יום חמישי י"ח באדר ב תשפ"ד 28/03/2024
חפש

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

חדשות

באין חזון יפרע עם

דוד כץ ניסה שלא להסכים עם חיים טברסקי. אבל המציאות מוכיחה: התנועה הציונית משמידה עצמה לדעת

דוד כץ (טור אישי) י"ז באלול תשס"ט - 06/09/2009 15:13
קראתי פעם ופעמיים בעיון רב את מאמרו המצוין של עמיתי חיים טברסקי, בו הוא מציב שתי נקודות מרכזיות.

האחת: התנועה הציונית רימתה את היהדות החרדית, בכך שקיבלה את תמיכתה ברעיון להקמת המדינה, בתמורה לשמירה על סטטוס-קוו כדרישת החרדים. בפועל, הכרסום המתמשך בכל מה שקשור לשבת, כשרות, נישואין וחינוך, מעיד כאלף עדים שמנהיגי התנועה הציונית ויורשיהם לא התכוונו באמת לתת תמורה בעד התמיכה החרדית.

השנייה: אם זה המצב, ומצבו של הציבור החרדי במדינת ישראל כה גרוע, למה שלא נחזיר את הגלגל לאחור, נתאחד - פוליטית - עם הציבור הערבי בישראל, ונבצע מהפך שלטוני.

בקריאה ראשונה ומהירה של המאמר, הגעתי למסקנה עגומה, דומה לזו של מרבית המגיבים בטוקבקים: מה הוא רוצה מאיתנו? הערבים טובחים בעם היהודי, רחמנא ליצלן, והוא עוד מציע שנלך לשתף איתם פעולה?

לפיכך, קראתי שוב בעיון את המאמר, על כל סקירותיו ההיסטוריות (שאגב, למרבה הצער רבים מהציבור החרדי אינם מודעים כלל לכל הפרטים הללו, בשל העדר התעניינות בהיסטוריה שלנו במאה האחרונה), והגעתי למסקנה שחיים טברסקי צודק ברמת העיקרון, למרות שרציתי מאד להתנגד להצעתו המופיעה בשורה התחתונה. זה בלתי-אפשרי להתנגד לכך, מהטעם הפשוט: בין אם נרצה ובין אם לא נרצה – התהליך הזה מתהווה ובסופו של דבר גם יתרחש, אלא אם כן יגיע משיח צדקנו במהרה.

התנועה הציונית, בהעדר משהו רוחני שהחזיק אותה, גרמה וגורמת עד עצם היום הזה, להרס עצמי.

כשאבות הציונות הקימו את תנועתם, הם שאפו לדבר אחד: להקים מדינה לעם היהודי, אך מדינה ללא סממנים דתיים.. הרצל רצה להשמיד (מלשון שמד) את העם היהודי ולהביא להתנצרותו ההמונית, אך במקביל חלם על הקמת מדינה. בספרו הוא אף מציין את המיקום המועדף עליו: באוגנדה. הוזה המדינה לא "זכה" לברך על המוגמר בטרם הלך לעולמו, וממשיכי דרכו המשיכו בדרכו, אם כי הם ביססו את הרעיון שלהם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.

מי לא חלם על שובו של העם היהודי לארץ שניתנה לנו לפני אלפי שנים? יהודים כמהים לארץ ישראל מזה שנות דור. אנו מזכירים זאת בתפילה כמה פעמים ביום: "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". היהודים השורשיים מתכוונים כמובן להקמת בית המקדש השלישי ולשוב מלכות ישראל האמיתית.

להבדיל אלף אלפי הבדלות, הציונים לא חשבו במובן הרוחני על שיבת העם היהודי לארצו, אלא במובן הלאומי. "להקים בית לעם היהודי בארץ ישראל". הציונים הדתיים אף שיכללו את העניין, והגדירו את הקמת המדינה כ"אתחלתא דגאולה". היום, אחרי כל מה שהם סובלים מהתנועה הציונית וממשיכי-דרכם, כולם רואים בחוש שזו לא אתחלתא ולא גאולה. זה רק המשך מר ונמהר של הגלות, שהתחלפה מגלות בין גויים לגלות בין יהודים. אבל מה שהציבור החרדי ומנהיגיו השכילו להבין כבר לפני שבעים ושמונים שנה, הציבור הדתי-לאומי טרם השכיל עד היום, והוא ממשיך להאמין במדינה ובמוסדותיה, ונאחז בקרנות המזבח של הממלכתיות המקודשת.

הגאון הקדוש רבי אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד, שנרצח על-ידי הנאצים בשואה, ניהל מלחמת חורמה נגד התנועה הציונית. אילו היה היום ממנהיגי היהדות החרדית בארץ ישראל של אחרי הקמת המדינה, ספק אם היה יהודי חרדי אחד שלא היה נמנה על חוגי "נטורי קרתא". דעותיו החריפות ביותר, עמו הסכימו כל גדולי הדור ההוא, הן-הן "עשרת הדברות" של היהדות החרדית נגד התנועה הציונית, מאז ומעולם.

אלא, שלפתחם של מנהיגי היהדות החרדית ניצבה באותם ימים, ערב הקמת המדינה, האפשרות להגיע להישג של שמירה על הסטטוס-קוו, והם תמכו בהקמת המדינה. בהמשך, כחלק מאותו הסכם, שיתפו החרדים פעולה עם המדינה. בממשלה הראשונה אף היה שר חרדי בממשלה, דבר שהיהדות החרדית נמנעה מלעשות כל השנים מאז, כדי שלא ליטול חלק באחריות הקולקטיבית של ממשלה חילונית שאינה פועלת לפי דעת תורה.

שיתפנו פעולה עם התנועה הציונית מתוך אילוץ. עשינו זאת כ"הגנה עצמית". ההבנה של גדולי ישראל באותם ימים היתה: המדינה, כנראה, קום תקום. כדי שנוכל לחיות בשלום עם המתנגדים החריפים שלנו, הציונים, כדאי לנסות ולהשיג הישגים. הן עבור ציבור שומר המצוות והן עבור העם היהודי כולו בארץ ישראל. יהיו שיאמרו, שאפילו רבי אלחנן וסרמן לא היה מתנגד לכך.

אבל רימו אותנו, הוליכו אותנו שולל, רדפו – ועדיין רודפים – אותנו, מנסים למנוע מאיתנו את המגיע לנו בדין וביושר, לנוכח ההסכם שנחתם בין התנועה הציונית למנהיגי היהדות החרדית, ערב הקמת המדינה.

האם מהדורת "לבן הארמי" שבה ומתרחשת מול עינינו? ברור שכן.

זו הנקודה המרכזית, שלפי דעתי התכוון חיים טברסקי.

* * *

יש נקודה נוספת, חשובה לא פחות, שנכתבה לעיל, והיא: התנועה הציונית, בהעדר משהו רוחני שהחזיק אותה, גרמה וגורמת עד עצם היום הזה, להרס עצמי.

לפני הקמת המדינה, הייתה שאיפה ציונית להגיע למטרה, והיא: הקמת המדינה. יהודים נלחמו ונהרגו בקרבות שהובילו להקמת המדינה בתש"ח. כשסוף-סוף הגיעו אל הנחלה, ללא מנוחה, הקימו הציונים מוסדות למדינה: ממשלה, כנסת, צבא, רשויות מקומיות, מערכת חינוך, ועוד. במשך שנים לא-מעטות, עמלו מנהיגי המדינה על הקמת התשתית הזו.

כשלבסוף הוקמו כל המוסדות הללו, עוד הייתה התלהבות של כמה שנים מהקמת הצבא, מערכת החינוך, מוסדות התרבות. בני דור ההקמה של המדינה, נהנו מכל רגע ממעשי ידיהם (שלא) להתפאר). הדור השני כבר לא גדל על ברכי האידיאל הציוני. הוא קיבל משהו מוכן. הוא נכנס למערכת חינוך מערבית, חסרת תרבות-יהודית. אבל לא היה מי שיילחם למען הקמת המערכת הזו. כבר לא היה מי שיילחם למען הקמת הצבא. לא היה מי שיילחם למען הקמת המדינה.

באין אידיאל – לא נותר דבק המאחד את היהודים שאינם חרדים, בינם לבין עצמם. הרדיפה המתמדת אחר החיקויים לנעשה בעולם המערבי, הגורם להרס כל חלקה טובה, במיוחד אצל יהודים, גרמה לרפיון. תשאלו ילד בתלמוד תורה, מי היה דוד בן-גוריון, הרצל, רפאל איתן או מנחם בגין – ותקבלו, לצערי, תשובה מדויקת. תשאלו ילד חילוני מי היו אותם אישים, או שמות של רבנים, והם ידקלמו לכם, גם כן לצערי, דמויות של גדולי הדור בתחום הספורט, או קטני הדור בתחום התרבות הרדודה.

באין אידיאל – ייפרע עם. ובעניין הזה, התנועה הציונית שהוקמה על בסיס של משהו רציני, לא דאגה להמשך. היא לא דאגה לרציפות הרעיון. היא הקימה תנועה שמתוכה הוקם מנגנון להרס השמדה עצמי. כשנגמרו המלחמות והמאמצים להקים מדינה, מערכת חינוך וצבא, כבר לא היה מי שיילחם למענם. הדור הצעיר קיבל מוצר מוגמר, ללא אידיאל.

זו הסיבה שמפחיד להסתובב בלילות (וגם בימים) ברחובות תל-אביב, נהריה, חדרה, יפו ואשקלון, הרבה יותר מאשר נסיעה במונית עם נהג ערבי בכיכר השבת בירושלים. אהיה יותר רגוע לעבור סמוך לישיבה או לתלמוד תורה, מבלי לחשוש לחטוף אבן או סכין, מאשר לעבור ליד בית-ספר חילוני ולקבל סכין, אבן או קללה, או לעבור אפילו סמוך לשוטר במדים, שעלול להשליך עלי רימון הלם כי אני חרדי.

יש לי בעיה נוספת, ומפחידה – ערכית – לא פחות. חוששני ששיחה או ויכוח עם אדם שאינו חרדי כמוני, עלולה להכניס למוחי רעיונות ציוניים מעוותים. לא לחינם, רבים בציבור החרדי, בעיקר בעלי מחשבה-שטחית, מזוהים עם הרעיון הימני. לא לחינם יש איזשהו משהו שמחבר בין צעירים חרדים לבין הלאומנות הדתית-ימנית. זה קורה בגלל הדו-שיח הקיים. כולנו מתפללים את אותם תפילות, לומדים את אותה תורה, אבל כשזה מגיע לדיבורים בעניינים פוליטיים ומדיניים, מצליחים תעמולני הימין לשכנע רבים בתוכנו בצדקת דרכם.

לפיכך, זו הסיבה שהציבור החרדי של היום, הרבה יותר "ציוני" מאשר בעבר. ההשתתפות בבחירות הפכה למשהו שהוא לכתחילה, למרות דעתם של כל גדולי וצדיקי הדור, שליט"א וזצוק"ל, שאנו משתתפים בבחירות רק בדיעבד, כדי להציל את המעט שעוד ביכולתנו להציל. לא בגלל שותפות כזו או אחרת עם הציונים וממשלתם, אלא כי אנו נתינים בארצם, וברצוננו להשפיע על המערכת שלא תפגע בנו יותר ממה שהיא כבר פוגעת.

* * *

רציתי מאד שלא להסכים עם ידידי חיים טברסקי. אבל הוא צודק, משום שמי שמביט בעיניים פקוחות על התהליך ההיסטורי המתהווה, מבין היטב שהתנועה הציונית משמידה את עצמה לדעת, בהעדר אידיאל וחזון.

אני לא הייתי רץ לעבר שיתוף פעולה חרדי-ערבי כדי להשתלט על המדינה מידיהם של אנשי הציונות (הדתית והחילונית) שהרסו כל חלקה טובה בארץ ישראל. לא בטוח שהייתי סומך על הערבים של היום בשלטון משותף. מאידך, יתכן שערביי ישראל, לפחות בחלקם הגדול, שונים מאחיהם המתגוררים בשטחים ובמדינות ערב.

אבל מה שברור, הוא דבר אחד: בין אם נרצה ובין אם לא נרצה, הגידול הטבעי בציבור החרדי, שהוא פי-כמה מהגידול החילוני, וכך גם להבדיל הגידול הטבעי במגזר הערבי במדינת ישראל, השילוב בין השניים, יוצר למנהיגי המדינה בעיה גדולה מאד, מבחינתם: בטווח הלא-ארוך, של עשרים או שלושים שנה, החרדים והערבים יהיו כאן רוב, בגלל השינויים הדמוגרפיים מרחיקי הלכת המתרחשים לנגד עינינו.

בין אם נרצה ובין אם לא נרצה, החילונים יהפכו למיעוט שולי ומבוטל. ואז יהיה מבחנם של הציונים-הדתיים: האם ימשיכו להעדיף את הציונים החילוניים ואת הממלכתיות, או שיסכימו לשתף פעולה עם החרדים והערבים, שיהפכו להיות רוב ברור וגדול, שיתפוס את השלטון.
 
  1. 16. קודם כל עושים סדר בבית
    חרדית 08/09/2009 09:19
    לפני תכניות גרנדיוזיות של הסדרת חייהם של מיליוני אנשים במדינה, מוטב שנסדיר את חיינו בתוככי הטריטוריות שלנו.

    נדאג לביסוס הקן המשפחתי באמצעות פרנסה בטוחה וחינוך טוב לכל ילד חרדי, גם זה שנשר והפך לשבאב ששובר לנו רמזורים ומצית לנו פחים.

    אחרי שנשביח את הציבור שלנו עוד יותר, ונהיה היהודים הכי טובים שאפשר, כבר לא נצטרך להשתלט בכוח הזרוע על שום דבר. הם כבר ירצו לדמות לנו. וגם אם לא ירצו - ככל שנהיה טובים יותר יצטרפו יהודים נוספים לקהל שומרי התורה והמצוות ואם חלילה משיח עדיין לא יגיע - אפשר יהיה כבר להגיע לרוב בלי הערבים.

    רק בנועם, אחים, רק בנועם. איומים ונפנופי 'כוחי ועוצם ידי' רק מעוררים אנטוגוניזם.
  2. 15. ל9 התקשורת החילונית ועוד איך התייחסה
    טוקבקיסט 07/09/2009 14:01
    דברי המאמר שהתפרסמו במעריב זכו ללמעלה ממאה טוקבקטים דבר שהוא די נדיר במדור יהדות שם.
  3. 14. דרך התורה
    נחום 07/09/2009 13:36
    אברהם אבינו אמר ללוט אם אשמיל ואיימינה ואם איימין ואשמאילה. שמעתי ביאור כזה , שאברהם אבינו אמר לו , אם אתה תלך מדי שמאלה מדרך התורה אני אזעק שתפנה ימינה ואם תפנה מדי ימינה אני אזעק שתפנה שמאלה.
    בצורה זו התיחסו גדולי ישראל ברובם למדינה . מצד אחד אל לנו להזדהות איתם , ומצד שני על ידי שריפת פחים לא מגיעים כמעט לשום דבר. שיעור תורה בנהריה שווה יותר מכל ההפגנות שבעולם. (ובשביל לומר שיעור בנהריה צריך לדעת עברית... )
  4. 13. לתגובה מס' 9
    המגיב מאלעד 07/09/2009 10:33
    טעות בידך, באתר המקוון של מעריב הביאו את המאמר, והכתבה גרף שם מעל מאה תגובות בעד ונגד, דבר שהוא נדיר מאד בNRG, ככה שלא ממש נכון להגיד שהתקשורת החילונית לא התייחסה.
  5. 12. לתגובה 8
    ישמעאל זה לא עשיו 07/09/2009 10:01
    ולא מדובר כאן בתכנית לביצוע אלא בסמן אזהרה שהם מנסים להציב אל מול התנהלות התקשורת ומובילי דעת הקהל החילוניים.
    החילוניים שהתחייבו לתת לחרדים כל מה שהם צריכים, כשהם היו זקוקים להם, התעלמו מהתחייבויותיהם ברגע שהם כבר לא היו זקוקים לנו ומנהלים מסע רדיפה זה עשרות שנים נגד כל דבר שבקדושה.
    מה שמנסים הכותבים הנכבדים להבהיר, לדעתי, זה שהחילונים יבינו שאנחנו יותר לא בכיס שלהם, יש אופציה אחרת, ואם הרדיפה הדתית בישראל לא תשתנה, המצב יכול לחזור 80 שנים אחורה, והם יאבדו את השלטון שהם קבלו בעזרת החרדים. אז שיעשו את החשבון אם כדאי להם להמשיך הרדיפה ולהפסיד את השלטון, או שהם חוזרים ומתחברים לאחיהם החרדים, ממלאים את ההתחייבויות שלהם כלפינו בלי רעש וצלצולים, ונשארים בשלטון.
    כך הבנתי אני את רוח הדברים, ולכן לדעתי מדובר בדבר נכון ואמיתי.
  6. 11. דמגוגיה
    מגיב סדרתי 07/09/2009 09:32
    דמגוגיה בגרוש. כך הייתי מגדיר את המאמר המצויין של דוד כץ.
    נראה לכם הגיוני שהערבים ישלטו כאן בארץ הזאת? נראה לכם הגיוני שזה יקרה יחד עם החרדים?
    שכחת דבר אחד: גם אם 90 אחוז מהמדינה יהיו חרדים וערבים - יהיה עדיין קומץ של אנשי שמאל שישלוט במערכת המשפט ובתקשורת ולא יתנו לחרדים לעשות שום דבר.
    רק אתמול "חגגה" הממשלה 20 שנה לעלייה הגדולה מרוסיה. נו, מה הם הביאו לנו לכאן חוץ מגויים? עוד קצת יהודים. בשביל המדינה זו חגיגה אמיתית, כי מיליון הרוסים, מתוכם חצי מיליון גויים, מאזן את המצב הדמוגרפי וגורם לחרדים לסגת מגודלם האמיתי באוכלוסיה.
    אל תדאגו, הממשלה החילונית עוד תדאג לייבא לארץ כל מיני מרעין בישין כדי להקטין את הכוח החרדי.
    למרות שהם אומרים "פן ירבה" ואנחנו אומרים "כן ירבה", זה נסוב על אי היכולת של גורמים עוינים להכחיד את היהודים הנאמנים לה' ולתורתו, אבל זה לא אומר שנקבל שליטה על המדינה.
    ובקיצור נמרץ: האפשרות שתקום ממשלה חרדית-ערבית בישראל רחוקה מהמציאות כרחוק שנות אור.
    והלוואי ואתבדה.
  7. 10. הסטטוס קוו
    ספקינסטן 07/09/2009 08:47
    הסטטוס קוו הוא אבי אבות הטומאה. אל לנו לאכוף את חוקי התורה ומצוותיה בכידוני המשטרה, ובפטישי השופטים. התורה ומצוותיה נאכפים בלבבות. סטטוס קוו הנאכף בחסות מנגנוני המדינה מראש יוצר התנגדות.
    אין תימה על כך שחל כרסום בסטטוס קוו לרבות השנים, אך רק בסעיף 'השבת', כלשונו "ברור שיום המנוחה החוקי במדינה היהודית יהיה יום השבת". משמע, ההפגנות כנגד פתיחת חניונים בירושלים וחילול השבת הנגזר מהם הן קינטור: חילול השבת כאן אינו כתוצאה משביתת עובדים, אלא כתוצאה מנסיעה ביום חופש.
    באשר לשאר סעיפי הסטטוס קוו: כשרות במוסדות ממלכתיים, דיני אישות וחינוך עצמאי - הם נשמרים באדיקות, והרבה מעבר ל"לשונם" במכתבו של בן גוריון לאגו"י.
    סטטוס קוו אמיתי, הוא מצב המאפשר לכל יהודי החפץ בכך לקיים מצוות (וכן, אפשר ללכת ברחוב בו יש פרסומות לא צנועות ולהתגבר על היצר: זה קיום המצווה, לא הסתרת הפרסומת כדי לא להתמודד עם היצר - זו פחדנות) ולכל יהודי שאינו חפץ בקיום מצוות (לרבות כהן חילוני המעוניין להתחתן עם גרושה, נניח) לעשות זאת.

  8. 9. לא לפתרון כזה פיללנו
    משה, ב"ב 07/09/2009 08:24
    חיים טברסקי מציע הצעה, ודוד כץ נאלץ להסכים איתה כי "אין ברירה אחרת", לדבריו.
    ובכן, ראשית כיצד הדברים מסתדרים עם דברי חז"ל כי "עשו שונא ליעקב" ככלל, כחוק שטבע ה' בעולמו?
    רבותי הנכבדים: הרי אסור לסמוך על הנס. ומה נראה לכם? שאחמד טיבי/מוחמד באראקה שיוכתר על ידינו כראש ממשלה יתחיל לאהוב יהודים, ידאג לבטחונם, לרווחתם, להכשרים המתאימים לציבורים השונים? להקמת בתי כנסת ובתי מדרש ומקוואות? הצדיק אחמד טיבי ימנע מתנועות השחרור הערביות למיניהן להגיע לארץ ישראל ולשחוט את כל היהודים בה?
    לתחושתי הפנימי גם טברסקי וגם כץ הנכבדים לא מתכוונים באמת למה שהם כותבים, אלא פשוט מנסים להלך אימים על ה"צייוונים". אולם העובדה היא שאף כלי תקשורת "צייווני" לא הרים את הכפפה ולא העלה לדיון ציבורי את ההצעה שהועלתה כאן. ויותר מכך: גם אף כלי תקשורת של היהדות החרדית לא עסק בנושא למרות שעל פניו נראה שהוא "פצצה מתקתקת" שעוצמתה כשל פצצת גרעין.
    כנראה שכולם מצפים קודם כל ולפני הכל מראשי הציבור החרדי לטפל בבעיות המגזר החרדי אצלו בבית (לפחות במקרה הספציפי של החניון בירושלים): ריסון ה"שבבניקים" שמכלים כל חלקה טובה בציבור הנהדר הזה, ופורקים את תסכוליהם בהתפרעויות חסרות טעם ובקריאות לא ראויות לעבר נציגי השלטון שנבחר גם בעזרת קולות אותם חרדים ששותפים לקואליציה למרות שאינם נושאים במשרת שר.
    הבעיה היא אמנם בעיה, ואיננה פשוטה, אך הפתרון? לא לפתרון הזה מייחל העם היושב בציון.
    הפתרון לבעיה כה הרת גורל לא יכול לבוא בדרך האלימיניזציה, היינו מכיוון שכנראה אין פתרון אחר אז בואו נפתור בדרך זאת. צריך וראוי לחשוב על פתרון שלוקח בחשבון כי "כל ישראל ערבים זה לזה", למרות שלא יהיה קל ופשוט, מאשר להיתפס לפתרון הקל אולם זה שסומך על הנס וסותר את דברי חז"ל.
  9. 8. ומלאך רע בעל כורחו יענה אמן
    קנאי 06/09/2009 23:56
    נשאר רק דבר אחד בכדי ליישר קו לגמרי לפי שיטת הויואל משה מסאטמאר, והיא:

    הליכה לבחירות.

    בעוד שברוב הדברים, הכותב דוד כץ כבר הסכים לשיטתו של ר' יואל, הוא עדיין טוען כאן "שאנו משתתפים בבחירות רק בדיעבד, כדי להציל את המעט שעוד ביכולתנו להציל. לא בגלל שותפות כזו או אחרת עם הציונים וממשלתם, אלא כי אנו נתינים בארצם, וברצוננו להשפיע על המערכת שלא תפגע בנו יותר ממה שהיא כבר פוגעת."

    האם לא די לכם עד היום אתם צריכים הוכחות שגם בבחירות אסור להשתתף???

    עד מתי???!!!
  10. 7. אני חושב שזה לא קמפיין
    שמואל צבי 06/09/2009 22:36
    אני די מכיר את האתרוגים והם לא קמפיינרים אידיאולוגים כי הם טוענים שהזכות להכרעה נמצאת אצל גדולי ישראל, אבל בהחלט יש שבר טוטאלי באימון שהחרדי רוכש לרשויות המדינה לאור ההתנכלות הרבה של השלטונות לכל מה שריח חרדי נובע ממנו.
  11. 6. אני מוכרח לומר שאני מוצא בנאמר דברים של טעם
    הילל קראוס, קודמים 06/09/2009 18:42
    למרות הסתייגותי הנחרצת ממסקנות הכותבים הנכבדים, אי אפשר להתעלם משלל הנימוקים והסברות ההיסטוריות הכלולים בתוכן הדברים הכתובים בטעם רב ובצורה מסודרת.
    יש - גם לאור השבר הגדול בציבור הד"לי שנפער בעת ההתנתקות מרצועת עזה, לבחון את הדברים היטב ובתשומת לב אמיתית.
    הפתרון של חבירה לערבים הוא אינו ראוי, אבל אולי נוכל למצוא פתרון ראוי אחר ועדיף.
    מה שהכי חשוב, שהחילונים יפנימו כי במעשיהם הם דוחקים את הציבור החרדי הגדל, לפינה שרק הדמיון יוכל לתאר לנו איך נצא כולנו ממנה.
  12. 5. לתגובה 3
    ישרות 06/09/2009 18:39
    זו בדיחה יפה, אבל לא מקרבת אל מצב האמיתי כמו הכתבה.
  13. 4. אתם מובילים קמפיין?
    דניאל פורסטמן 06/09/2009 18:05
    זה מתחיל להיראות כמו קמפיין למען היפרדות מהציונים. מי מממן את זה? נטורי קרתא או ערב הסעודית או שניהם יחד?
  14. 3. העקרון נכון, הבעיה היא בפרקטיקה
    מגיבון 06/09/2009 16:50
    האם הדבר הזה בכלל אפשרי. היה מעניין שתרימו את הכפפה ותתנו לאיש ציבור ערבי ישראלי להגיב או להתייחס לנאמר במאמר, האם זהו נושא אקטואלי או סתם בלבולי ביצים.
  15. 2. יש לכם תשובות הגיוניות לנכתב
    אחד מן העם 06/09/2009 16:22
    עברתי על הרבה תגובות במאמרו של טברסקי וגם על התגובה הראשונה כאן, ואני שואל: יש לכם תגובות ענייניות או רק אמוציונאליות?
  16. 1. כץ חוזר על אותן מנטרות
    יואל 06/09/2009 15:52
    דוד כץ חוזר על אותן מנטרות של חיים טברסקי שמציע להתאחד עם הערבים להשתלטות על המדינה הציונית.
    אנחנו האנטי ציונים מעדיפים להתאחד עם הערבים כדי להציל את ארץ ישראל מהציונים החרדים ומהציונים החילונים. לא נאפשר לערבים לשתף פעולה עם הציונים למיניהם כדי להשתלט על ארץ ישראל.
    זוהי התגרות באומות.