גינוסר ממשיך לשוטט: בית העלמין הוורשאי שברחוב אוקופובה מהווה מרכז תיעודי ייחודי לוורשה שהיתה והוכחדה. כאן טמונים אלו "שזכו" להגיע לקבר ישראל, ומאות אלפי מצבותיהם, כמו מספרים את סיפורה הטראגי של וורשא
כל עוד סיירנו ברחובות הגטו לשעבר, נזקקנו להצטייד במפות ורישומים על הגטו שהיה ונעלם, שכן את רחובות הגטו ממלאים כיום מגדלי משרדים ושכונות מגורים מודרניים. אולם משעברנו את שערי בית הקברות המרכזי של וורשה ברחוב אוקופובה, נאלמנו דום. בבת אחת נוכחנו לדעת ולהבין מה היתה וורשה, ואלו חיים תוססים נכרתו על ידי חרב הצוררים ימ"ש.
החלקות המגוונות בבית הקברות ממחישות את חיי החברה והקהילה בוורשה שלפני המלחמה. מחד, עולה וניצב במלוא הדרו העולם הרבני והחסידי כשבראשו - הרבנים והאדמורי"ם. מאידך, בולט עולם ההשכלה והתרבות המודרנית שחדרו בקרב חלקים מהאוכלוסיה היהודית בימים שלפני מלחמת העולם השניה. גם כאן, בבית הקברות, ניתן להבחין מצד אחד באוהלי ציוני הקודש של אדמורי"ם ורבנים מפורסמים, שעד היום העולם היהודי חרד לשמם ולזכרם. מצד שני, בולטים מצבות קבריהם של אישי רוח שלא נמנו בהכרח בין שומרי התורה והמצוות.
ככלל, המצבות הדורות ביותר, חלקם עשויות אבן בזלת שחורה, חלקם מסותתים בעיטורי אבן מדהימים ביופיים. ניתן לסייר שעות רבות בין שבילי הקברים, ולעקוב מקרוב אחר מצבותיהם של אורתודוקסים, דתיים, ציונים, פולקיסטים, בונדיסטים, ועוד ממגוון התנועות והמפלגות שהרכיבו את הפסיפס החברתי של וורשה.
בית הקברות מיוער, ועצים גבוהים צומחים מבין מאות אלפי הקברות ומטילים עליהם את צילם הרחב. בעונה בה ביקרנו השירו העצים שלכת סמיכה של עלים על כל מרחבי בית הקברות, ויצרו מרבד ססגוני מיוחד.
שעות רבות סיירנו במקום, באין יכולת לעזוב אותו. הרושם מהביקור היה עז ועמוק ביותר אשר יישמר בליבנו לאורך ימים.
|
נטילת ידיים בכניסה לבית הקברות |
|
מצבה הדורה, אחת מני רבות.
[צלם]
|
|
אוהל ציונו הקדוש של האדמו"ר רבי שמואל מסלאנים זי"ע. נפטר בוורשה בימי מלחמת העולם הראשונה, בעת שהגיע אליה לנפוש ממחלתו. האוהל נהרס בימי מלחמת העולם השניה, ונבנה מחדש אחר המלחמה.[צלם] |
|
השלט שהוצב על גבי האוהל הישן שנהרס בימי המלחמה. [צלם] |
|
[צלם] |
|
[צלם] |
|
אוהל וואליע [צלם] |
|
אוהל אדמור"י אמשינוב [צלם] |
|
אוהל זוואלין [צלם] |
|
האוהל שעל ציון הרה"ק רבי ישראל ממאדז'יץ זי"ע [צלם] |
|
אוהל ציונו של הרה"ק רבי משה מרדכי מפילוב זי"ע [צלם] |
|
חיים ביאלער. יותר מכך לא צויין דבר. [צלם] |
|
[צלם] |
|
איש ישר ירא ה', עסק במו"מ באמונה כל ימיו, אוהב תורה ומצוות ומסתופף בצל צדיקים. [צלם] |
|
[צלם] |
|
[צלם] |
|
ציון בעל ה"תפארת יוסף" מראדזין זי"ע [צלם] |
|
מימין: הנצי"ב מוואלז'ין זצוק"ל. משמאל: הגאון המפורסם רבי חיים מבריסק זצוק"ל. [צלם] |
|
קברו של בונדאי. הבונדאים דגלו בהטמעת שפת היידיש בקרב העם, ובה הם ציינו את המצבות. [צלם] |
|
[צלם] |
|
פ"נ "סטודענט מעדיצין" - סטודנט לרפואה [צלם] |
|
[צלם] |
|
פ"נ אפטרופוס עניים בפקודת עדת ישראל בוורשה. [צלם] |
|
ברקע: אוהל ציונו של הגאון רבי שלמה זלמן ליפשיץ זצ"ל בעל החמדת שלמה", רבה של וורשה. [צלם] |
|
[צלם] |
|
מצבתו של "גביר". [צלם] |
|
[צלם] |
|
הכניסה לאוהל בעל ה"חמדת שלמה" זצ"ל. [צלם] |
|
[צלם] |
|
ר' יוסף שפילמן הי"ו, מנהלו המסור והאדיב של בית הקברות. [צלם] |
|
הכניסה ההיסטורית של בית הקברות. [צלם] |