יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

יש לי מושג

50 גילדן = שוסטר, 300 גילדן = קלוגר

בעולם ישנן כ20,000 שמות משפחה יהודיים שונים. כיצד התחילו לקרוא בשמות משפחה וכיצד נבחרו השמות?

נ. ליברמן א' בחשון תש"ע - 19/10/2009 06:00
שמות המשפחה אשר נושא העם היהודי לתפוצותיו, מושפעים גם מן המצב הכלכלי אשר בו חיו אבותינו לפני כ- מאתיים שנה.

ב-1787- ה'תקל"ז חייב הקיסר פרנץ יוזף, קיסר האימפריה האוסטרו-הונגרית (בין השנים 1765-ה'תקכ"ה -1790-ה'תק"ן). את היהודים בארצותיו לשאת שמות משפחה.

הרקע לחוק היה ההתפתחות העצומה באירופה, אשר דרשה זיהוי מדויק יותר של כלל התושבים. לשון החוק קבע תאריך מסוים, אשר בו חוייבו היהודים להתייצב במשרדי הממשל ולרשום את שם המשפחה שאותו בחרו. נאסר על היהודים לשאת שמות משפחה ידועים, או שמות מן המקרא.

משפחה אשר היו בידה האמצעים לשחד את פקידי השלטון, יכלה לרכוש לעצמה שם מכובד, כגון: קלוגר, (חכם) רייך (עשיר) וכד'. אחרים קיבלו שם משפחה על פי עיסוקם, ואלו שלא שיחדו את הפקידים- קיבלו שמות מזלזלים.

אמנם, אף לפני כן, כבר במאה העשירית, מופיע שימוש בשמות משפחה אצל יהודים בצרפת, איטליה, ספרד וצפון אפריקה, כשבמרכז אירופה החל הכינוי בשם משפחה רק במאה ה-16, אצל משפחות מן המעמד הגבוה, והיווה סימן למעמד מכובד.

יהודי אתיופיה לא השתמשו בשמות משפחה עד המאה העשרים.

כיום ישנם כ-20,000 שמות משפחה יהודיים, חלקם מורכבים מהגדרה לועזית של משלחי היד השונים.

לדוגמא: טישלר (נגר בגרמנית), אטאר (רוקח בערבית).

נתח נכבד מן השמות גזורים משם ההורים, ומושפעים מן המוצא. לדוגמא- אברמיאן- בן אברהם בפרסית. אברמוביץ' או אברמסקי- בן אברהם ליוצאי פולין.

הסיומת "יאן"- מקורה פרסי.

"סקי"- מקורה רוסי (אם כי גם שמות משפחה פולנייים נושאים סיומת זו)

"יוף"- בוכרים.

שוילי – גיאורגים.

"וויץ'"- פולנים.

"שטיין", "מן", "ברג"- גרמנים.
  1. 1. נושא מרתק!! [לל"ת]
    מירי 19/10/2009 18:30