יש לי מושג
וימי הפורים... (והנשיא רוזוולט)
יום הפורים, שאורכו יום אחד בלבד, נחגג בשנה פעמים רבות בהרבה מכל חג אחר "וגם הנשיא רוזוולט זכור לטוב"...
נ. ליברמן ט"ו באדר תש"ע - 01/03/2010 06:03
יום הפורים, שאורכו יום אחד בלבד, נחגג בשנה פעמים רבות בהרבה מכל חג אחר.
שמו של חג הפורים, הנחגג ביום י"ד או ט"ו באדר לזכר נס הפורים שהתרחש בזמן גלות פרס, הפך עם השנים לסמל לאירועי ניסים והצלה של יהודים פרטיים או קהילות שלימות, ולאורך ההסטוריה היהודית נוספו ימי פורים רבים, הנחגגים בהודאה בתאריכים שונים בשנה, על ידי נשואי הנס, או ממשיכי דרכם, ומכונים בשם כולל: 'פורים שני'.
אחד מימי ה'פורים שני' היותר ידועים, הינו 'פורים סרגוסה', הנחגג עד ימינו על שם נס הצלתה של יהודי קהילת 'סרגוסה', אשר בצפון מזרח ספרד. נס זה התרחש בשנת ה'ר (1440) ביום י"ז בשבט, כאשר השר 'מרקוס' גילה את אוזנו של המלך, כי יהודי סרגוסה, היוצאים להקביל את פניו ברוב כבוד והדר עם ספרי התורה, מוציאים לפני כן את גווילי התורה מנרתיקיהם המהודרים, ומשטים בו. כשבא המלך לבדוק את אמיתות העלילה, לאחר שנקב בעונש מוות לכל יהודי הקהילה אם אכן יתברר כי צדקו דברי השר המומר, התגלה, כי באותה הפעם הכניס השמש, כפי שצווה עליו בחלום, את גווילי התורה לנרתיקיהם, בניגוד לכל פעם, בה הושארו ספרי התורה בארון הקודש, על מנת שלא להוציאם שלא לצורך חשוב. אף כאן, התרחש 'ונהפוך הוא' ליהודים, השר הוצא להורג, קשרי המלך עם היהודים הוטבו עוד יותר, והעיר סרגוסה צהלה ושמחה, וקבעה את יום י"ז בשבט ליום פורים, הנשמר על ידי יוצאי הקהילה.
מנהג זה הונהג בהתאם להלכה האומרת, כי חייב אדם לציין את המקום והמועד שבהם נעשה לו נס. מקור למנהג קביעת יום 'פורים שני' לאחר נס הצלה רוחנית או גשמית, מובא בספר חיי אדם לרבי אברהם דנציג,(ה'תק"ח-1748- ה'תקפ"א-1820) כלל קנ"ה סימן מ"א:
"כל מי שאירע לו נס, וכל שכן בני עיר, יכולים לתקן בהסכמה וחרם עליהם וכל הבאים אחריהם לעשות אותו יום לפורים. ונראה לי שאותה סעודה שעושים בשביל הנס היא סעודת מצווה."
בין ימי ה'פורים שני' ימים שנקבעו לאחר הצלה כללית, ושמם ננקב על שם הקהילה, לה נעשה הנס, כ: 'פורים קזבלנקה' , שנקבע ליום ב' בכסלו, על שם נס ההצלה שהתרחש ליהודי מרוקו בשנת ה'תש"ג (1943) אז ניצלו יהודי צפון אפריקה מן הכיבוש הנאצי כאשר צבאות בעלות הברית נחתו בנמל פדאלאה הסמוך לקזבלנקה שבמרוקו, ומגילה בשם 'מגילת היטלר', הנקראת בניגון ובהטעמה נכתבה, ובסופה קטע: "ארור היטלר, ארור מוסוליני, ארור הימלר, ארור גרינג, ארור גבלס... ברוכים כל ישראל, וגם הנשיא רוזוולט זכור לטוב".
'פורים קסטיליה', על שם נס ההצלה של יהודי קסטיליה שבצפון ספרד באדר ה'צ"ט (1339),
'פורים נרבונה', לזכר נס הצלת יהודי נרבונה שבצרפת, מפוגרום שערכו אנשי העיר יהודים בעקבות עלילת דם, אך מושל העיר הצילם, ביום כ' באדר ד'תתקצ"ו (1236) 'פורים אוסאראה' ועוד.
ימי 'פורים שני' מכונים לעיתים על שם זמן הנס, כ'פורים שבת תולדות', 'פורים ל"ג בעומר' או על שם נשוא הנס, כ'פורים אלישר', 'פורים שמואל הנגיד', פורים סג"ל . ימי פורים אחרים כונו על שם הצורר, 'המן' של דורם, או על שם הדמות שעל ידה התגלגלה הישועה, כ- 'פורים די לוס כריסטיאנוס', 'פורים הסבסטיאני', ושמות רבים נוספים.
ימי הפורים הללו נשמרים ונעשים בכל שנה ושנה, כהודאה על שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.
שמו של חג הפורים, הנחגג ביום י"ד או ט"ו באדר לזכר נס הפורים שהתרחש בזמן גלות פרס, הפך עם השנים לסמל לאירועי ניסים והצלה של יהודים פרטיים או קהילות שלימות, ולאורך ההסטוריה היהודית נוספו ימי פורים רבים, הנחגגים בהודאה בתאריכים שונים בשנה, על ידי נשואי הנס, או ממשיכי דרכם, ומכונים בשם כולל: 'פורים שני'.
אחד מימי ה'פורים שני' היותר ידועים, הינו 'פורים סרגוסה', הנחגג עד ימינו על שם נס הצלתה של יהודי קהילת 'סרגוסה', אשר בצפון מזרח ספרד. נס זה התרחש בשנת ה'ר (1440) ביום י"ז בשבט, כאשר השר 'מרקוס' גילה את אוזנו של המלך, כי יהודי סרגוסה, היוצאים להקביל את פניו ברוב כבוד והדר עם ספרי התורה, מוציאים לפני כן את גווילי התורה מנרתיקיהם המהודרים, ומשטים בו. כשבא המלך לבדוק את אמיתות העלילה, לאחר שנקב בעונש מוות לכל יהודי הקהילה אם אכן יתברר כי צדקו דברי השר המומר, התגלה, כי באותה הפעם הכניס השמש, כפי שצווה עליו בחלום, את גווילי התורה לנרתיקיהם, בניגוד לכל פעם, בה הושארו ספרי התורה בארון הקודש, על מנת שלא להוציאם שלא לצורך חשוב. אף כאן, התרחש 'ונהפוך הוא' ליהודים, השר הוצא להורג, קשרי המלך עם היהודים הוטבו עוד יותר, והעיר סרגוסה צהלה ושמחה, וקבעה את יום י"ז בשבט ליום פורים, הנשמר על ידי יוצאי הקהילה.
מנהג זה הונהג בהתאם להלכה האומרת, כי חייב אדם לציין את המקום והמועד שבהם נעשה לו נס. מקור למנהג קביעת יום 'פורים שני' לאחר נס הצלה רוחנית או גשמית, מובא בספר חיי אדם לרבי אברהם דנציג,(ה'תק"ח-1748- ה'תקפ"א-1820) כלל קנ"ה סימן מ"א:
"כל מי שאירע לו נס, וכל שכן בני עיר, יכולים לתקן בהסכמה וחרם עליהם וכל הבאים אחריהם לעשות אותו יום לפורים. ונראה לי שאותה סעודה שעושים בשביל הנס היא סעודת מצווה."
בין ימי ה'פורים שני' ימים שנקבעו לאחר הצלה כללית, ושמם ננקב על שם הקהילה, לה נעשה הנס, כ: 'פורים קזבלנקה' , שנקבע ליום ב' בכסלו, על שם נס ההצלה שהתרחש ליהודי מרוקו בשנת ה'תש"ג (1943) אז ניצלו יהודי צפון אפריקה מן הכיבוש הנאצי כאשר צבאות בעלות הברית נחתו בנמל פדאלאה הסמוך לקזבלנקה שבמרוקו, ומגילה בשם 'מגילת היטלר', הנקראת בניגון ובהטעמה נכתבה, ובסופה קטע: "ארור היטלר, ארור מוסוליני, ארור הימלר, ארור גרינג, ארור גבלס... ברוכים כל ישראל, וגם הנשיא רוזוולט זכור לטוב".
'פורים קסטיליה', על שם נס ההצלה של יהודי קסטיליה שבצפון ספרד באדר ה'צ"ט (1339),
'פורים נרבונה', לזכר נס הצלת יהודי נרבונה שבצרפת, מפוגרום שערכו אנשי העיר יהודים בעקבות עלילת דם, אך מושל העיר הצילם, ביום כ' באדר ד'תתקצ"ו (1236) 'פורים אוסאראה' ועוד.
ימי 'פורים שני' מכונים לעיתים על שם זמן הנס, כ'פורים שבת תולדות', 'פורים ל"ג בעומר' או על שם נשוא הנס, כ'פורים אלישר', 'פורים שמואל הנגיד', פורים סג"ל . ימי פורים אחרים כונו על שם הצורר, 'המן' של דורם, או על שם הדמות שעל ידה התגלגלה הישועה, כ- 'פורים די לוס כריסטיאנוס', 'פורים הסבסטיאני', ושמות רבים נוספים.
ימי הפורים הללו נשמרים ונעשים בכל שנה ושנה, כהודאה על שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.
טלית גדולה הטלית הגדולה בעולם יוצרה בשנת ה'תשס"ו, והשימוש הראשון בה נעשה בחג שמחת תורה של שנת ה'תשס"ז
פרקי אבות בשבת חורפית? מנהג ידוע בכל קהילות ישראל ללמוד את מסכת אבות בשבתות הקיץ מה המקור למנהג זה? והאם באמת הוא קשור לימי ספירת העומר?
טיפ טיפה של בריאות... מסורת: גשם בימי ספירת העומר – תרופה נדירה ומופלאה. האם קיים מקור לדבר, האם הוא נכון, ומהו בכלל?