יש לי מושג
לא דובים ולא יער
הביטוי 'לא דובים ולא יער' מקורו בדברי חז"ל בגמרא, כשהקונוטציה המשויכת לו כיום שונה במעט מזו שהיתה לו בעת יצירתו.
הביטוי 'לא דובים ולא יער' הינו בן כמעט אלפיים שנה ומקורו בגמרא, כשבמקור אינו מופיע כביטוי, במשמעותו המדויקת כיום, כי אם כמשפט סתמי בתוך דיונם של האמוראים לגבי הדובים בהם נענשו הנערים אשר התקלסו בנביא אלישע.
בגמרא במסת סוטה, דף מ"ז, עמוד א', דנים האמוראים רב ושמואל לגבי טיבו של הנס אשר נעשה כאשר נערי היישוב אשר סמוך היה ליריחו קראו לאלישע הנביא: 'עלה קרח, עלה קרח'. בדברים אלו התכוונו לומר כי 'הקריח' עליהם את פרנסתם, שהיתה סיפוק מים בתשלום לתושבי יריחו, מפני שמי העיר היו מורעלים וממיתים. לאחר שרפא אלישע את המים באורח נס, שוב לא נזקקו תושבי העיר לאספקת המים מאת הנערים, ונותרו הם ללא פרנסתם הקבועה. בכתוב מובא כי הנביא הענישם באורח נס: "וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יְהוָה וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים" (מלכים ב', פרק ב', פסוק כ"ד)
בדיון הנזכר, דנו האמוראים האם העונש היה נס, או שמא - נס בתוך נס, כאשר האחד טוען כי היה רק נס אחד, והוא - הופעת הדובים מתוך היער שהיה במקום, וכי הנס היה הופעת הדובים, אשר לא היו שם קודם לכן. והדעה השניה הינה כי היה נס בתוך נס, באשר לא דובים היו במקום ואף לא יער, ולאחר דברי הנביא נבראו שניהם (בריאת היער היתה מפני שהדובים מרגישים יותר בטחון טבעי כאשר יער, אליו יוכלו לנוס, נמצא לידם) כפי שמובא בגמרא: "רב ושמואל חד אמר נס וחד אמר נס בתוך נס, מאן דאמר נס יער הוה דובים לא הוו מ"ד נס בתוך נס לא יער הוה ולא דובים הוו".
דברים אלו של האמורא: 'לא יער הוה ולא דובים הוו' חדרו כביטוי: 'לא דובים ולא יער', אשר משמעותו כיום הינה 'לא היו דברים מעולם'. למעשה, זוהי אותה המשמעות לה התכוון האמורא, אך ללא הקונוטציה המפקפקת והמפריכה שמצטרפת לו כיום.