יש לי מושג
היום: פסח אייר?
מיתוס רב זרועות אודות פירוש שמו של יום פסח שני; אף לא אחד התכוון שייקרא כך משום שהינו 'שני' לפסח הראשון אלא מסיבה שונה לגמרי. יש לכם טעות!
פסח שני, מועד ההשלמה להקרבת קורבן פסח בטהרה על ידי מי שהיה אנוס ולא יכול היה להקריב את קורבן הפסח עם כלל עם ישראל בתאריך המיועד: יום י"ד בניסן, קרוי כך על שם קביעת מועדו בי"ד באייר, שהוא החודש השני למניין החודשים על פי התורה.
בפסח שני יכולים להקריב מי שהיו טמאי מת, או בדרך רחוקה (מחוץ לעזרה של בית המקדש) או קטן שהגיע לחיוב מצוות לאחר י"ד בניסן ולפני י"ד באייר, וכן גר שהתגייר בתקופת זמן זו, ולא יכלו להקריב את קורבן הפסח בטהרה עם כלל עם ישראל.
משום שביטול מצוות עשה של הקרבת קרבן פסח במועדו, משמעותו - כרת, נתנה התורה אפשרות נוספת להקרבת הקורבן למי שהיה אנוס, אף על פי שמעיקר הדין לא היה חייב להשלים, משום ש'אנוס רחמנא פטריה'.
פסח שני נקבע עקב מסירות נפשם של מי שהיו טמאי מת (נושאי ארונו של יוסף, או מי שנטמאו למת מצווה) בשנה השנית לצאת עם ישראל ממצרים (ב'תמ"ט) אשר באו אל משה רבינו בשאלת 'למה נגרע', ולא נזכה לקיים מצוות עשה של קורבן פסח.
עקב מסירות נפש זו, העניק הקדוש ברוך הוא את הזדמנות פסח שני, כפי שמפרטת התורה בחומש במדבר, פרק ט', פסוקים ו', ז', ט'- י"ב:
וַיְהִי אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא; וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹך בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם, אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשָׂה פֶסַח, לַה', בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ: עַל-מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ-בוֹ; כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח, יַעֲשׂוּ אֹתוֹ."
בזמננו,מאחר שחרב המקדש ובטלו הקורבנות מצויין יום י"ד באייר - פסח שני במעט מענייני יום טוב, אין אומרים בו תחנון, ויש הנוהגים לאכול בו מצה שנותרה מפסח, לזכר קורבן פסח, שהיה נאכל 'על מצות ומרורים'. יש הנוהגים לאכול מצה מפסח ועד לפסח שני, אז פוסקים.
בתלמוד ירושלמי מכונה פסח שני 'פסח קטן'.