יש לי מושג
כוננות בירושלים
כוננות בירושלים לקראת בואם של עולי הרגל, עבודות תשתית נרחבות נערכות בירושלים. הוועדה המארגנת – שלוחי בית הדין
כל החורף היו ישראל עסוקים איש בשדהו ואיש בכרמו, ובהתקרב חודש ניסן החלו מתכוננים לעליה הגדולה לירושלים. מתחילת חודש ניסן היו דרכי ארץ ישראל מצפון ומדרום מלאות באנשים נשים וטף העולים לירושלים.
כדי לדאוג שהדרכים תהיינה נוחות לעולי הרגל, היו שליחי בית הדין יוצאים לתקן את הדרכים שניזוקו בימות החורף וממי הגשמים. הם היו גם פותחים את בורות המים כדי שיהיו מוכנים ומזומנים לשתיה לעולי הרגל.
לא רק שליחי בית הדין היו מתעסקים בצרכי ציבור העולים לרגל, אלא כל יהודי החפץ לעזור לעולי הרגל היה בתקופה זו של סוף חודש אדר מצטרף לעוסקים במלאכה.
בגמרא מסופר על מעשה שקרה בתקופה זו של תכונה בירושלים לקראת העולים לרגל – בזמן שהבורות פתוחים: "מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין (נקרא כך על שם שהיה חופר בורות למים לעולי הרגל) שנפלה לבור גדול, באו והודיעו את רבי חנינא בן דוסא. שעה ראשונה אמר להם "שלום" (חיה היא בתוך המים ושלום לה). שניה אמר להם "שלום" (אל דאגה היא תינצל). שלישית אמר להם – עלתה!
שאלו אותה: מי העלך? אמרה להם זכר של רחלים נזדמן לי וזקן אחד מנהיגו. אמרו לו לרבי חנינא בן דוסא "נביא אתה"? אמר להם: לא נביא אנוכי ולא בן נביא אנוכי, אלא כך אמרתי – דבר שאותו צדיק מצטער בו יכשל בו זרעו?