יש לי מושג
'נִשְרַף אִין אִיטָלִי'
מריבה בין שני נוצרים, לגבי הדפסת ספר קודש, הביאה לשריפת התלמוד השניה בגודלה בהסטוריה, זאת כמובן, בעזרתם של... יהודים מומרים
בין שני בעלי בתי הדפוס: אליזה בראגאדיני ומרק אנטוניו יושטיניאני, התגלע וויכוח לגבי הדפסת ספרו של הרמב"ם, והוא שהוביל לריב ולהלשנה הדדית אצל האפיפיור מרקלוס השני, כי: בית הדפוס היריב מדפיס ספרים בהם כלולים דברי בלע נגד הנצרות.
האפיפיור הקים 'וועדת חקירה' בעניין, אשר ניזונה מתרומותיהם של מומרים, כחננאל דה פאוליניו, שלמה רומנו, יוסף מורו צרפתי ומומרים נוספים, אשר צידדו בטענה. לפי ממצאי הוועדה גזר האפיפיור על החרמת כל ספרי התלמוד, שלפי מסקנות הוועדה 'נושאים דברים בגנות הנצרות', והורה על שריפתם, שהתבצעה בכיכר המרכזית ברומא, 'קמפו דה פיורו', ביום ראש השנה, א' בתשרי, חמישה ימים בלבד לאחר שהועלה על המוקד במקום זה גר צדק יהודי.
השריפה הפומבית שהתרחשה ברומא נתנה את האות לפתיחת מסע של שריפות, שהתקיימו במקומות רבים נוספים בכל רחבי איטליה זמן מה לאחר מכן: בולוניה, אנקונה, פיררה, ראוינה, מנטובה, כרתים, קורפו ושש שנים מאוחר יותר גם בקרמונה.
בשריפות אלו נשרפו עשרות אלפי ספרי קודש, ביניהם כל אלפי העותקים של רבי יהודה בן שמואל לירמ"ה, מחבר הספר 'לחם יהודה', ורק לאחר שנאלץ לכותבו מחדש, מצא עותק בודד מגרסתו הקודמת.