יום שישי י"ט באדר ב תשפ"ד 29/03/2024
חפש
  • טורקיה על המשט: תקרית בין ידידות

    דיפלומטים טורקיים שהגיעו לוושינגטון הסבירו, כי טורקיה תמשיך לנהל יחסים דיפלומטים קרובים עם ישראל, וכי היא רואה את תקרית המשט כ"תקרית בין ידידות". ההבהרה מגיעה על רקע אזהרתו של אובמה לארדואן

    להמשך...

בראי היום

  • חג הסוכות

    Nati Shohat

    חג הסוכות משופע במצוות רבות, מצוות סוכה מצוות ארבעת המינים ומצוות שמחת החג, מצוות חג זה חביבות ביותר על עם ישראל שמזיל מאונו והונו לקיים את מצוות החג בהידור.

    למאמר המלא...

מקומון

  • מי מתנכל למשרד התברואה?

    שמואל בן ישי - חדשות 24

    גורמים עוינים הציתו אש זדונית שכילתה את משרד אגף התברואה בעיריית ירושלים. המשטרה בודקת את הקשר בין המקרה למקרי האלימות האחרים שנראו בימים האחרונים בירושלים

    לכתבה המלאה...

נסיונות

  • וויתרתם? תקבלו

    לכתבה המלאה...

מקום ואתר

  • הכל אודות ים המוות

    Yechiel

    בימים האחרונים מנפץ מד"א את התובנה, לפיה אי אפשר לטבוע בים המלח, בגלל הציפה שבו. מסתבר שהסיבות לטביעה בו הן אחרות לגמרי, ורק השנה מת בו אדם אחד. יחיאל בראון מספר הכל אודות הקבר הכי נמוך בעולם. מרתק

    לכתבה המלאה...

הצטרף לרשימת תפוצה

נא הכנס מייל תקני
הרשם
הצטרפותכם לרשימת התפוצה – לכבוד היא לנו, בקרוב יחד עם השקתה של מערכת העדכונים והמידע תעודכנו יחד עם עשרות אלפי המצטרפים שנרשמו כבר.
בברכה מערכת 'עולם התורה'

יש לי מושג

ראשית שריפותיכם

שריפת ספרי הקודש הראשונה לא היתה, כפי שמקובל לחשוב בצרפת במאה ה- 13, כי אם שנים רבות קודם לכן, עוד בזמן המשנה

נ.ליברמן א' באדר תש"ע - 15/02/2010 06:01
שריפת ספרי קודש הראשונה לא היתה בצרפת במאה ה- 13, שריפה המכונה 'שריפת התלמוד הראשונה', כי אם שנים רבות קודם לכן, עוד לפני שנערך התלמוד, בזמן המשנה.

שריפה זו, בה שרף אפוסטמוס, הנציב הרומי בארץ ישראל ספרי תורה, ואף העמיד צלם בהיכל מובאת במשנה (מסכת תענית, דף כ"ו, עמוד ב') בתוך תיאור חמשת האסונות שקרו לישראל ביום י"ז בתמוז. שריפה נוספת של ספר תורה חי עם ספר תורה כתוב בתקופה זו, היתה שריפתו של רבי חנינא בן תרדיון מעשרת הרוגי מלכות על ידי הרומאים, שכרכו את גופו בגווילי תורה ונשרף עמהם.

השריפה, המכונה 'שריפת התלמוד הראשונה' היתה בשנת ה'ד"ב, (1244) בה נשרפו בכיכר העירייה של פריז, צרפת, עשרים וארבעה קרונות עמוסים בספרים ובכתבי קודש תורניים, בסיומו של 'משפט פריז' (ה' אלפים, 1240) שבו עמדו היהודים למשפט על 'דברי ההסתה' נגד הגויים אשר מובאים בתלמוד.

שריפת התלמוד הידועה הבאה בגודלה אחרי שריפת פריז היתה שריפת התלמוד באיטליה, שהתרחשה כשלוש מאות שנה לאחר מכן, בשנת ה'שי"ג (1533), החלה ברומא שבאיטליה, והמשיכה להיערך במקומות רבים נוספים. כשש שנים לאחר מכן, היא הוחלה גם בקרמונה שבאיטליה, מחוז שהיה בשליטה ספרדית.

פעמים רבות נוספות נערכו 'שריפות תלמוד', ואף בעת החדשה. הידועה שבהם היתה על ידי הגרמנים, הנאצים, אשר שרפו בשנת ה'תרצ"ג את הספרים אשר 'לא התאימו' לרוח הנאצית, ביוזמתו של שר התעמולה הגרמני יוזף גבלס ימ"ש. בשריפה, שנערכה בכיכר בבל (כיכר האופרה) בברלין נשרפו מעל 13,000 ספרי קודש יהודיים, ביניהם גם ספרי חול שנכתבו על ידי יהודים, לצד כ-7,000 ספרים נוספים, שלא נכתבו על ידי יהודים, אלא בחלקם הואשמו בשירות מטרות יהודיות.

גם בליל הבדולח, בט"ז בחשוון תרצ"ט (בלילה שבין ה-9 ל-10 בנובמבר, 1938) נשרפו ספרי קודש רבים.