים טברסקי (תחקיר) י"ב בכסלו תש"ע - 29/11/2009 12:06
הקדמה:
ביום חמישי שעבר, רעשה וגעשה ארץ הקודש אודות עת הרצון הסגולית והמיוחדת שחלה באותו יום. הכל ציטטו את דברי הקדמון, מחבר הספר 'מנוחה נכונה' הכותב כך: "קבלה בידך שהשנה התשיעית ליובל שנה מובחרת, חודש ט' - חודש טוב מן הטובים וחודש רצון, ויום הט' לחודש - המובחר שבכל חודש, ושעה תשיעית של יום שעה טובה ומובחרת משעות היום".
היו שלעגו לקביעה כי מדובר בשנה תשיעית ליובל, היו אחרים שהסיקו מתוך כך, שכל שנה תשיעית משמיטה קודמת נחשבת כשנה שביעית ליובל, ומתוך כך הסיקו כי מדובר בעת רצון החוזרת על עצמה אחת לשבע שנים. על אלה שלא הבינו למה כסלו הוא החודש התשיעי, אני כלל לא מדבר, מאחר וברור לכל בר דעת שלא חייבת להיות חפיפה בין מניין השנים המתחיל מראש השנה, למניין החודשים המתחיל מניסן.
נותר לנו רק לבדוק מתי אכן חלה אותה שנה תשיעית מדוברת למניין היובלות, ולהגיע למסקנה שאכן מדובר בשנת ה'תש"ע. ולא, זה לא קורה בכל שבע שנים. השנה התשיעית ביובל הבא, למי שפיספס, תהיה בדיוק בעוד 49 שנים, בשנת ה'תתי"ט.
שיהיה לכולנו חיים ארוכים ובריאים ומאושרים.
     
                           תחקיר: מתי היא השנה התשיעית ביובל ? 
בני ישראל נצטוו בתורה לשמור בבואם אל ארץ ישראל ולאחר שיתיישבו על אדמתם, את השמיטה והיובל. השמיטה היא השנה השביעית למניין, בה אסורים עבודות האדמה. היובל היא שנת החמישים הנעשית מידי שבע שמיטות, בה חוזרים הקרקעות לבעליהן המקוריים, העבדים יוצאים לחופשי, וזאת מלבד כל מצוות השמיטה הרגילות הנהוגות גם ביובל.
היובל נשמר רק בתנאי שכל ישראל נמצאים על אדמתם, וחכמי הגמרא דורשים זאת מן הפסוק 'וקראתם דרור בארץ לכל יושביה' (פרשת בהר, ויקרא כ"ה י') – בזמן שכל יושביה עליה. אי לכך, נהג היובל במשמעותו המליאה עד לסוף תקופת ימי בית המקדש הראשון, וכפי שנראה מיד את החישוב, שנת היובל האחרונה (וה-16 במניין היובלות בס"ה) היתה ג'ש"ב, 36 שנים קודם לחורבן בית המקדש הראשון.
את השנה החמישים מצוים בני ישראל לקדש כשנת יובל, כנאמר: 'וקדשתם את שנת החמישים שנה' (שם). נחלקו הפוסקים, האם שנת החמישים עומדת בפני עצמה במניין שנות השמיטה, ואינה עולה למניין שבע שנות השמיטה הבאות, שמתחילין להימנות רק משנת החמישים ואחת. או שמא שנת היובל – שנת החמישים, עולה לכאן ולכאן, ונמנית גם כשנה ראשונה למחזור שמיטה החדש. נראה שחשבון השנים שנערוך כאן, יוכל להציע לנו פתרון מתקבל על הדעת לשאלה זו.
בני ישראל בהנהגת יהושע בן נון נכנסו לארץ ישראל ביום י' בניסן שנת ב'תפ"ח. במשך 14 שנים הם עסקו בכיבוש וחלוקת הארץ. 14 שנים אלו הסתיימו בשנת ב'תק"ב, ואם כן, שנת ב'תק"ג היתה שנה ראשונה למניין שנות השמיטה, ושנת ב'תק"ט היתה שנת השמיטה הראשונה אותה קיימו בני ישראל על אדמתם. שנת ב'תקנ"א היתה השמיטה השביעית, וכעת היו צריכים בני ישראל לקדש לראשונה שנת יובל.
בשביל לדעת האם שנת היובל שנת החמישים, דהיינו ב'תקנ"ב, היתה גם השנה הראשונה לחמזור שמיטה הבא, או שמא רק בשנה שלאחריה – ב'תקנ"ג החלו למנות מחזור שמיטה חדש, ננסה להיעזר באחד ממדרשי החורבן המספר לנו כדלהלן: [ר' יוסי אומר] מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב כשחרב הבית בראשונה [מוצאי שבת היה] ומוצאי שביעית היה ומשמרתו של יהויריב . . . (תוספתא, תענית פרק ג' משנה ט').
הוי אומר, שנת ג'של"ח, בה חרב בית המקדש הראשון היתה מוצאי שביעית, אם כן השנה שלפניה, ג'של"ז היתה שנת שביעית. כעת, לו נניח ששנת היובל היא גם השנה הראשונה במחזור השמיטה הבא, הרי שלפי החשבון אנו נגלה כי שנת ג'של"ה היתה שנת שמיטה, ושנת החורבן ג'של"ח לפיכך, שנה שלישית במחזור שמיטה, ולא מוצאי שביעית.
אולם אם נאמר שהיובל הוא שנת החמישים, אינו עולה למניין מחזור השמיטה הבא, דהיינו שנת ב'תקנ"ב היתה שנת יובל, והשנה שלאחריה ב'תקנ"ג היתה ראשונה למחזור השמיטה הבא, נגיע בחישוב השנים לכך, ששנת ג'של"ז היתה אכן שנת שמיטה, ושנת החורבן שלאחריה – ג'של"ח היתה אכן מוצאי שביעית כנאמר בתוספתא.
כעת שממה הארץ 70 שנה, והתקיימה בה הבטחת הבורא 'אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ אויבכם, אז תשבת הארץ'. (פרשת בחוקותי, ויקרא כ"ו ל"ד)
בשנת ג'ת"ט, שבו לארץ ישראל עזרא ונחמיה בראשות העולים ב'שיבת ציון', והחלו ליישב אותה מחדש. בשנת ג'ת"י נחנך בית המקדש השני, ובני ישראל החלו מונים שוב את מניין השמיטות. שנת ג'ת"י היתה אם כן שנה ראשונה לשמיטה, והשמיטה הראשונה היתה ג'תט"ז.
כעת נוצרה בעיה. היובל בודאי שלא קודש יותר, מאחר ולא היו רוב יושביה עליה כנדרש. רוב בני ישראל בחרו שלא לשוב עם סיעתו של עזרא ונחמיה ונותרו בבבל. וגם לשיטת הרמב"ם שהיובל קודש בימי בית שני, נוכל לומר כי הוא קודש אך נמנה לזה ולזה שלא כבתקופת בית ראשון בו הוא היה נוהג מדאורייתא. גם בעניין שמיטה היתה מחלוקת, האם היא ממשיכה לנהוג מן התורה, או שמא מצוותה כעת רק מדרבנן. כמה מאות שנים מאוחר יותר, לאחר חורבן בית המקדש השני, סבר רבי יהודה הנשיא לבטל לחלוטין את מצוות השמיטה בעת שהעם בגלות ובית המקדש אינו עוד על מכונו. בכל מקרה, מצוות השמיטה חזרה לנהוג כאמור, ולדעת רוב החכמים, היא נהגה אכן רק מדרבנן, כפי שהיא נוהגת לדעתם עד היום הזה רק מדרבנן.

חשבון זה, גם יוביל אותנו לכך ששנת חורבן בית המקדש השני ג'תת"ל, היתה מוצאי שביעית, בהתאם לדעת רוב הפוסקים. גם עניין 'אלו ואלו דברי אלוקים חיים' יוכל לקבל משמעות מיוחדת, בכך שכל שיטה - אם נתבונן היטב, תוכל להתאים לתקופת מניין אחרת.
היובלות אם כן הצטמצמו בשנה אחת. מאחר ושנת היובל לא קודשה יותר, נשאר רק המניין של שבעה מחזורי שמיטה – 49 שנים, בהגדרת יובל. בציפייה ליום ההוא בו יהיה ה' למלך על כל הארץ, ובאו האובדים מארץ אשור והנידחים מארץ מצרים, וכל ישראל ישובו אל אדמתם ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם. אז ישוב היובל להתקדש במהרה בימינו אמן.

לסיכום:

חישוב מהיר של מחזורי היובלות מאז השמיטה המתחדשת הראשונה של שנת ג'תט"ז, יגלה לנו במהירות כי שנת ה'תשס"א, היתה שנה 49 במחזור היובל ה-48 (בגירסתו המקוצרת הגלותית). שנת ה'תשס"ב שאחריה, היתה אפוא שנה ראשונה לשמיטה, וגם שנה ראשונה למחזור יובל חדש. שנת ה'תש"ע הנוכחית, היא אכן שנת תשיעית ליובל.

  1. 11. חשבון משולב
    גדליה 01/12/2009 22:25
    אין שינוי למחזור של 49 שנים בזמן בית שני לעומת בית ראשון משום שהיובל אינו נוהג, כי כבר לא נהג היובל יותר ממאה שנים לפני חורבן בית ראשון עם גלות הראשונה של ראובן וגד וחצי שבט המנשי, כפי שכתוב במסכת שביעית פרק י' בירושלמי. השינוי בגודל המחזור תלוי בבנין הבית, לא אם היובל נוהג או לא. גם כך מובא ברמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק י'.

    בנוסף: מנין היובל בזמן בית שני לא התחיל בתום הבנין אלא בעליית עזרא, ולכן קוראים לזה הביאה השנייה. מנין היובל התחיל בשנת ג' תט"ז, והיובל הראשון דאז היה בשנת ג' תס"ה. כך כתב הרמב"ם. אולם חלק על זה בעל ה"אמרי בינה", ולשיטתו, היובל האחרון היה לפני שנתיים, בשמיטה האחרונה שלנו (כלומר ששיטה זאת לא תואמת להלכה הנהוגה בימינו).

    בבוא החורבן, ההלכה כר' יהודה והמחזור מצטמצם וממשיך עד שהיובל הבא בשנת תשע"ו, גימטריא של "ביאת המשיח", שזה היובל הארבעים ושמונה, גימטריא של יוב"ל, וגם היובל הששים ושש מאז כניסת בני ישראל לארץ בימי יהושע בן נון.

    השנה התשיעית תהיה תשפ"ד.
  2. 10. הגמרא בערכין מאריכה בזה
    א'יידעלע 01/12/2009 01:29
    עיין ערכין דף יב ע"ב מבואר שם באריכות יישוב לשיטת רבי היודה ששנת חמישים עולה לכאן ולכאן, והגמ' שם משיבת גם בית ראשון וגם בית שני.
    מכל מקום התחקיר נחמד ויפה.
  3. 9. יש בעיה גדולה בחשבון
    משולם 30/11/2009 01:51
    הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל פרק י הלכה ד' אומר
    כיון שחרב הבית, בטל מניין זה, משבטלה הארץ. ונשארה הארץ חרבה, שבעים שנה; ונבנה בית שני, וארבע מאות ועשרים עמד. ובשנה השביעית מבניינו, עלה עזרא והיא הביאה השנייה; ומשנה זו התחילו למנות מניין אחר. ועשו שנת שלוש עשרה לבניין בית שני שמיטה, ומנו שבע שמיטות וקידשו שנת חמישים

    נמצא שהתחילו למנות בשנת ג'תט"ז לא בשנת ג'ת"י
  4. 8. בשם הקופות הקדושות, מקרב לב הננו...
    אחד שחושב 29/11/2009 22:49
    מאוד כועסים עליך.
    אתה הרסת את ההתרמה של התשיעי הבא.
    עכשיו כבר אי אפשר להגיד שזה עת רצון
  5. 7. יש בעיה קלה בחשבון
    מאיר 29/11/2009 19:54
    אם התחילו לספור בשנת תק"ד אז השמיטה השביעית אמורה להיות בתקנ"ב
  6. 6. החשבון לא מסתדר
    מאיר 29/11/2009 19:40
    אם התחילו לספור בשנת תק"ד אז השמיטה השביעית אמורה להיות בתקנ"ב...
  7. 5. צל"ש
    משה אייזנשטיין, חוקר תלמוד. 29/11/2009 17:03
    מחקר ראוי ויסודי. אמנם יש עוד שיטות בנידון, אבל במידה מסויימת עורך המחקר נקט בגישת 'אלו ואלו דברי אלוקים חיים' ומיישב את 2 השיטות ביחד.
    חן חן.
  8. 4. מדהים
    שמוליק 29/11/2009 14:57
    מדהים כמה קל לזלזל במה שהעסקנים עושה, ומעניין לדעת כמה מהמזלזלים יעברו על התחקיר ירכינו את ראשם ויודו באמת.
  9. 3. תחקיר יפה
    חושב טוב 29/11/2009 14:37
    אפילו יפה מידי.
    ל-1 אין קשר בין הביקורת של הכותב על המהומה של הסגולות לבין אמיתות עניין השנה התשיעית.
  10. 2. יפה ומרתק. תודה. [לל"ת]
    טוקינדרייך 29/11/2009 14:10
  11. 1. מאוחר מדי
    יואלי 29/11/2009 13:54
    התחקיר הזה מתפרסם מאוחר מדי. חבל שלא התפרסם לפני ה-13 דקות המסוגלות לישועה.
    מה קרה? טברסקי נבהל מהמאמר הקודם שלו?