איך מכינים לוח שנה עברי?

למעשה, זה מאד פשוט. כדי להכין לוח שנה עברי אנו זקוקים לשלושה נתונים. מי שיש בידו את שלושת הנתונים האלו יכול להכין לוח שנה בסיסי בדקות ספורות.

בואו ונכין לעצמנו תבנית של לוח שנה שבועי. דף שבו שבע שורות מחולק לשלוש עמודות.

עמודה עם ימות השבוע, עמודה לרישום ארועים ותאריכים מיוחדים ועמודה לתאריך היום.

[]

נכין לעצמנו פנקס קטן ובו 54 דפים, היינו מקום ל54 שבועות. נתחיל למלא אותו. רגע, היכן מתחילים? מאיזה יום בשבוע? זה הדבר הראשון שעלינו לדעת. באיזה יום בשבוע חל ראש השנה. ברגע שנדע, נתחיל למלא את כל חודש תשרי וגם את כל חודש חשון. מה הבעיה? א' וב' בתשרי - ראש השנה. ג' בתשרי - צום גדליה. י' בתשרי - יוה"כ. ט"ו בתשרי - חג הסוכות. כ"א - הושענא רבא. כ"ב - שמיני עצרת ושמח"ת. ל' בתשרי הוא א' דר"ח, וכן הלאה. שבת שאחרי שמחת תורה, היא שבת בראשית ושלאחריה, היא שבת פרשת נח וכו'.

כשנסיים את חודש חשון, נעמוד בפני השאלה הבאה. האם חודש חשון, הוא חודש מלא, או חודש חסר. וזאת לא שאלה פשוטה. חודש חשון (וכסלו) הוא לפעמים בן 29 ימים ולפעמים בן 30 יום.

ישנן שלוש סוגי שנים. שנה שלמה, בה חשון וכסלו מלאים. שנה כסדרה, בה חשון חסר וכסלו מלא. ויש שנה חסרה, בה גם חשון וגם כסלו, חסרים.

לפניכם טבלת הימים של חודשי השנה:
      שנה שלמה     שנה כסדרה     שנה חסרה
תשרי     30 יום     30 יום     30 יום
חשון     30 יום     29 יום     29 יום
כסלו     30 יום     30 יום     29 יום
טבת     29 יום     29 יום     29 יום
שבט     30 יום     30 יום     30 יום
אדר ראשון     30 יום     30 יום     30 יום
אדר הסמוך לניסן     29 יום     29 יום     29 יום
ניסן     30 יום     30 יום     30 יום
אייר     29 יום     29 יום     29 יום
סיון     30 יום     30 יום     30 יום
תמוז     29 יום     29 יום     29 יום
אב     30 יום     30 יום     30 יום
אלול     29 יום     29 יום     29 יום
 

אחרי שאנחנו יודעים מה לעשות בחודשים חשון וכסלו, אנחנו ממשיכים למלא את הלוח עד לחודש אדר. הדבר השלישי שעלינו לדעת הוא, האם השנה הנוכחית, היא שנה מעוברת או שנה פשוטה. זה כבר דבר קל. אם השנה היא משנות גו"ח אדז"ט. הרי היא מעוברת. ואם לא, שנה פשוטה היא.

איך נדע לקבל את שלושת הנתונים האלו מראש לכל שנה ושנה? בזמן חורבן בית שני, כשיצאנו לגלות, גילו חכמי הדור למתי מעט מהגולים את סוד החשבונות של קביעות החודשים וסדר העיבור. מקובל שהלל השני, הוא שהוציא לראשונה לוח מסודר כדי שיוכלו לחשב את חודשי השנה מבלי לקדש את החודש בבית דין.

הלוח המסודר הקדום ביותר שיש בידינו, הוא הלוח שהודפס בספר ארבעה טורים, בטור אורח חיים בסוף הלכות ראש חודש. בגלל בעיות של זכויות יוצרים אני לא יכול להביא לכאן צילומים של לוחות הטור שנמצאים בדפוסים החדשים והמעודכנים. רק צילום מטור עתיק יומין, על כן כדאי ורצוי לפתוח בטור אורח חיים בסוף הלכות ראש חודש, ולעיין בתוכם.

בדפוסים הישנים נפלו מספר טעויות. מרן החפץ חיים במשנה ברורה סוף הלכ' ר"ח ובעיקר בשער הציון, מעיר ומתקן את הטעון תיקון, ובדפוסים החדשים תקנו על פיו ואף הוסיפו שינויים לטובת היושבים בארץ ישראל.

בתכלית הקיצור. הלוח של הטור בנוי על עיקרון דומה לטבלאות שעושים ללוח הכפל. בצד העליון יש מנין שנות מחזור פשוטות ומעוברות. י"ט משבצות. כשמתחתם אותיות פ' או מ'. פ', משמעותה, שנה פשוטה (לא מעוברת). ומ', משמעותה, שנה מעוברת. בצד הימני של הלוח יש "מנין המחזורים, מנין השנים" מתחיל מתחילת האלף השישי לבריאת העולם, איזה מחזור התחיל באיזו שנה. המחזור הראשון שנמצא בלוח, התחיל בשנת ה' אלפים נ"ה, מנינו של המחזור היה רכ"ז, לפני שבע מאות וחמש עשרה שנה. את המחזור שלנו נמצא בתחתית, מחזור ש"ד שהתחיל בשנת ה' אלפים תשנ"ח לבריאת העולם.

כעת נניח אצבע אחת על המשבצת של מחזור ש"ד, את האצבע השניה על שנה י"ג משנות המחזור, ונפגיש אותם כמו בלוח הכפל, הגענו לאותיות זש (מוקפות בעיגול). האותיות האלו מלמדות אותנו את שני הכללים החשובים. האות הראשונה (ז') מלמדת אותנו שראש השנה חל בשבת. האות השניה (ש') מלמדת אותנו שהשנה היא שנה שלמה. ואנחנו הלא כבר יודעים כי מדובר בשנה י"ג, מה שמלמד אותנו שלא מדובר בשנה מעוברת, אלא בשנה פשוטה.

בטור נמצא לוח נוסף שהוא למעשה לוח מעקב. הוא עובר איתך על כל תאריך חשוב ואומר לך באיזה יום בשבוע הוא יחול.

משהו פיקנטי לסיום החלק הזה. בשנים תשע"א, תשע"ב, תשע"ד ותשע"ה, יחול ר"ה בימים חמישי ושישי ויהיה צמוד לשבת תשובה. צום גדליה ידחה ויום הכיפורים יחול בשבת. בחו"ל גם סוכות וגם שמיני עצרת וש"ת יחולו בימים חמישי ושישי ומיד אח"כ תכנס השבת. איך זה קורה ששנה אחרי שנה סדר הימים זהה? זה יכול לקרות רק כשיש שנה מעוברת שהיא גם שנה שלמה. מה סכום ימיה של שנה שכזאת? שנה שלמה יש בה 355 יום, נוסיף שלושים יום של אדר ראשון יש לנו 385 ימים. שלוש מאות שמונים וחמש הוא מספר שמתחלק לשבע בדיוק ללא שארית, כך שאחרי שנה שהיא גם שלמה וגם מעוברת, נחזור לראש השנה שיחול באותו יום בשבוע.

למעשה. בנקודה הזאת אפשר לעצור ולהתחיל למלא לנו את הלוח העברי מר"ה ועד לר"ה הבא עלינו לטובה. רק ננסה ללמוד עוד על סדר פרשיות השבוע ועל זמני המולדות.