בעולם ישנן כ20,000 שמות משפחה יהודיים שונים. כיצד התחילו לקרוא בשמות משפחה וכיצד נבחרו השמות?
נ. ליברמן א' בחשון תש"ע - 19/10/2009 06:00
שמות המשפחה אשר נושא העם היהודי לתפוצותיו, מושפעים גם מן המצב הכלכלי אשר בו חיו אבותינו לפני כ- מאתיים שנה.
ב-1787- ה'תקל"ז חייב הקיסר פרנץ יוזף, קיסר האימפריה האוסטרו-הונגרית (בין השנים 1765-ה'תקכ"ה -1790-ה'תק"ן). את היהודים בארצותיו לשאת שמות משפחה.
הרקע לחוק היה ההתפתחות העצומה באירופה, אשר דרשה זיהוי מדויק יותר של כלל התושבים. לשון החוק קבע תאריך מסוים, אשר בו חוייבו היהודים להתייצב במשרדי הממשל ולרשום את שם המשפחה שאותו בחרו. נאסר על היהודים לשאת שמות משפחה ידועים, או שמות מן המקרא.
משפחה אשר היו בידה האמצעים לשחד את פקידי השלטון, יכלה לרכוש לעצמה שם מכובד, כגון: קלוגר, (חכם) רייך (עשיר) וכד'. אחרים קיבלו שם משפחה על פי עיסוקם, ואלו שלא שיחדו את הפקידים- קיבלו שמות מזלזלים.
אמנם, אף לפני כן, כבר במאה העשירית, מופיע שימוש בשמות משפחה אצל יהודים בצרפת, איטליה, ספרד וצפון אפריקה, כשבמרכז אירופה החל הכינוי בשם משפחה רק במאה ה-16, אצל משפחות מן המעמד הגבוה, והיווה סימן למעמד מכובד.
יהודי אתיופיה לא השתמשו בשמות משפחה עד המאה העשרים.
כיום ישנם כ-20,000 שמות משפחה יהודיים, חלקם מורכבים מהגדרה לועזית של משלחי היד השונים.
לדוגמא: טישלר (נגר בגרמנית), אטאר (רוקח בערבית).
נתח נכבד מן השמות גזורים משם ההורים, ומושפעים מן המוצא. לדוגמא- אברמיאן- בן אברהם בפרסית. אברמוביץ' או אברמסקי- בן אברהם ליוצאי פולין.
הסיומת "יאן"- מקורה פרסי.
"סקי"- מקורה רוסי (אם כי גם שמות משפחה פולנייים נושאים סיומת זו)
"יוף"- בוכרים.
שוילי – גיאורגים.
"וויץ'"- פולנים.
"שטיין", "מן", "ברג"- גרמנים.
1. נושא מרתק!! [לל"ת]
מירי 19/10/2009 18:30